למרות מאמצי הממשלה להביא עובדים זרים לענף הבנייה במהלך מלחמת חרבות ברזל, לאחר שהענף ספג מחסור חמור בעובדים בשל סגירת השערים בפני עובדים פלסטינים שהיוו את עיקר כוח האדם בתחום, עדיין קיים מחסור חמור של אלפי עובדים. כך עולה מדוח הביקורת שפרסם היום (רביעי) מתניהו אנגלמן בעניין עובדים לא-ישראלים. על פי הדוח, ביוני 2025 נותר מחסור של כ-37 אלף עובדים לא-ישראלים.
לדברי אנגלמן, פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. עוד מזהיר אנגלמן כי המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים. "שום גורם, ובכלל זה משרד האוצר, לא בחן את ההשפעות העקיפות וההשפעות לטווח הבינוני והארוך של המחסור בעובדים לא-ישראלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לא הוצבו יעדים לגבי מספר העובדים הזרים וזמנים להגעתם", כותב אנגלמן בדוח.
"במאי 2024, תשעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עדיין לא היה גורם מתכלל בעל ראייה של כלל צורכי המשק וסמכות לטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים, והעיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות. מבצע שאגת הארי הוא תמרור אזהרה נוסף – על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".
קבלני שיפוצים המתינו יותר משנה להקצאת עובדים
על פי הדוח, רק בדצמבר 2024 סיפקו משרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין, בשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד העבודה, פתרון המותאם לקבלנים קטנים ולקבלני שיפוצים באמצעות הקצאת מכסה ייעודית עבורם. יתר על כן, על פי סיכום דיון של הוועדה הבילטרלית מאפריל 2025, עד מרץ 2025 לא הגיע ולו עובד זר אחד לעבוד בשיפוצים.
"הדבר פגע הן בקבלנים עצמם והן באזרחי מדינת ישראל שזקוקים לשירותיהם, ובייחוד באזרחים שבתיהם נפגעו במלחמת חרבות ברזל ובפרט במבצע עם כלביא", כותב המבקר. "כמו כן, המחסור בעובדים בענף השיפוצים עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים".
מחברי הדוח במשרד המבקר, שעניינו השפעת המחסור בעובדים לא-ישראלים בענף הבנייה על הכלכלה, קובעים כי ההשפעות של המחסור בעובדים זרים בענף הבנייה רחבות למדי, ואינן מוגבלות מהענף בלבד. "פגיעה או קריסה של ענף הבנייה עלולות להשפיע על ענפים אחרים ועל המשק כולו", נכתב. נמצא כי בפברואר 2025, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר טרם דנו בהשפעות הימשכות המלחמה על ענף הבנייה ועל הקבלנים ובצעדים שיש לנקוט כדי לסייע בהתאוששות ובייצוב של הענף. גם הקבינט החברתי-כלכלי טרם דן בסוגיה.
כמו כן, המבקר מתייחס לענף תשתיות הבניין והתחבורה. בדוח נכתב בפברואר 2025, כ-11 חודשים לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה ממרץ 2024 בדבר הקצאת מכסה ייעודית של 5,000 עובדים זרים עבור עבודות תשתית, ואף לאחר שוועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים הקצתה את המכסה הזו מתוך המכסה הכוללת של ענף הבניין לתשתיות תחבורה, משרד התחבורה עדיין לא השלים את גיבושם של התנאים המתאימים להבאת עובדים זרים לעבוד בתשתיות.
"לא הגיע ולו עובד זר אחד חדש לעבוד בתשתיות – לא עובד מיומן ולא עובד בלתי מיומן", כותב אנגלמן. "מכאן שיותר משנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ולנוכח אי-השלמת הפעולות הנדרשות להבאת עובדים זרים לתשתיות, לא ניתן מענה על המחסור הקיים".
