שר הכלכלה ניר ברקת הגיש היום (ראשון) ביוזמתו, ובניגוד לדעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הצעת חוק שנועדה לטפל ביבואנים הגדולים כמו דיפלומט ושסטוביץ, בכדי לפרק אותם מריבוי המותגים שהם מייצגים בישראל, כך שכל יבואן גדול לא יוכל לייצג בארץ יותר מיצרן בינ"ל גדול אחד, זאת כדי לגרום ליותר תחרות בשוק.
הצעת החוק מוגשת לאחר שיוזמה זהה של ברקת, שהייתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים, הוצאה ממנו על ידי האוצר בעקבות שיח עם היבואנים ובאי כוחם, ככל הנראה לאחר שטענו כי אינה עומדת במבחן משפטי-כלכלי הדרוש להכנסתו לחוק ההסדרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
2 צפייה בגלריה
סניף שופרסל
סניף שופרסל
סניף שופרסל
(צילום: יריב כץ)
מהאוצר נמסר אז כי לשם "טיוב המודל, הוחלט להכניס את חלק פירוק מקטע ההפצה של היבואנים לתוך עבודת צוות ממשלתי שיוקם ויבחן צעדים לצמצום הריכוזיות והפחת יוקר המחיה". ברקת לא היה מוכן לחכות והחליט כעת להגיש בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו את היוזמה כהצעת חוק.
בשלושת השבועות הקרובים, ההצעה תעמוד לשימוע של הציבור, היבואנים יוכלו להגיש את עמדתם המשפטית ואין כל ודאות שאכן ההצעה תעבור, ושהיא תעמוד באמות מידה משפטיות. בלשכת השר טוענים כי כפי שהבנקים נאלצו בזמנו לוותר על חברות כרטיסי האשראי, כך ניתן לפצל מותגים מידי היבואנים, אם כי לא מדובר במקרה זהה.
במקביל, יוזם השר ברקת הצעת חוק חדשה שעדיין לא הוגשה לוועדת שרים, לפיה חברה שהיא מונופול או ספק גדול לפי חוק התחרות, תהיינה מחויבות לפרסם כחלק מחוק פיקוח מחירים, גם אם היא חברה פרטית, את הדוחות הכספיים שלהם או נתונים כספיים אחרים בהקשר למוצרים מסוימים. במידה והצעת החוק תעבור, לחברות תהיה תקופה של שנה וחצי להיערך לכך.
כזכור, לאחרונה דרש ברקת מ-15 ספקיות גדולות כמו קוקה קולה, תנובה ונטו, באמצעות המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, להמציא לידיו נתונים כספיים לגבי מוצרים בהם הם מובילים נתח שוק, אבל נענה בסירוב בטענה כי הדרישה אינה חוקית. כעת מנסה ברקת לעגן את דרישתו בחוק, וגם לגבי חוק זה יש אי ודאות אם יעבור את הרף המשפטי.
2 צפייה בגלריה
קוקה קולה העולמית
קוקה קולה העולמית
קוקה קולה
(צילום: shutterstock)

קוקה קולה: דרישת ברקת אינה חוקית

קוקה קולה ישראל הייתה הראשונה שהגיבה לדרישת ברקת למסירת נתוניה הכספיים, ודחתה אותה על הסף בטענה כי אינה חוקית. כמו כן, האשימה החברה את השר בהתערבות ובלחץ על המפקח על המחירים, שדרכו הוגשה הדרישה, שלטענתה מוטה "משיקולים זרים".
במכתב התשובה כתבה קוקה קולה כי "פעילותך במכתב הדרישה עומדת בניגוד למהות תפקידו של המפקח על המחירים תפקיד זה צריך להיות עצמאי מכל לחץ פוליטי, ואילו מכאן עולה החשש שבמכתבך אתה מפעיל סמכותך כמפקח בהתאם להנחיה שניתנה לך. בנסיבות אלה מדובר בניצול לרעה של תפקידך". החברה גם מאשימה את המפקח שסירב להיפגש עמה ולהציג בפניה את העובדות לאשורן. מעל לכל טוענת החברה כי "אין המפקח מוסמך לדרוש נתוני מחיר ורווחיות. דרישה זאת יכולה להיעשות רק לאחר צו של שרי האוצר והכלכלה יחד, וגם אז לא המפקח הוא שקובע את מתכונת הדיווח. כמו כן הכוונה כביכול להכניס את מוצרי קוקה קולה לפיקוח חורגת מסמכותך היות ומדובר במוצרים אשר באופן קיצוני אינם חיוניים והממשלה אף מעונינת בצמצום צריכתם".
עוד טוענת החברה כי מוצרי קוקה קולה אינם מהיקרים בעולם. כמו כן מחירי המוצרים לא הועלו בשיעור ניכר אלא לאחר חמש שנים בהם לא התייקרו כלל".