בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשת KSP. בבקשה נטען כי הרשת מפרה את חובות הסימון וצירוף הוראות שימוש בעברית למוצרים מיובאים, אך השופטת כרמית בן אליעזר קבעה כי מדובר בהפרות מינוריות ונקודתיות שאינן מצדיקות ניהול הליך ייצוגי. השופטת אף מתחה ביקורת על הגשת הבקשה וקבעה כי המבקשת, לקוחת הרשת שפתחה בהליך, תישא בהוצאות הרשת ובשכר טרחת באי כוחה בסך 35 אלף שקל.
"אין חולק כי אין פסול בנקיטת הליך ייצוגי וניהולו לשם מניע כלכלי, וכבר נפסק כי זהו 'המנוע' של התביעה הייצוגית, המהווה כלי אכיפה אזרחית חשוב. ואולם, אין בכך כדי להכשיר התנהלות שיטתית, שכל תכליתה איתור, בדרך של 'ליקוט דובדבנים' (cherry picking), הפרות שוליות וזניחות, רק לשם נקיטת הליך ייצוגי, שהעלויות הכרוכות בו לרשת ולבית המשפט הן גבוהות, והוא לא צפוי להניב תועלת ממשית לאיש, למעט הציפייה לקבלת גמול ושכר טרחה למבקש ולבא כוחו. התנהלות כזו גובלת בעשיית שימוש לרעה בכלי החשוב של התובענה הייצוגית, ואין לקבלה", קבעה השופטת.
במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה בשנת 2025, המבקשת טענה כי הרשת מפרה את החובות הקבועות בדין בדבר סימון וצירוף הוראות בעברית למוצרים מיובאים. המבקשת פירטה בבקשת האישור מספר מקרים שבהם רכשה בעצמה או באמצעות מי מבני משפחתה מוצרים שונים מהרשת, ואשר ביחס לכל אחד מהם הופרו, לטענתה, הוראות חוק שונות.
מנגד טענה רשת KSP, שיוצגה על ידי עורכות הדין רונית סיטון זלקינד ורוית קורן פרי ממשרד פירון, כי הבקשה לאישור ייצוגית הוגשה על ידי המבקשת באמצעות בא כוחה שהוא בעלה, אשר הגיש בשמו, בשם המבקשת ובני משפחה נוספים בקשות רבות לאישור תובענות ייצוגיות, באופן המעיד על קיומו של "עסק משפחתי" שמטרתו התעשרות אישית ולא שירות האינטרס הציבורי.
הרשת הדגישה כי המבקשת ובני משפחתה הם לקוחות ותיקים שלה שרכשו ממנה עשרות מוצרים, לפני ואחרי בקשת האישור, ומעולם לא התלוננו, ולא בכדי עלה בידיהם ללקט רק דוגמאות ספורות להפרות הנטענות. עוד נטען כי המבקשת ובא כוחה יזמו באופן מלאכותי את הרכישות לצורך ביסוס בקשת האישור, תוך שנמנעו מלפנות לרשת. עוד טענה הרשת כי לא נגרם למבקשת ולאף אחד מהלקוחות כל נזק, שעה שהמוצרים שנטען כי לא תורגמו לגביהם הוראות השימוש הם פשוטים וקלים לתפעול, וכן טענה כי אין כל חובה שבדין או היגיון בציון מלוא פרטי היצרן וכתובתו שעה שמדובר במוצר מיובא שפרטי היבואן מפורטים לגביו במלואם.
הרשת טענה כי היא משווקת בכל רגע נתון מעל 100 אלף סוגי מוצרים, והעובדה שנמצאו פריטים בודדים בהם הייתה הפרה מינורית מלמדת כי אין מדובר במדיניות מפרה אלא, לכל היותר, בטעויות נקודתיות - שתוקנו.