מחברי הדוח מזהירים כי המחסור בפועלים בענף התשתיות פוגע בקידום פרויקטים חיוניים בתחום התחבורה, ופוגע באכלוס שכונות מגורים בשל התלות שלהן בהרחבת התשתיות מכל הסוגים; או לחלופין באיכות החיים של תושבים שייאלצו לגור שם קודם שיושלמו התשתיות. "הפער מתחדד לנוכח העובדה שבעקבות מלחמת חרבות ברזל גבר הצורך בחידוש תשתיות ואף גבר הצורך בהקמת תשתיות חדשות, והדבר עלול להחריף עוד את המחסור בעובדים", נכתב.
אשר להתמודדות הממשלה עם המחסור בעובדים בענף הבנייה לאחר פרוץ המלחמה, נמצא כי החל מ-7 באוקטובר 2023 הושקעו מאמצים בהבאת עובדים זרים לענף הבניין, אולם לאורך התהליך התגלו קשיים שונים, ורשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי והשיכון, בשיתוף עם ועדת המנכ"לים, החלו לפעול להסרת החסמים ולהרחבת האפשרויות להבאת עובדים זרים לבניין.
מאמצים אלה הביאו לכך שמספר העובדים הזרים בענף הבנייה גדל מכ-30 אלף עובדים זרים במאי 2024 לכ-63 אלף עובדים ביוני 2025. עם זאת, ביוני 2025 (מועד סיום הביקורת) הפעולות טרם הושלמו, ועדיין חסרים, כאמור, כ-37 אלף עובדים זרים בענף הבנייה.
עוד קובע אנגלמן כי חסמים רבים עדיין נותרו: הבאת עובדים זרים לישראל באופן פרטי ובלי לפגוע בהסכמים בילטרליים (בין מדינות), האתגר הכרוך בהבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים במסגרת הבאתם באופן פרטי, בעיות בבדיקת מקצועיות של העובדים הזרים באמצעות מיונים במדינות המוצא, היעדר תחרות בין תאגידי הבניין, סכומי האגרות שמשולמים עבור העסקת עובדים זרים, האתגר נוכח המלחמה מול מדינות שישראל רוצה לחתום עימן על הסכמים בילטרליים ומיעוט הטיסות ועלויותיהן. חסמים נוספים שמצוינים בדוח הם העומס המוטל על רשות האוכלוסין וההגירה ותופעת העובדים הזרים שמגיעים לענף או למעסיק מסוים, נוטשים אותו ועוברים לעבוד אצל מעסיק אחר, לעיתים בתחום אחר.
בסיכומו של דבר, המבקר קובע כי על הממשלה לפעול לפתרון החסמים שנותרו בהבאת עובדים זרים ולהיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם. כמו כן ממליץ המבקר לוועדת המנכ"לים להמשיך לפעול להסרת החסמים של הבאת עובדים זרים, בין היתר באופן של ייעול התהליך באמצעות ההסכמים הבילטרליים, לצד יצירת מנגנונים שיאפשרו בעת חירום ובמידת הצורך גם הבאת עובדים פרטית בתוך פרק זמן קצר – ותוך מזעור השלכות פוגעניות בעזרת מנגנוני פיקוח ואכיפה שיבטיחו את שמירת זכויותיהם של העובדים.
תגובות
ממשרד האוצר נמסר: "טרם המלחמה, ענף הבניין הכיל פחות מ-30 אלף עובדים זרים שאינם פלסטינים. כיום, מספר זה עומד על כמעט פי 3 (כ-80 אלף עובדים). על אף שהגידול בהיקף העובדים עדיין נמוך מהיקף הפלסטינים שנכנסו לישראל טרם המלחמה, היקף השעות בהן מועסק עובד זר רחב יותר, כך שנדרשת כמות מצומצמת יותר של עובדים זרים כדי לספק את אותן תשומות עבודה. בנוסף, בהשוואה לתקופה טרם המלחמה, נכנסו מעל לכ-60 אלף עובדים ישראלים לענף שתרמו לצמצום הצורך בעובדים זרים גם כן. לכן, בשקלול הפער בשעות העבודה של העובדים הזרים והפלסטינים וכניסת העובדים הישראלים לענף לא ברור כי עדיין קיים מחסור בעת הנוכחית. יתרה מכך, קיומם של עובדים זרים הזמינים להזמנה ברשות האוכלוסין וההגירה, אך ללא דורש, מחזקים הנחה זו. עם זאת, הממשלה ממשיכה לפעול להגדלת כניסתם של עובדים זרים בענף הבניין באמצעות פישוט הליכי רגולציה, צמצום בירוקרטיה והרחבת סל ההסכמים הביליטרליים המאפשרים כניסת עובדים למשק בהיקפים נרחבים".
