המכרז על מס גודש בכבישים שוב נדחה. המכרז היה אמור להיסגר עד 5 באוגוסט 2025, אך האוצר דחה את הגשת ההצעות בחודש וחצי עד 16 בספטמבר. לפני כשנתיים, ב-2023, היה זה משרד התחבורה שביטל את המכרז, ימים אחדים לפני תאריך הגשת ההצעות. דחייה של חודש וחצי בהגשת מכרז בסדר גודל כה משמעותי אינה דבר חריג כשלעצמו, אך לנוכח הביטול הקודם ימים ספורים לפני ההגשה, עולה חשש שהרגולטור מנסה לחבל בקידום הנושא.
באוצר טוענים כי הדחייה נעשתה בעקבות בקשות החברות לקבל פרק זמן ארוך יותר להיערכות להגשת ההצעות, אך בקרב החברות טוענים כי ועדת המכרזים התעכבה בהגשת נספחים, והוחלט על דחייה בעקבות צרכים ארגוניים שלה.
"לא ברור אם זה עניין טכני, או עיכוב בגלל שאלות הבהרה", אומר גורם במשרד התחבורה. "ייתכן שיהיו עוד עיכובים. לא מן הנמנע שהמס ייכנס לתוקף בסוף 2027, ולא בתחילתה כמו שקיוו. המס הזה אומנם חשוב בפן הכלכלי, אבל ברמת התכנון של משרד התחבורה הוא לא בראש סולם העדיפויות. יש כל כך הרבה דברים חשובים ובהולים, פרויקטים ענקיים שיחברו את הפריפריה וינגישו את התחב"צ. מס צריך להיות אופציה אחרונה בימים שבהם יוקר המחיה בשיאו. המס הזה בעיקר חשוב בשביל המימון של המטרו, אבל אנחנו יודעים שכשהאוצר רוצה אפשר למצוא מקורות מימון שלא פוגעים ישירות בכיס של האזרח".
המכרז, שמוערך במאות מיליוני שקלים, כולל תכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של פרויקט מס גודש. החברה שתיבחר תקים את שערי החיוב, תפעל את מערכת הגבייה ומוקד שירות לקוחות, ותהיה אחראית על תחזוקת התשתית 22 שנה. שבע קבוצות ניגשו לשלב הראשון של המכרז, שבו נדרשו להציג עמידה בתנאי הסף: דניה סיבוס, אפריקה ישראל ומילגם; דן ו-Sakytoll; תע"ן עבודות עפר ו-Ice tech technologies Nayax; שפיר הנדסה וקרן ג'ריינשן; אלקטרה; אורון, אפקון ו-Egis; שיכון ובינוי ואגד.
את התוכנית לגביית מס גודש קידם שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ב-2021, וחרף התנגדותה הראשונית של שרת התחבורה לשעבר מרב מיכאלי, האוצר הצליח לרתום אותה לתוכנית ומס גודש עבר כחוק במליאת הכנסת כחלק מחוק ההסדרים, כמעט 13 שנה אחרי שהמדינה החליטה לבחון את הסוגיה לראשונה.
תחלופת השרים בבחירות 2022, אז נכנסה מירי רגב למשרד התחבורה ובצלאל סמוטריץ' למשרד האוצר, טרפה את הקלפים. רגב מלכתחילה התנגדה בתוקף למהלך, שום שר לא רוצה להיות חתום על מס חדש, בטח לא כזה שישפיע על מיליוני אזרחים. אך כיוון שהמס כבר חוקק היא לא הייתה יכולה להתנגד, רק לנצל את סמכותה כדי לעכב את החוק.
במרץ 2023, ימים אחדים לפני מועד הגשת ההצעות למכרז, הורתה רגב לנתיבי איילון, הממונה על הקמת התשתית, להקפיא את המכרז, זאת במסגרת הסכמים קואליציוניים של הליכוד עם הסיעות החרדיות שכללו גם הנחות בתחב"צ באזורים חרדיים ומעורבות של הרבנות הראשית בוועדה למתן היתרי עבודה בשבת לפרויקטים של תשתית לאומיות.
סמוטריץ' מצידו תומך במס גודש, ומשרד האוצר התעקש כי מדובר בפתרון המרכזי להתמודדות עם עומסי התנועה ונזקיהם. במקביל טענו במשרד כי ההכנסה ממס גודש מיועדת למימון פרויקט המטרו. המכרז שנועד ל-2023 היה אמור להכניס את המס לתוקף כבר במרץ 2025, וביטולו הוביל לדחייה של שנתיים בגביית המס, שצפוי להיכנס לתוקף רק ב-2027. הדחייה הובילה להפסד של מס המוערך ב-1.3 מיליארד שקל בשנה ולחמרת העומסים בכבישים.
מס גודש נועד לעודד את הציבור לזנוח את הרכבים פרטיים בשעות העומס ולבחור בתחבורה ציבורית, והוא מיועד רק לרכבים פרטיים. מוניות ישלמו רק 50% מהמס ללא תקרת חיוב יומית, ומשאיות ישלמו תעריף כפול ללא מגבלת חיוב.
במסגרת התוכנית גוש דן יחולק לשלוש טבעות, פנימית, אמצעית וחיצונית, שכל אחת היא אזור תשלום שונה. בנסיעה לכיוון הטבעת הפנימית בשעות 10:00-6:30 ישלם הנהג 5 שקלים, על חציית הטבעת החיצונית 10 שקלים, על חציית הטבעת האמצעית 10 שקלים נוספים וכך גם על חציית הטבעת הפנימית. בנסיעה לכל כיוון בשעות 19:00-15:00 ייגבה תשלום של 2.5 שקלים עבור נסיעה בטבעת החיצונית, 5 שקלים עבור נסיעה בטבעת האמצעית ו-5 שקל נוספים עבור הטבעת הפנימית. התשלום המקסימלי ליום לרכב יעמוד על 37.5 שקל. התעריפים יעודכנו על ידי רשות המיסים ועל בסיס מידע מהלמ"ס.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
