תוכניות האיחוד האירופי לצמצם את קשרי המסחר עם ישראל ולהטיל סנקציות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בין השאר בעקבות המלחמה בעזה וההתבטאויות של השניים בנוגע להתנחלויות ביהודה ושומרון, הוקפאו, כך לפי דיווח ב"פוליטיקו". שינוי הכיוון הגיע לאחר שקבוצה של מדינות מובילות מהאיחוד הגיעו למסקנה כי אותן סנקציות אינן נחוצות לאור ההסכם בתיווך ארה"ב שהוביל נכון לעכשיו לסיום המלחמה בעזה.
לפי ארבעה דיפלומטים אירופאים שדיברו עם פוליטיקו בעילום שם, המהלך המקורי כנראה לא יזכה לתמיכה מספקת בפגישות שרי החוץ ומנהיגי האיחוד האירופי. נדרשת הסכמה בין כל 27 המדינות החברות כדי להטיל את העיצומים, ולמרות הלחץ הגובר על האיחוד לפעול, ההסכם שהוכרז על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פיצל את הדעות של מדינות האיחוד בנוגע להמשך המהלך.
צעדים נפרדים להגבלת הסחר יכולים להיות מוצגים בתמיכת קבוצה קטנה יותר של מדינות, אך גם זה נראה כעת בלתי סביר, על פי אותם דיפלומטים.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, השתמשה בנאום מצב האיחוד בספטמבר כדי להכריז כי תפעל להוספת "שרים קיצוניים" לרשימה השחורה, להטיל הגבלות על מתנחלים אלימים בגדה המערבית ולהשעות תשלומי מסחר לישראל. הצעות אלה אמורות לעלות לדיון במועצת החוץ בלוקסמבורג ביום שני הקרוב, ובפסגת המנהיגים בבריסל ברביעי. למרות זאת, טיוטות מסמכים חושפות כי עדיין לא הושגה הסכמה.
שר החוץ הבלגי מקסים פרבו, שמדינתו דחפה לעמדה נוקשה יותר כלפי ישראל, אמר כי "מצער" שלאיחוד האירופי לקח יותר משנתיים להציג צעדים נגד ישראל. "האמינות של מדיניות החוץ של האיחוד האירופי נפגעה באופן חמור", אמר פרבו. "לרבים מהאזרחים עדיין קשה להבין מדוע האיחוד האירופי אינו מסוגל לקבל החלטות נחרצות".
המדינות שבעד התוכנית, ואלו שנגד
גרמניה, הונגריה ומספר מדינות נוספת התנגדו באופן עקבי ליישום הסנקציות, למרות שהייתה הסכמה רחבה ברמה הפוליטית והצהרה משותפת של האיחוד האירופי התומכת בצעדים נגד מתנחלים שהואשמו בהפרות זכויות אדם.
בעקבות ההודעה כי חמאס וישראל חתמו על השלב הראשון של ההסכם לסיום המלחמה, דוברת הנציבות האירופית פאולה פיניו רמזה השבוע כי הגוש עשוי לשנות את עמדתו. "הסנקציות הוצעו בהקשר מסוים, ואם ההקשר משתנה זה עשוי בסופו של דבר להוביל לשינוי בהצעה", אמרה.
יחד עם זאת, לפי אותם דיפלומטים שדיברו עם פוליטיקו, הנציבות אינה מתכוונת כרגע למשוך את התוכנית, גם אם הפרספקטיבה של הפסקת אש ממושכת הופכת אותה ללא רלוונטית. חלק ממדינות האיחוד, כמו אירלנד וספרד, עדיין תומכות בנקיטת עמדה תקיפה יותר כלפי ישראל, בעיקר בכל הנוגע למתנחלים אלימים בגדה המערבית. אך האווירה הכללית היא של המתנה לראות כיצד יתפתחו הדברים.
