צפו: הבגידה בהופעה של קולדפליי והמשמעויות הכלכליות - שיחה עם עו"ד שירה להט ופרופ' אסף אקשטיין
(צילום: ליאור שרון)
"יש דרישה מאוד ברורה של משקיעים להתנהלות אתית של מנהלים בחברות, בוודאי כאשר מדובר במנכ"ל ובמנהלת משאבי אנוש. לכן התפטרותו של אנדי ביירון מתפקידו כמנכ"ל חברת אסטרונומר, לא מפתיעה". כך אמר פרופ' אסף אקשטיין, מרצה לדיני חברות וניירות ערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בשיחה עם אולפן ynet בעקבות הסערה שהתעוררה לאחר שביירון נתפס יחד עם מנהלת משאבי האנוש קריסטין קבוט ברגע אינטימי בהופעה של קולדפליי בסוף השבוע.
"מאז תחילת תנועת Me Too אנחנו מכירים לא מעט אירועים כאלה", הוסיף פרופ' אקשטיין. "למשל, באינטל ובמקדונלד'ס, מנהלים של חברות גדולות, ציבוריות, נסחרות שקיימו יחסים לא הולמים עם עובדות של החברה ונאלצו לעזוב את החברה".
1 צפייה בגלריה
משמאל: אנדי ביירון, מימין: ביירון וקריסטין קבוט בהופעה של קולדפליי
(צילום: LinkedIn, צילום מסך, טיקטוק)
לדבריו, אסטרונומר היא חברה פרטית שגייסה לאחרונה כ-74 מיליון דולר ויש לה תוכניות לגייס עשרות מיליוני דולרים נוספים ולצאת להנפקה בבורסה. "סוגיית השם הטוב של החברה הוא קריטי לחברה שיש לה תוכניות לעבור לשלב ההנפקה ולהפוך להיות חברה ציבורית", הוא מבהיר. "אפילו אם החברה הזאת הייתה מבקשת להישאר פרטית, עדיין יש משמעות אדירה לתדמית שלה. היום, חברות, גם פרטיות וגם ציבוריות, מחויבות למגוון רחב מאוד של קהלים, לעובדים, לספקים, לקהילה. בעידן הנוכחי, מנכ"לים או מנהלים בכירים אחרים של חברות לא יכולים להרשות לעצמם להתנהל בצורה הזאת, שני אנשים אמנם פרטיים אבל נשואים עם ילדים, זה בוודאי בא בסתירה חזיתית לערכים שהחברה מבקשת לאמץ לעצמה".
"מונחים של הטרדה"
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בתחום דיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, טוענת כי "אנחנו מדברים כאן במונחים של הטרדה. מדובר בשני מנהלים מאוד בכירים שהיו צריכים לדעת טוב יותר מה מצופה מהם, הם אמורים לשמש כמנהיגים, כדמויות מובילות בחברה, הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים. גם עובדות בכירות מאוד יכולות להיות מוטרדות. כשאנחנו מדברים על מערכת יחסים בין שני עובדים בחברה, כשיש ביניהם יחסי מרות, החוק למניעת הטרדה מינית בישראל קובע חזקה שיש כאן הטרדה מינית. עכשיו, מי שצריך לשכנע שלא הייתה הטרדה מינית הוא העובד הבכיר יותר - המנכ"ל".
בארצות הברית זו גם עבירה?
"בוודאי, זאת הטרדה מינית גם כן. שם אפילו המשמעות היא הרבה יותר דרמטית. המשמעות של הטרדה מינית בחברה האמריקנית היא פוטנציאל של תביעה של מיליונים. בגלל זה למשל, כשעושים השקעה בחברה, המשקיעים שואלים הרבה פעמים במפורש, האם ידוע בחברה על מקרים של הטרדה מינית, כי הם מבינים שזה פוטנציאל לחשיפה לתביעה בעשרות מיליוני דולרים, אז הם רוצים להבין את זה. הגיעו משקיעים לחברה, שמו את הכסף שלהם, ועכשיו מתברר, אם הרומן היה בתוקף, כבר בזמן שהם השקיעו והמנכ"ל לא גילה עליו, זאת אומרת שהחשיפה כבר הייתה ידועה אז, ולכאורה לא גילו למשקיעים על פוטנציאל התביעה".
מה המשקיעים האלה יכולים לעשות?
"כשמגייסים כסף יש הסכם, ובהסכם החברה נותנת מצגים והצהרות, למשל על זה שלא ידוע לה על חשיפות לתביעות, שלא ידוע לה על תביעה פוטנציאלית או על סיכונים, ואם זה מצג שהחברה נתנה, אם החברה אמרה לא ידוע לנו על חשיפה לתביעה והתברר שזה לא נכון, אז אפשר לתבוע את החברה על מצגי שווא".
אז הסרטון יכול להביא לתביעה על הפרת חוזה של אותם משקיעים ולפגיעה עוד יותר משמעותית בחברה.
"כן, כמובן תלוי מה העובדת המוטרדת לכאורה תעשה. אם היא תגיד שהייתה הטרדה והיא תחליט לתבוע, אז יכולה להיות חשיפה לחברה למצג שווא".
פרופ' אקשטיין: "מה שחברות אמורות היום לעשות הוא לאמץ קוד אתי מאוד ברור ולהיצמד אליו. הדירקטוריון חייב לפקח מאוד מקרוב, ודאי על ההיבטים האלה של ציות לחוק ולהסדרה בכל מה שקשור ליחסים בין מנהלים לבין עובדות. חברות צריכות לזכור שלהתבטאויות אפילו במסגרות של החיים הפרטיים האישיים של המנהלים, יש משמעויות הרות גורל עבורן. אנחנו רואים ניצנים למקרים האלה, להבדיל אלפי הבדלות, גם בישראל: השפעה אפשרית של התנהלות של מנהלים של חברות ציבוריות, כמו מעורבות במחאה בקפלן או התבטאויות בנוגע לפתיחה או סגירה של עסקים בשבת.
"לכל ההתבטאויות האלה, לכל ההתנהגויות האלה של מנהלים בכירים בחברות, ודאי חברות ציבוריות, גם בחו"ל וגם בישראל, יש השפעה ניכרת בטווח המיידי על מחיר המניה של החברה ועל היכולת למשוך משקיעים ולשמר משקיעים. מה שהחברות צריכות לעשות זה להיות ערות לזה, ודאי כאשר זה נוגע להיבטים נפיצים מאוד של יחסים בין עובדים או בין מנהלים לבין עובדות בחברה".
