רב סרן במילואים שגויס בצו 8 בעודו שוהה בחו"ל, ועשה כל שביכולתו כדי להגיע במהירות לארץ, נאלץ להגיע עד לבית המשפט כדי לקבל את ההחזר שמגיע לו לפי החוק. רק לאחר פסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות, חויב משרד הביטחון לשלם לקצין 6,000 שקל.
לאורך תקופה ארוכה ניסה הקצין לקבל את ההחזר מכספי קרן הסיוע, אך במשרד הביטחון סירבו לשלם ואף טענו כי היה עליו להמציא אישור מפקד שיצדיק את נחיצות התייצבותו לצו החירום. בפסק הדין מתח השופט אביים ברקאי ביקורת על התנהלות המדינה, דחה את ניסיונותיה להתחמק מתשלום והבהיר כי חובתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לוחמיה.
בכתב התביעה פירט התובע את מסלול נסיעתו המורכב בעת ששהה בפראג שבצ'כיה. בעקבות ביטול טיסתו המקורית, איתר התובע מסלול חזרה מורכב שכלל טיסות של חברות בריטיש איירווייז וטוס אייר, המתנות ונסיעה באוטובוס. המסלול עבר דרך פראג, לונדון, לרנקה ועקבה, עד להגעתו לשירות המילואים במרכז הארץ. לכתבה התביעה הוא צירף את צו הקריאה בחירום, אישורי הזמנת הטיסות, והתכתבויותיו מול קרן הסיוע.
התובע ביסס את תביעתו על עילה חוזית הנגזרת מתקנון קרן הסיוע של משרד הביטחון מיום 23 ביולי 2025, אשר מהווה לטענתו התחייבות חד משמעית לתשלום פיצוי בסך של עד 5,000 שקלים למשרתי מילואים שגויסו בצו 8 ורכשו כרטיס טיסה לשם הגעה לארץ. התובע טען כי משרד הביטחון המציא תנאים שאינם מופיעים בתקנון המחייב, כגון דרישה שהועלתה לאחר הגשת התביעה לתחקיר מפקד בדרגת אל"ם ומעלה על נחיצותו.
מנגד, הנתבעת, משרד הביטחון אגף משאבי אנוש, טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית לבית המשפט לתביעות קטנות. לטענת הנתבעת, ליבת התביעה מופנית נגד החלטות קרן הסיוע שהיא גוף מנהלי הפועל מכוח החלטת ממשלה מספר 1023 מיום 3 בנובמבר 2023, ולכן מדובר בתקיפה ישירה במסווה של החלטה מנהלית ולא בתביעה אזרחית כספית. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי לא נפל פגם בהתנהלות הקרן וכי הבקשה נדחתה עקב פער של כשישה ימים בין קבלת צו החירום לבין הגעת התובע ארצה, כעשרה ימים לאחר תחילת המבצע. כמו כן טענה הנתבעת כי לא הוצג כרטיס טיסה חוזר מקורי וכי הטיסה המקורית בוטלה עקב המצב הביטחוני. הנתבעת הוסיפה כי התובע ציין בעצמו כי עקב צורת העבודה המיוחדת של יחידתו לא ניתן היה לשבצו עד שהגיע פיזית לארץ, דבר שמחזק לשיטתה את הצורך בבחינת נחיצותו. הנתבעת ציינה כי לפנים משורת הדין היא מוכנה להביא את עניינו בפני ועדת חריגים.
ביטולי טיסות במהלך המלחמה
(צילום: דן רבן)
השופט ברקאי דחה את טענת משרד הביטחון בדבר היעדר סמכות עניינית וקבע כי לבית המשפט לתביעות קטנות קמה סמכות לדון בתביעה. השופט הבהיר כי התביעה הוגשה בעילה חוזית עצמאית המתבססת על התחייבות והבטחה מנהלית המופיעות בתקנון קרן הסיוע. השופט ציין כי התקנון קובע בבירור כי הקרן תפצה משרת מילואים שהתייצב בצו 8 ונפגע כספית כתוצאה מהצורך בטיסות. קביעת השופט הדגישה כי הוראה זו מהווה התחייבות ברורה וחד משמעית, וכי סמכות הדיון בוועדת חריגים קמה לפי התקנון רק במקרה שמשרת המילואים התייצב ללא שנקרא בצו 8 ולא נפתח שמ"פ. בנוסף ציין השופט כי לבית המשפט קיימת סמכות נגררת לדון בטענות אגביות בתקיפה עקיפה.
בדיון לגופו של עניין קיבל השופט את התביעה ומתח ביקורת על התנהלות הנתבעת. השופט ציין כי הנתבעת המציאה לעצמה תנאים שלא נכתבו בתקנון המחייב וכי לא הוצג כל ספר נהלים מוסמך שמכוחו נדחתה הבקשה. במהלך הדיון התברר מעדות נציג הנתבעת, רס"ן נועם אלימלך, כי הדרישה להוכחת נחיצות התבססה על סיכומים של ועדות חריגים שלא פורסמו. השופט ציין בפסק הדין כי המדינה ידעה לגייס את התובע בצו חירום אך דרשה הסברים מדוע ציית לצו. השופט הוסיף כי "ככל שחלילה גויס התובע למרות שלא היה נחוץ ובשל גחמה של הקצין הפוקד הרי על פניו יש לפעול בהליכים משמעתיים כנגד אותו קצין פוקד שהוציא צו חירום. לא התובע, שהפך עולמות כדי להגיע מפראג דרך לונדון, דרך לרנקה, ודרך עקבה לישראל הוא זה שצריך להוכיח מדוע ציית לצו החירום".
השופט מתח ביקורת גם על טענות הנתבעת בנוגע לוועדת החריגים וכינה את ההבטחות להעלות את עניינו לוועדה כהבטחת שווא וניסיון לסובב את התובע בכחש, במיוחד כאשר נציג הנתבעת הודה בדיון כי עניינו של התובע לא הובא בפני הוועדה משום שרצו לראות לאן הדיון בתביעה הולך. בסופו של דבר, פסק השופט כי התביעה תתקבל וחיק את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 שקלים, שהם הסכום המרבי הקבוע בתקנון לשנת 2025, בנוסף חויבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט בסך 1,000 שקלים. יתרת הסכום הנתבע בסך 659 שקלים תוכרע בוועדת חריגים בהתאם לתקנון.