"תקלות נקודתיות בלבד"
השופטת החליטה לדחות הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד הרשת. השופטת קבעה כי "בחינת ההפרות הנטענות, מלמדת כי מדובר בהפרות מינוריות ביותר, אשר נראה כי לא גרמו כל נזק ללקוחות, ואף לא הניבו רווח או תועלת למשיבה (רשת KSP - ל"ד) . כך, המוצרים שלגביהם נטען כי הופרה חובת תרגום ההוראות לעברית, הם, לפחות בחלקם, מוצרים בסיסיים, שהשימוש בהם נפוץ ואינטואיטיבי (קורא כרטיסים, כרטיס זיכרון, אוזניות של אפל, מטען אלחוטי). עיון בהוראות שנטען כי לא תורגמו מעלה כי מדובר בהוראות אלמנטריות ולא מורכבות. חלק מן ההוראות שלא תורגמו (הערה לגבי נפח האחסון בכרטיסי הזיכרון ואחריות לגבי האוזניות) הופיעו בעברית על גבי החשבוניות".
עוד הוסיפה השופטת כי "בנסיבות אלו, הגם שאכן הופרו לכאורה הוראות הדין ביחס למוצרים ספציפיים אלו, הרי שמדובר בהפרות מינוריות, אשר ספק אם גרמו נזק ללקוחות. לקוח הרוכש מטען או אוזניות למכשיר סלולרי מתקדם, בדרך כלל אינו נדרש להוראות השימוש הבסיסיות למדי... שעה שמדובר במוצר מיובא, הכתובת לפניות - הן על פי הוראות החוק והן על פי הגיונם של דברים ונוחות הצרכן - היא היבואן ולא היצרן. במצב דברים זה, מקובלת עליי עמדת המשיבה, כי כאשר מדובר במוצר מיובא אין חובה לפרט את פרטי היצרן אלא רק את פרטי היבואן, ומשכך אין מדובר בהפרה של הוראות החוק".
השופטת ציינה גם כי "הובאו דוגמאות למספר מצומצם ביותר של מוצרים לגביהם הופרו לכאורה הוראות החוק, המהווים שבריר אחוז מכלל המוצרים המשווקים על ידי המשיבה. במצב דברים זה, ובשים לב לראיות שהובאו מטעם המשיבה, ספק אם די בראיות שהוצגו כדי לקבוע כי הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הטענה לקיומה של תופעה או מדיניות מפירה, ונראה כי הכף נוטה למסקנה שמדובר בתקלות נקודתיות בלבד".
לסיום, קבעה השופטת כי "יש ממש בטענה שמדובר ב'עסק משפחתי' אשר פועל להגשה סדרתית של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות... מקום בו מדובר בעוסק, אשר מייבא ומשווק מאות אלפי מוצרים, לא סביר וממילא אין זה יעיל, לאכוף מדיניות של 'אפס תקלות'... הוכח לפניי כי הרשת אימצה ומיישמת מדיניות של הקפדה על הוראות החוק, ותקלות מינוריות במקרים בודדים הן בבחינת הבלתי נמנע ומכל מקום בענייננו שוכנעתי כי אין הן מלמדות על מדיניותה".
עו"ד צבי ברק, ד"ר לפיזיקה המייצג את המבקשת, מסר בתגובה: "לצערי, פסק הדין הביע זלזול בחשיבות של קיום הוראות החוק, ואני מתכוון לערער עליו. הקביעה כאילו ישנה ציפייה לאפס תקלות יוצרת את הרושם כאילו מצאנו פגמים נקודתיים בכמה מהמוצרים שיצאו מפס הייצור. האמת אחרת: כשקונים מוצר כמו כרטיס זכרון, למשל, ואין הוראות שימוש בעברית להתקנה שלו, זו לא תקלה נקודתית, אלא היא מתרחשת בכל אותם מוצרים מאותו מותג שמכרה KSP. בדיוק עבור טיפול במצבים כאלה נועדה האכיפה האזרחית בצורה של תביעה ייצוגית.
עו״ד רונית סיטון-זלקינדצילום: סטודיו תומאס"אני גאה שהתביעה הביאה לתיקון אותם פגמים ואחרים, שכללו בנוסף לפגמים במוצרים עצמם גם הרחבת מחלקת היבוא והגברת הפיקוח על המוצרים המיובאים, שבמהלך ההליך התברר כי KSP נקטה, אולם בית המשפט התעלם מהם ואף לא הזכירם בפסק הדין, ואני מקווה שבית המשפט העליון יידע לתת את היחס החיובי המתאים להליך שנקטתי".
