קשיים בהנפקת תע"א ורפאל: רשות החברות הממשלתיות, שמקדמת את ההנפקה, עדיין לא מצליחה להתגבר על דרישת רשות ‏ניירות ערך בסוגיית ה"גילוי הנאות" למשקיע. הכוונה לדרישת הרשות ‏מחברות ציבוריות למסירת מלוא הפרטים על עסקאות ואירועים מהותיים שיש בהם להשפיע על שיקולי ‏רכישה ומכירה של המשקיעים. תע"א מצדה מנסה – גם לפי דרישת משרד הביטחון – להשיג הקלות בצורך ‏לחשוף פעילויות בדרגת סיווג גבוהה, כמו טכנולוגיות סודיות בעלות חשיבות לאומית.‏
כזכור, רשות החברות מתכוונת לנצל את תוצאות השיא של שתי החברות על רקע המלחמה, ולהנפיק ‏מניות מיעוט של תע"א בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 100 מיליארד שקל. לצורך ההנפקה ‏שכרה הרשות את שירותיו של משרד עורכי הדין גרוניצקי, המסייע לה גם במגעים מול הרשות. במקביל ‏מתכוונים להנפיק גם מניות מיעוט של רפאל לפי שווי של 50–60 מיליארד שקל. היות שתע"א ורפאל הן חברות ‏ממשלתיות, תמורת ההנפקה, אם אכן תצלח, תזרום לקופת המדינה.‏
1 צפייה בגלריה
טיל חץ של תע"א, טיל ספייק מתוצרת רפאל
טיל חץ של תע"א, טיל ספייק מתוצרת רפאל
טיל חץ של תע"א, טיל ספייק מתוצרת רפאל
(צילומים: התעשייה האווירית, רפאל)
הדילמה בנושא הגילוי הנאות – הן של הרשות והן של רפאל ותע"א – היא כיצד שומרים על הפעילויות ‏המסווגות ועדיין מגלים למשקיעים את המידע הנחוץ להם. לדוגמה: אם מדובר באירוע המוגדר כמשמעותי ‏בחיי החברה, כמו פיתוח בעל פוטנציאל כלכלי גדול שיהווה כ-30% ממכירותיה – האם הטשטוש בפרטים, ‏כפי שדורשת תע"א, עדיין נותן בידי המשקיע את מלוא התמונה?‏
"בארה"ב, רשות ניירות ערך מחמירה בנושא", אמר ל-ynet מקורב לתחום. "בארץ לעומת זאת, סוגיית הגילוי הנאות בהקשר ‏של רפאל ותע"א נמצאת זה זמן על המדוכה. תפקיד הרשות להגן על המשקיעים בכך שהיא מחייבת בגילוי מלא שיחשוף את ‏מהות המוצר שיכול להשפיע כלכלית על החברה, בעוד החברות היצרניות מעוניינות להגן על טכנולוגיות סודיות ‏בעלות חשיבות לאומית".‏