חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פור (S&P), הודיעה היום (שישי) כי היא מותירה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי, A במסגרת הדוח החצי שנתי שלה. יחד עם זאת, החברה העלתה את התחזית שלה מ"שלילית" ל"יציבה", מה שמראה על אופטימיות ואפשרות ריאלית כי בעתיד הדירוג עצמו גם כן יעלה.
"הדירוג היציב משקף את בלימת ההסלמה הצבאית בעקבות הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס. בכך הונמך הסיכון הביטחוני המיידי של ישראל", נכתב בדוח. "העלאת התחזית משקפת את ההנחה שלנו שהיקף העימות הצבאי הישיר יישאר מוגבל גם אם המתיחות בין החמאס לישראל תימשך, והסביבה הביטחונית האזורית תישאר שברירית".
חברת הדירוג קובעת כי היא עשויה להעלות את הדירוג אם הצמיחה והתוצאות הפיסקליות של ישראל יתגלו כחזקות בהרבה מהתחזיות הנוכחיות. הפוטנציאל לשדרוג הדירוג עשוי לנבוע גם מירידה משמעותית ומתמשכת בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים האזוריים.
עוד קובעים כלכלני החברה כי "נקודות החוזקה של האשראי של ישראל כוללות כלכלה עשירה ומגוונת, מאזן נכסי חוץ חיוביים משמעותית, והיתרונות הנובעים ממדיניות מוניטרית גמישה ומרמת חיסכון מקומית גבוהה יחסית". כלכלני החברה מציינים כי "הדירוגים מוגבלים בשל הסיכונים הגאופוליטיים שעדיין נחשבים לגבוהים, וכן בשל הלחצים הביטחוניים המוגברים על תקציב המדינה של ישראל".
כלכלני S&P התייחסו גם להטלת המכסים על ישראל: "תחזיותינו כוללות השפעה מתונה בלבד מהמכסים שהטילה ארה"ב – שותפת הסחר המרכזית של ישראל – על סחורות ישראליות, המהוות 27% מייצוא הסחורות הכולל של המדינה. מכיוון ששני שלישים מייצוא ישראל לארה"ב הוא של שירותים, בעיקר בענפי המידע והטכנולוגיה, שאינם כפופים למכסי יבוא, ההשפעה הישירה על הכלכלה הישראלית תהיה מתונה".
ב-S&P אופטימיים בנוגע לצמיחה העתידית בתוצר: "הפסקת הפעילות הצבאית תסייע להמשך התאוששותה של הכלכלה הישראלית. ההתאוששות החלה לאחר התכווצות של 4% בתוצר ברבעון השני של 2025 עקב העימות עם איראן. אנו צופים שצמיחת התוצר של ישראל תתאושש באופן חד במחצית השנייה של 2025 ותגיע ל-5% בשנה הבאה, עם התחזקות אמון הצרכנים והעסקים, וירידה בגיוס חיילי מילואים – דבר שיקל על מגבלות ההיצע בעבודה".
בנוגע לגירעון בתקציב המדינה, בסוכנות הדירוג שהוא יתמתן רק במעט משום שההוצאה הביטחונית תישאר גבוהה בטווח הבינוני. החוב של הממשלה יישאר ברמה גבוהה ויגיע ל-67% מהתוצר עד 2028, "אם כי אנו רואים את מבנה החוב כחיובי. עמדתה של ישראל במאזן התשלומים נותרת חזקה, והמדיניות המוניטרית האפקטיבית מאפשרת לרשויות להתמודד עם זעזועים". בהתייחס להוצאות הביטחון של ישראל הן צפויות לדעת חברת הדירוג לרדת משיא של כ-8% מהתוצר בשנת 2024, אך להישאר גבוהות מהרמות שלפני המלחמה. החברה מעריכה גם כי הירידה באינפלציה תאפשר בקרוב הפחתות ריבית בישראל.
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, מסר כי "לאחר תקופה של למעלה משנתיים בהן עמדה התחזית על 'שלילית', חברת הדירוג S&P שינתה את תחזית הדירוג ל'יציבה' והותירה את דירוג האשראי הבינלאומי של מדינת ישראל ברמה של A".
עוד מסר החשב הכללי: "מדובר בעדכון מתבקש המהווה ביטוי לשילוב בין חוסנה הכלכלי של ישראל לבין ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות אשר מצמצמות את רמת הסיכון המיידי לישראל - כפי שגם שוקי ההון כבר שיקפו בירידת פרמיית הסיכון באופן משמעותי בשבועות האחרונים. אנו מברכים על החלטת חברת הדירוג, המהווה הבעת אמון ביציבותה הפיסקלית, בגמישותה המוניטרית ובחוסנה המבני של כלכלת ישראל, גם לנוכח אתגרים גאו‑פוליטיים נמשכים".