ממשרד רה"מ נמסר: "טרם פרוץ המלחמה שהו בישראל כ-147 אלף עובדים זרים בכלל ענפי המשק. עבודת ממשלת ישראל וועדת המנכ"לים, הביאה לכך שכיום שוהים בישראל כ-237 אלף עובדים זרים. בענף הבניין ערב ה-7 באוקטובר 2023 הועסקו במדינת ישראל כ-30,000 עובדים זרים, לצד כ-80,000 עובדים פלסטינים. עם פרוץ המלחמה, ועצירת העסקת העובדים הפלסטינים, נוצר מחסור משמעותי בכוח אדם בענף.
"במענה לכך, ובמהלך כשנתיים של פעילות ועדת המנכ"לים, ננקטה שורה של צעדים להגדלת היצע העובדים הזרים, לרבות קביעת מכסות, אישור להבאה פרטית והסרת חסמים תפעוליים ורגולטוריים. נכון להיום, מועסקים בענף למעלה מ-77,000 עובדים זרים - גידול ניכר ביחס למצב ערב המלחמה, וזאת חרף תנאי אי-ודאות מתמשכים והשלכות הלחימה בזירות השונות.
"יש להדגיש כי היקף שעות העבודה האפקטיביות של עובדים זרים בענף גבוה בהרבה מזה של עובדים פלסטינים, בין היתר נוכח מאפייני ההעסקה וזמני הגעה לאתרי הבנייה. במונחי שעות עבודה בפועל, היקף עבודתו של עובד זר גדול בכ-50% מהיקף עבודתו של עובד פלסטיני. פער זה משפיע על היקף התפוקה לעובד ותורם לצמצום הפער התפעולי בענף. בפועל פעילות הוועדה אפשרה מענה לפער האפקטיבי בכוח האדם בענף הבניין לצורך המשך פעילותו השוטפת של הענף.
"עם זאת, ובשל חשיבות הענף ויעדי הממשלה להרחבת היקפי הבנייה, הוקצתה מכסה מוגדלת של עובדים זרים, בין היתר לצורך תמיכה בצמיחת הענף ובהשגת יעדי הממשלה להיקפי התחלות בנייה. יודגש כי מימוש המכסה בפועל תלוי בראש ובראשונה בביקוש מצד הקבלנים.
"ממשלת ישראל, באמצעות ועדת המנכ"לים, ממשיכה לפעול להרחבת היצע העובדים הזרים הן בענף הבניין והן בתת-ענף השיפוצים. הוועדה רואה בחיזוק ענף הבניין משימה לאומית מרכזית, ותמשיך לפעול לצמצום הפערים בכוח האדם, תוך מתן מענה גם לצרכים הייחודיים של ענף השיפוצים".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד פועל לאורך השנים, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, להבטחת רציפות פעילות ענף הבנייה, תוך נקיטת שורה רחבה של צעדים להגדלת היצע כוח האדם בענף. עם פרוץ המלחמה קידם המשרד במהירות החלטות ממשלה להגדלת מכסות עובדים זרים, פתיחת מסלולים חדשים ובהם המסלול הפרטי, פרסום קולות קוראים לחברות ביצוע בינלאומיות והכנסת חברות חדשות לפעילות בישראל, לצד הסרת חסמים רגולטוריים והפעלת מערכי מיון והכשרה במספר מדינות במקביל.
