אחרי חודשים של ירידות - מחירי הדירות חזרו לעלות: על פי מדד מחירי הדיור שפרסמה היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מחירי הדירות בחודשים פברואר-מרץ השנה (חדשות ויד שנייה) טיפסו ב-0.3% לעומת החודשיים הקודמים (ינואר-פברואר 2026).
אמנם בחישוב שנתי עדיין מדובר בירידה במחירים בשיעור של 1.2%, אולם ביחס לירידות המחירים שנרשמו במדדים הקודמים ניתן לזהות התמתנות בירידת המחירים בעקבות התייקרות הדירות בחודשיים האחרונים.
יש לציין כי בשנים האחרונות נרשמו ירידות מחירים שנתיות במשך שלוש תקופות. הראשונה התרחשה בשנת 2018 ונמשכה שלושה רבעונים, התקופה השנייה התרחשה במחצית השנייה של שנת 2023 והתקופה השלישית - בחודשים האחרונים עד למדד זה בשלב זה.
מפילוח לפי מחוזות עולה כי בחודשים פברואר-מרץ טיפסו מחירי הדירות בשלושה מחוזות: תל אביב (1.2%) ירושלים (0.4%) וחיפה. במחוז דרום לא חל שינוי ואילו ירידת מחירים נרשמה במחוזות צפון (0.1%-) וכן במחוז מרכז (0.2%-).
מחישוב שנתי עולה כי עליות מחירים נרשמו גם כן בשלושה מחוזות: ירושלים (4.2%), צפון (1.6%) וחיפה (0.7%). לעומת זאת, ירידות מחירים נרשמו במחוזות תל-אביב (3.5%-) ומרכז (2.9%-). במחוז דרום נותרו המחירים ללא שינוי גם בחישוב שנתי.
אשר למדד מחירי הדירות החדשות, בחודשיים האחרונים הן עלו ב-0.4%, אם כי בשיעור שנתי מדובר בירידה של 3.8%. בסך הכול טיפסו מחירי הדירות החדשות ב-5 השנים האחרונות ב-34.4%, ביחס לעלייה של 35.8% במחירי כלל הדירות באותה התקופה.
נתון מעניין נוגע למדד מחירי הדירות החדשות בניכוי דירות שנמכרו במסגרת תוכניות מחיר למשתכן. על פי הלמ"ס, בניכוי מחירי הדירות המסובסדות - נרשמה ירידה במחירי הדירות החדשות בשיעור של 0.3%. בנוסף, שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה מ-27.3% בתקופה הקודמת (פברואר-מרץ 2026) ל-28.6% בתקופה הנוכחית.
לדברי שמאי המקרקעין אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מדובר בפרדוקס. חשוב להסביר ולהדגיש - המחיר של דירות מחיר למשתכן נמוך יותר ברוב המוחלט של המקרים מהמחיר הממוצע של דירות דומות בשוק החופשי. אז למה המדד בכל זאת עולה? הסיבה לכך נעוצה, כפי הנראה, בהיקף המכירות ובגודל של הדירות למשתכן בהשוואה לתקופת קודמות. כך, למשל, ייתכן שנמכרו יותר דירות גדולות של מחיר למשתכן ובאזורים מבוקשים ולכן הן היו יקרות יותר.
לדברי דנוס, כאשר מדובר בדירות חדשות גדולות שנמכרו בהיקפים גדולים יותר, נטרול שלהן יכול לעיתים להתאפיין בירידה דווקא, בזמן ששאר הדירות שנותרו היו קטנות יותר או באזורים פחות מבוקשים. כך נוצר פרדוקס סטטיסטי, במסגרתו בתקופה שנבדקה, דווקא התוכניות לדיור מוזל ייקרו את הדירות החדשות, בניגוד גמור למטרה שעומדת מאחורי תוכניות אלה.
ירידה של 1.6% במחיר הממוצע של דירה
בלמ"ס גם בוחנים מדי רבעון את המחירים הממוצעים הכלל ארציים של עסקאות נדל"ן. על פי הנתונים, ברבעון הראשון של שנת 2026 מחיר ממוצע כלל ארצי של דירה עמד על 2.33 מיליון שקל. בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הקודם (2.37 מיליון שקל), נרשמה ירידה של 1.6%. בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון הראשון 2025 (2.35 מיליון שקל), ירד המחיר הממוצע ב-0.8%.
המחוז שבו נרשם המחיר הממוצע הגבוה ביותר לדירה הוא תל אביב עם סכום ממוצע של כ-3.41 מיליון שקל. לעומת זאת, המחוז שבו נרשם המחיר הממוצע הנמוך ביותר הוא מחוז צפון עם סכום ממוצע של כ-1.5 מיליון שקל לדירה.
עליות במחיר הממוצע ברבעון הראשון 2026 לעומת הרבעון המקביל אשתקד נרשמו במחוזות חיפה (3.8%), מרכז (3.6%), דרום (1.1%) וירושלים (0.3%). לעומת זאת, ירידה במחיר הממוצע נרשמה במחוזות צפון (2.2%) ותל-אביב (1.6%).
בדיקה בקרב 18 הערים הגדולות בישראל מעלה כי מחירים הגבוהים מ- 3 מיליון שקל נרשמו בערים: תל-אביב (כ-4.6 מיליון שקל), הרצליה (כ-3.8 מיליון שקל); ירושלים (כ-3.01 מיליון שקל) ורמת גן (כ-3.1 מיליון שקל) לעומת זאת, מחירים הנמוכים מ-2 מיליון שקל נרשמו בערים באר שבע (כ-1.24 מיליון שקל), אשקלון (כ-1.7 מיליון שקל) וחיפה (כ-1.8 מיליון שקל).
השוואת המחירים הממוצעים ברבעון הראשון 2026 לעומת הרבעון המקביל אשתקד, מראה כי עליות בולטות במחיר הממוצע נרשמו בערים כפר סבא (11.3%), תל אביב (10.3%), נתניה (8.2%) וחיפה (6.9%). ואילו ירידות במחיר הממוצע נרשמו בערים אשקלון (3.2%), הרצליה (2.9%) ובת ים (2.5%).