המלחמה עשתה רע לדירוג של ישראל
דירוג האשראי של ישראל לא ירד מעולם, עד לתחילת שנת 2024, כאשר הסוכנויות החלו בזו אחר זו בהורדה נוכח הרעת מצבה הכלכלי של המדינה בעקבות המלחמה הפתאומית שנכפתה עליה, תחילה בעזה ובגבול הצפון, ובהמשך בעימותים עם החות'ים ואיראן.
שלוש חברות הדירוג המובילות בעולם, סטנדרד אנד פור, מוד'יס ופיץ', הסבירו בדוחות שלהן שצורפו להחלטות הורדות הדירוג כי הסיבות להורדות נובעות מההשלכות הכלכליות של המלחמה על הכלכלה, גידול החוב של מדינת ישראל ביחס לתוצר, גידול משמעותי בגירעון בתקציב וצניחה בצמיחה. כמו כן צוינו הסיכונים הגיאו-פוליטיים והפוליטיים במזרח התיכון בכלל, ובישראל בפרט.
חברת סטנדרד אנד פור הורידה את הדירוג בראשונה ב-15 באפריל 2024 ל-AA-, וב-2 באוקטובר ל-A.מודי'ס הורידה את הדירוג של ב-9 בפברואר אשתקד מ-A1 ל-A2, ואחר כך הורידה את הדירוג לנמוך ביותר אי פעם לישראל - Baa1, ב-27 בספטמבר 2024. דירוג זה שווה לדירוגן של מדינות שאינן מהמתקדמות בעולם בכלכלתן דוגמת פרו, קזחסטן ותאילנד. ב-13 באוגוסט 2024 הורידה חברת פיץ' את הדירוג של ישראל מ-A+ ל-A.
כל החברות קבעו תחזית שלילית לישראל שמאפשרת הורדות דירוג מיידיות אם צעד כזה ייראה להן הכרחי, אולם בשנת 2025 לא בוצעו עד כה כל הורדות דירוג למדינת ישראל.
מהו בדיוק דירוג אשראי?
דירוג אשראי ניתן בעולם למדינות, לחברות ולאנשים והוא מגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות שהם מבקשים ליטול. הדירוג מבוסס על החוזק והאיתנות הפיננסית של אזרח, חברה או מדינה. משקללים בו את נתוני ההיסטוריה הפיננסית, למשל האם הוחזרו תמיד חובות בזמן; מצב הנכסים של נוטל ההלוואה, האם לאזרח או לחברה, למשל, יש דירות, משרדים או נכסים ששווים כסף; ההון העצמי, למשל, אם יש למדינה נכסים רבים או לאזרח מניות; והיקף ההתחייבויות שקיימות כבר. למשל, מדינת ישראל, שנטלה הלוואות במאות מיליארדי שקלים, בין השאר - בשנים האחרונות - לטווחים של 30 ו-100 שנים. כן, בתקופת שיא משבר הקורונה ניטלה הלוואה גם עד לשנת 2120. כל אלה מבהירים מהו היקף הסיכון שהמדינה, החברה או האזרח יוכלו לעמוד בו בעת החזר הלוואה עתידית שהם מבקשים ליטול.
מהי המשמעות המעשית של הדירוג?
ככל שדירוג האשראי של מדינת ישראל גבוה יותר, כך קיים ביטחון רב יותר שהיא תוכל לעמוד בהחזרי החוב של ההלוואות שהיא מבקשת ליטול ולכן הריבית - קרי: מחיר הכסף - תהיה נמוכה יותר.
מהו הדירוג של מדינות?
למדינות קיימים דירוגי אשראי ברמות שונות, כאשר AAA היא הגבוהה ביותר ואחר כך באות רמות B ורמות C, שהן הרמות הנמוכות ביותר. ישראל מצטיינת בחוסנה הכלכלי ובעמידה קבועה במועדי החזר הלוואותיה, בניגוד למדינות רבות בעולם, כמו למשל בעשור האחרון יוון, שבעצם הוכרזה כפושטת רגל ונאלצה לדחות בשנים רבות את החזר חובותיה. הריבית הנגבית להלוואות ליוון עלתה לכן מאוד.
זה ישפיע ישירות גם על האזרחים?
בוודאי. ברגע שמדינה מאבדת אמינות בהחזר הלוואותיה והריבית עבורה תעלה, גם חברות ישראליות ייחשבו כמסוכנות יותר והריבית עבורן תעלה. כך גם האזרחים צפויים לעוד העלאות ריבית, מעבר לאלה המתוכננות בשל האינפלציה הגבוהה. חברות עלולות גם לצאת מישראל (וזה כנראה כבר מתחיל), לבטל תוכניות הרחבה ולפטר עובדים. המשמעות: גידול באבטלה.
לאורך זמן איך הורדת דירוג אשראי תשפיע על כלכלת המדינה?
התוצאה המצערת תהיה אחת: בעשרות השנים הבאות ירבוץ חוב גדול עוד יותר על אזרחי ישראל, שיצטרכו לסייע למדינה להחזירו באמצעות תשלומי מיסים גבוהים וקיצוצים כואבים בשירותים שתעניק להם הממשלה. הנכדים והנינים שלנו יסבלו מכך אפילו יותר.