"צעדים אלו כבר נותנים את אותותיהם בשטח: כיום פועלים בענף הבנייה כ-79 אלף עובדים זרים, לעומת כ-26 אלף בלבד ערב המלחמה, גידול חסר תקדים בקנה מידה של המשק הישראלי, והיקף הגבוה ביותר מבין כלל הסקטורים. הענף ממשיך לפעול, אתרי הבנייה פתוחים ברחבי הארץ, וקצב הפעילות נשמר גם בתנאים מורכבים ולראייה, נתוני התחלות הבנייה מצביעים על היקפים גבוהים ואף הגיעו למספרי שיא.
"בנוסף, ענף הבנייה הוא הענף המרכזי שמיצה בפועל את מכסות העובדים שהוקצו לו, ואף קיבל שוב ושוב הגדלות מכסה בהתאם לצורך וליכולת הביצוע בשטח עדות לביצוע לביקוש הגבוה וליכולת הקליטה של הענף. נדגיש כי בניגוד לאופן הצגת הדברים, המשרד ביצע עבודת מטה יסודית כבר בשנים קודמות, לרבות ניתוח צרכי כוח האדם בענף וגיבוש תכניות אסטרטגיות להגדלת היקף העובדים ושיפור הפריון.
"הבאת עובדים זרים היא תהליך מורכב ורב-שלבי, הכולל שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה ומדינות זרות, ולכן קיים פער טבעי בין קבלת החלטות לבין הגעת עובדים בפועל. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות קודם הנושא בקצב מואץ במיוחד. המשרד ימשיך לפעול יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים להגדלת היצע העובדים, חיזוק הענף ושמירה על יציבותו, מתוך הבנה כי מדובר בתשתית מרכזית לצמיחת המשק ולהגדלת היצע הדיור בישראל".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה פועל מאז ה-7.10 באופן אינטנסיבי הן במישור הבאת עובדים חדשים והן במישור של פעילות מול העובדים ומול השגריריות, במטרה למנוע יציאה של עובדים בזמן חירום. מעבר לעובדה כי לרשות ישנה תכנית סדורה לפעילות בזמני חירום, ניתנים גם מענים לסוגיות נקודתיות הדורשות טיפול פרטני".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, מסר: "מיד לאחר החלטת המדינה לעצור את המשך עבודת העובדים הפלסטינים בישראל, פעלה ההתאחדות מול המדינה כדי למצוא פתרון למחסור הענק בעובדים שנוצר בענף. ההתאחדות אף התגייסה לבצע בעצמה את המיונים של העובדים הזרים כפי שהחליטה המדינה ועל פי הוראותיה. כבר בשלב ראשוני של המיונים היה ברור כי מעורבותן של מדינות זרות בתהליך עשוי לפגוע בהצלחת פרויקט החלפת העובדים הפלסטינים בעובדים זרים.
"ההתאחדות התריעה בפני הממשלה על כך מספר פעמים, במקביל שבה ודרשה שוב ושוב לאפשר הבאה ישירה של עובדים זרים על ידי המגזר העסקי ללא התערבות ממשלתית. צוואר הבקבוק המרכזי היה תהליך בירוקרטי סבוך שבו החליטה המדינה לאשר את העובדים ולהכניסם לישראל. ההתאחדות מברכת על העבודה החשובה שעשה מבקר המדינה. במקביל, דורשת ההתאחדות כבר עכשיו, להרחיב את מודל ההבאה הישירה של העובדים הזרים ולאשר הבאה מיידית גם של עובדי שיפוצים ותשתיות. לאור קצב הבאת העובדים הזרים מאחרים ויאחרו קבלנים ויזמים במסירת דירות ופרויקטי בני ציבורית ותשתיות בעוד המדינה מסירה אחריותה מהדבר ומתעלמת מכך".
