בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
שורת העימותים האחרונים במזרח התיכון טלטלה לא רק גבולות והסדרים ביטחוניים - היא ערערה גם כמה מהנחות היסוד שעליהן נשענת תפיסת האנרגיה בישראל: מתקני אנרגיה שנחשבו לתשתיות מוגנות הפכו למטרות תקיפה, נתיבי שיט חיוניים אינם מובנים מאליהם עוד, ואספקת דלק וחשמל הפכה מסוגיה נוספת, עם היבטים כלכליים או סביבתיים, לחלק גדול מהחוסן הלאומי.
בנוסף, פרצה לחיינו מהפכת הבינה המלאכותית, ולצד השימוש שרק הולך וגדל, גדלים גם המשאבים שהיא דורשת: מרכזי נתונים ומחשוב עתיר אנרגיה יוצרים לחץ חסר תקדים על רשתות החשמל, בעולם ובישראל כאחד. כך השאלה כבר אינה רק כמה אנרגיה לייצר, אלא איך להבטיח שהיא תזרום בלי הפסקה גם כשהסביבה הופכת תנודתית ומסוכנת יותר.
לחשב מסלול מחדש
יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, מצייר תמונה רחבה של משק שנדרש לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לבחינת סדרי עדיפויות, היבטי ביטחון והתמודדות עם מהפכת הבינה המלאכותית.
בין הצעדים המיידיים שרוזן מציע: פתיחה מחדש של נמל אילת לתנועת דלקים - לא רק מטעמי לוגיסטיקה, אלא כדי לעגן מחדש את הקשר האנרגטי עם מדינות המפרץ ולייצר גמישות בנתיבי האספקה בתקופה שבה נתיבי שיט עלולים להיחסם.
באשר לעתיד בתי הזיקוק, רוזן טוען כי ההחלטה על סגירת בז"ן כבר לא עומדת בקנה אחד עם המציאות הביטחונית שנחשפה בשנים האחרונות - המלחמה הוכיחה עד כמה אספקת דלק סדירה היא תנאי קיומי לפעילות חיל האוויר והכוחות המשוריינים. כל עוד לא קיימת חלופה תפעולית מלאה, ובפרט בדרום, "סגירת המתקן עלולה ליצור פער אסטרטגי".
רוזן מרחיב את הדיון גם לסוגיית האחסון, שלדבריו נדחקת לעיתים קרובות לשוליים. "מלאי דלק ויכולות אחסון נתפסו במשך שנים כעניין טכני בלבד, אך המשברים האחרונים הבהירו שמדובר ברכיב אסטרטגי לכל דבר - מדינה שאינה מחזיקה נפחי אחסון מספקים מתקשה להתמודד עם שיבושים מתמשכים, בין שמדובר במלחמה, תקיפות או זעזועים בשווקים העולמיים", לדבריו.
גם האנרגיה המתחדשת, מציין רוזן, מקבלת משמעות חדשה. אם פעם הדיון בה התמקד בעיקר באקלים ובהפחתת פליטות, כיום היא מוצגת כרכיב של ממש בחוסן האנרגטי - אך הרחבת השימוש בה מחייבת השקעה מקבילה במערכות אגירה שיאפשרו אספקה יציבה גם כשהשמש לא זורחת.
בסופו של דבר, אומר רוזן, "השאלה היא כבר לא רק איך לייצר יותר אנרגיה, אלא איך אפשר להבטיח רציפות אנרגטית במזרח תיכון שהפך תנודתי ומסוכן יותר. מדיניות אנרגיה לא עומדת בנפרד ממדיניות ביטחון - היא חלק ממנה". לדבריו, "ייתכן שאת האסטרטגיה הבאה של משק האנרגיה הישראלי לא יכתבו עוד רק במשרדי הממשלה הכלכליים, אלא גם סביב שולחן הביטחון הלאומי".
לקחי המלחמה במשק האנרגיה
אחד הקולות הנחרצים ביותר בנושא הוא של רפאל ממן, מנכ"ל קבוצת בזן. לדבריו, המלחמה לא השאירה מקום לספק. "הצורך בשימור יכולותיה של קבוצת בזן במדינה הוא אחד הלקחים המשמעותיים ביותר בתחום האנרגיה בעקבות המלחמה. אני חושב ומאמין שההבנה הזו חלחלה גם בקרב כל הגורמים המוסמכים לנושא, ביניהם משרד האנרגיה ומערכת הביטחון".
ממן מסביר מדוע ביטול מתקן הזיקוק אינו אפשרות ראויה. "בזן מייצרת לא רק דלקים וחומרי גלם לתעשייה - היא גם מייצרת וודאות וביטחון אנרגטי למדינה". כראיה, הוא מצביע, "כולנו ראינו את היכולת של מדינה במיקום גיאוגרפי קריטי, כמו איראן, לייצר משבר אנרגיה עולמי. האיום על שרשראות האספקה ועל זמינות הנפט והגז ברחבי העולם הוא ממשי מתמיד".
