עודף בתקציב המדינה בחודש הראשון לתקציב ההמשכי (ינואר), בשל אי אישור תקציב המדינה לשנת 2026. העודף בדוח הראשון שפרסמה החשבת הכללית החדשה באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הפתיע בגובהו - 16.9 מיליארד שקלים. העודף נוצר בעיקר בשל התקציב הלא מעודכן והאיסור שחל על משרדי הממשלה לבצע עד לאישור התקציב בכנסת הוצאות רבות חדשות, בהן חתימה על חוזים, גיוס עובדים ואיסור על תחילת עבודות של פרוייקטים מתוכננים חדשים בטרם שתקציב המדינה אושר בקריאה השלישית בכנסת.
מהנתונים שפרסם אגף החשבת הכללית עולה כי הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.9% מהתוצר והסתכם בכ-104.5 מיליארד שקל, יותר מאשר בסוף שנת 2025.
חודש ינואר הסתכם בעודף גבוה של כ-16.9 מיליארד שקל, אולם חודש ינואר אשתקד הסתכם בעודף גבוה אף יותר של כ-22.8 מיליארד שקל, לאור שינויי חקיקה שהובילו לגידול חריג של כ-45.4% בהכנסות המדינה, בין השאר בשל גביית מיליארדי שקלים במסגרת חוק הרווחים הכלואים.
כתוצאה מכך הגירעון ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.2% לעומת הגירעון הסופי של שנת 2025 שהסתכם בשיעור של 4.7%.
מהדוח עולה עוד, כי בחודש ינואר נרשמו הכנסות של כ-59.7 מיליארד שקל, ביחס לכ-63.1 מיליארד שקל בינואר אשתקד - ירידה של 5.4%. הכנסות אלה משקפות ירידה ביחס לינואר אשתקד, אך עלייה משמעותית ביחס לשנים קודמות.
עוד דיווחה החשבת הכללית כי הוצאות הממשלה בחודש ינואר הסתכמו בכ-42.7 מיליארד שקל, לעומת כ-40.3 מיליארד שקל בינואר אשתקד. הוצאות אלו נמוכות מהמסגרת המותרת (1/12), אך גבוהות בכ-6.1% ביחס לחודש ינואר 2025, שהחל אף הוא תחת מסגרת ללא תקציב מאושר.
כעת ברור כבר שתקציב המשכי יופעל גם בחודש הנוכחי פברואר ובחודש הבא מרץ, אולם אם תקציב המדינה לא יאושר עד ל-31 במרץ בשלוש קריאות בכנסת, צפויה המדינה להתנהל בתקציב המשכי לפחות עד אחרי חדי תשרי, בנובמבר 2026, ולמעשה תהיה זאת שנה תקציבית אבודה במקרה כזה.
