סגנית ראש העיר תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, פנתה במכתב רשמי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, בדרישה למצוא פתרון בטיחותי דחוף לסוגיית תיקוף הנסיעות בקרב אזרחים ותיקים בתחבורה הציבורית. המכתב הועבר גם לראש העירייה רון חולדאי ולבכירים נוספים במשרד התחבורה ובגופים המקצועיים. עד כה להבי לא קיבלה מענה מהשרה רגב.
בפנייתה מזהירה להבי כי מאז הרחבת מדיניות הנסיעה החינמית לאזרחים ותיקים מגיל 67 ומעלה, נוצרה סכנה ממשית במרחב האוטובוסים העירוני. לפי הנהלים הקיימים, גם נוסעים מבוגרים הפטורים מתשלום נדרשים לתקף את כרטיס הרב-קו או היישומון בעת העלייה לאוטובוס. להבי מציינת כי "מדיניות זו יוצרת מצב מסוכן עבור אוכלוסייה מבוגרת, שנאלצת לעמוד במשך זמן ממושך יחסית מרגע העלייה לאוטובוס ועד ההגעה למושב. בזמן זה, נהגים רבים מתחילים בנסיעה עוד טרם התיישבות הנוסעים המבוגרים, דבר שמוביל לאובדן שיווי משקל, מעידות ונפילות בתוך האוטובוס".
(צילום: מוטי קמחי)
בנוסף, להבי ציינה במכתבה כי התופעה החריפה עם כניסתם המואצת של אוטובוסים חשמליים לשירות, המאופיינים בתאוצה חזקה ומהירה יותר הגורמת להאצות חדות בתחילת הנסיעה.
חששות אלו מגובים בנתונים חמורים של מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות במרכז הרפואי שיבא, שמהם עולה כי 1,520 בני אדם אושפזו בבתי החולים בישראל בעשור האחרון, עד דצמבר 2025, עקב נפילות באוטובוס. 11% מהמאושפזים נפצעו באורח קשה ואנוש, ושבעה נוסעים קיפחו את חייהם. מדי חודש מאושפזים בממוצע כ-150 נוסעים בעקבות נפילות באוטובוסים, בעוד מספר הפצועים שמטופלים במקום או משוחררים בו ביום מחדרי המיון גבוה בהרבה. רוב הפציעות כוללות שברים או נקעים בגפיים, ו-16% מהמאושפזים נזקקו לשיקום. פילוח הנתונים מראה כי 68% מהמאושפזים הם מעל גיל 60, 73% מהם נשים, והרוב המוחלט של המאושפזים משתייכים לגיל השלישי.
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית ת"אצילום: דנה קופלעל רקע הממצאים הללו טוענת להבי כי "לא ייתכן כי אוכלוסייה אשר המדינה עצמה הכירה בזכותה לנסיעה חינם תידרש לבצע פעולה טכנית שמסכנת את שלומה הפיזי, רק לצורך רישום סטטיסטי והתחשבנות בין המדינה למפעילי התחבורה הציבורית". לפיכך היא קוראת לבחון בדחיפות פטור מלא מתיקוף לאזרחים ותיקים, או לחלופין יצירת מנגנון חלופי שימנע את הצורך בעמידה ממושכת בתחילת הנסיעה.
אולם, לצד הרצון להגן על הנוסעים המבוגרים, הדרישה לוותר על תיקוף שלהם בנסיעות מורכב מאחר וזהו לא רק אמצעי התחשבנות כספית, אלא המקור המרכזי שדרכו מחושבים נתוני הנסועה, הביקושים והתמיכות הממשלתיות למפעילי הקווים. מעבר לכך, הקושי לעמוד ולתקף מיד עם העלייה אינו מנת חלקם הבלעדי של בני הגיל השלישי, אלא מאפיין באותה מידה אנשים עם מוגבלויות, נשים המנסות להשתלב עם עגלות ילדים ואפילו נוסעים הנושאים שקיות כבדות מהסופרמרקט. משום כך, ברור שאין לזה סוף והחרגות פרטניות מתיקוף לבני הגיל השלישי עלולות לייצר בעיה מערכתית ותפעולית שקשה יהיה לאכוף או לנהל.