ממן מסיים בהדגשה כי "עובדה זו לבדה מחזקת את היותה של קבוצת בזן נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה, נכס שצריך לשמר ואף לחזק את יכולותיו".
"המשק נדרש לתמהיל מאוזן וגמיש"
אסף וסרצוג, מנכ"ל חברת BLEnergy הפועלת בתחום אגירת האנרגיה, מאבחן בעיה מבנית מקבילה בצד החשמל. "משק החשמל בישראל מתמודד עם גידול משמעותי ומתמשך בביקושי החשמל, לצד קצב פיתוח איטי יחסית של תשתיות הייצור וההולכה. מצב זה עלול להגביל את המשך פיתוח המשק והכלכלה, מתעשייה מתקדמת ועד תחבורה חשמלית ותשתיות לאומיות".
הפתרון, לדבריו, כולל כמה שכבות: "המשק נדרש לתמהיל ייצור אנרגיה מאוזן וגמיש, המשלב ייצור קונבנציונלי לצד אנרגיות מתחדשות ותשתיות אגירת אנרגיה מתקדמות. אגירה היא מרכיב קריטי בתמהיל האנרגיה, שכן היא מאפשרת להגדיל בפועל את קיבולת המערכת ולתמוך בשילוב רחב יותר של אנרגיות מתחדשות".
וסרצוג מסמן גם את תפקיד המדינה במשוואה. "יצירת ודאות רגולטורית, קיצור הליכי הרישוי והחיבור לרשת, לצד המשך פתיחת השוק לתחרות - יאפשרו להאיץ את פיתוח התשתיות הנדרשות ולחזק את החוסן האנרגטי של ישראל".
מה צופן העתיד? אבנר ארד, מנכ"ל חברת משק אנרגיה, מסביר למה משק החשמל צריך להיערך. "הביקוש גדל בקצב מהיר - חלק מזה נובע מגידול טבעי באוכלוסייה ובפעילות הכלכלית וחלק נוסף מגיע מהמהפכה הטכנולוגית בתחום ה-AI, שמאיצה את הצורך בחוות שרתים, בכוח מחשוב ובתשתיות דיגיטליות עתירות אנרגיה. אלה לא ביקושים שאפשר לדחות; חשמל צריך להיות זמין, יציב ובמחיר נכון".
מכאן, אומר ארד, נגזרת הגישה של החברה. "בעינינו, הפתרון הוא לא לבחור מקור אנרגיה אחד, אלא לבנות תמהיל מאוזן וחזק: תחנות כוח קונבנציונליות, שהן בסיס חשוב ליציבות הרשת ולעמידה בביקושים, לצד המשך פיתוח של אנרגיה מתחדשת ואגירה. זו גם המטרה של משק אנרגיה, להיות חברת חשמל פרטית, שמייצרת חשמל ממספר מקורות, מחזקת את הביטחון האנרגטי של ישראל ותומכת בהמשך פיתוח משק החשמל. במקביל, פתיחת שוק האספקה היא הזדמנות אמיתית לצרכנים. ככל שיותר לקוחות יעברו למספקים פרטיים, השוק יהיה יעיל, תחרותי ומתקדם יותר".
פסגת האנרגיה 2026: כל השאלות החשובות על השולחן
ב-16 ביוני תצא לדרך פסגת האנרגיה 2026, האירוע המרכזי ביותר של הענף בישראל. במסגרת הכנס, המתקיים מדי שנה, יתכנסו בכירי הענף, מקבלי החלטות, שרים ומומחים מכל תחומי האנרגיה. הפסגה, שנערכת השנה תחת הכותרת "חוסן, עצמאות ועתיד אנרגטי", תעסוק בהבטחת הרציפות התפקודית והביטחון האנרגטי.
הפסגה תכלול בין היתר את דברי שר האנרגיה והתשתיות ח"כ אלי כהן ויו"ר המכון יוסי רוזן ושיח ישיר עם שגריר ארה"ב מייק האקבי ונציגי שברון על שותפות האנרגיה האמריקנית-ישראלית. לצד הדיון הגיאופוליטי, יוקדשו מושבים לפערים שבין תוכניות האוצר ומשרד האנרגיה לבין המציאות בשטח, לאתגרי האגירה והאנרגיות המתחדשות, ולשאלה הבוערת של אספקת אנרגיה לחוות השרתים - שחקן חדש ותובעני שנכנס בסערה למשוואת הביקוש. הכנס ייסגר בדיון על מיצוב ישראל על מפת הבינה המלאכותית העולמית - ועל המחיר האנרגטי הנדרש.
בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
פורסם לראשונה: 15:17, 10.06.26
