בשיתוף ארגון פתחון לב
רבות מהמשפחות העובדות בישראל הצטרפו בשנה האחרונה למעגל העוני. "אנחנו במאבק בזירה הביטחונית, אבל יש גם מאבק משמעותי מאוד בזירה החברתית", אומר מנכ"ל ארגון "פתחון לב", אלי כהן, "בשנה הזאת תיבחן הערבות ההדדית שלנו ועד כמה אנחנו מוכנים לעזור כעם. אני רוצה לקרוא לכל אזרח ואזרחית להיות בעשיית הטוב, להתנדב ולסייע בכל דרך שאפשר ללכידות החברתית שלנו. היכולת שלנו לנצח במערכה החברתית תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו".
כהן מספר על "גידול משמעותי" בכמות הפונים לסיוע במזון מאז תחילת המלחמה. לקראת ראש השנה הקרוב, ישנה עלייה של כ־17 אחוז במספרם של מקבלי הסיוע בהשוואה לשנה האחרונה. "במהלך החג נגיע ל-23 אלף משפחות ברחבי הארץ", הוא מספר בשילוב של גאווה ודאגה, "אנחנו רואים גידול במספר הפניות ושינוי בפרופיל של הפונים. יש ביניהם כיום הרבה משפחות בגילאי העבודה, עצמאים שהעסקים שלהם נסגרו, מילואימניקים שקרסו או פוטרו, וגם משפחות שבהן שני ההורים עובדים. אם בתחילת המלחמה סייענו הרבה לחיילים, עכשיו אנחנו מטפלים בקשת רחבה מאוד של אנשים. העלייה ביוקר המחיה גרמה לכך שאנשים שבעבר הצליחו להשאיר את הראש מחוץ למים – טובעים עכשיו. גם מי שעובדים לא מצליחים לשמור על רמת חיים בסיסית".
שלומית, בת 32, נשואה ואם לשלושה ילדים שמתגוררת באזור הצפון, פגשה את "פתחון לב" לאחר שהופנתה לארגון על ידי עובדת סוציאלית לשם קבלת סיוע. היא עובדת ניקיון המועסקת על ידי חברת קבלן ובעלה עובד קבלן באחת מהעיריות בצפון הארץ. את מעגל העוני הם פגשו בסוף הקורונה, והמצב רק הלך והחמיר. "כשהתחתנו היה לנו כסף, קנינו דברים חדשים לבית", היא נזכרת, "ואז הגיעה תקופת הקורונה וכבר לא הצלחנו להרוויח מספיק כדי להחזיק משפחה, הגענו למצב כלכלי כל כך גרוע שבעל הבית הפינה אותנו מהדירה. כל הדברים שלנו היו בחוץ, והיינו מחולקים עם הילדים בין ההורים. זאת הייתה טראומה עבורי. לאחר זמן מה יצאנו מההורים ממש בכוח. באותה תקופה גם הגענו ל'פתחון לב'. זאת לא הייתה תקופה פשוטה. לא קל להגיע להיות במצב שבו אתה חייב סיוע במזון, לא מצליח להביא אוכל לפה של הילדים שלך. בשר אכלנו פעם בשבוע, ולפעמים גם את זה לא. כאמא זה כאב לי".
שלומית מקבלת מדי שבוע סל ובו מוצרי מזון, חיתולים לפעוטות וסיוע בטואלטיקה. בנוסף, לפני מספר שבועות קיבלו ילדיהם מהארגון נעליים חדשות, תיקים וציוד כתיבה לקראת שנת הלימודים החדשה. היא ובעלה עושים מאמצים כדי שהילדים לא יבחינו בקושי הכלכלי. "את ארגזי המזון שאנחנו מקבלים אנחנו שמים בשקיות, כדי שזה יראה לילדים כאילו חזרנו מהסופר", היא מודה, "יום אחד הבת שלי שאלה אותי: 'אמא, אנחנו לא עניים, נכון?'. זה צובט בלב. אבל עם משכורת של 8,200 שקל, כשרק השכירות היא 6,300, אין לנו ברירה. אנחנו באמת עניים", היא אומרת.
לקראת החג יתקיים "מסע עם הלב" של "פתחון לב", מסע חברתי שבו יגיע הארגון מדי יום ליישוב אחר ויערוך בכל מקום הפנינג של נתינה. המסע יתחיל בשלומי ויעבור דרך עשרה יישובים. בכל מקום יתקיימו אירועים שונים, שבשיאם יגיעו מתנדבים ומתנדבות מקומיים ויסייעו בשינוע של 23 אלף סלי המזון למי שזקוקים להם בכל אחד מהיישובים. ביחד הם ייצרו רשת חברתית חזקה שתוודא כי לא תהיה משפחה שתישאר ללא ארוחת חג (ראו את רשימת המקומות והתאריכים).
איך זה עובד? "אנחנו מקבלים מהרשויות המקומיות רשימה של משפחות שצריכות סיוע לקראת החג, ואין להן מענה", מסביר כהן, "אנחנו מזמינים חברות עסקיות ותושבים באזור להצטרף לנתינה. נגיע לכל יישוב בתאריך אחר, עד ערב החג. בכל מקום אנחנו בונים דרייב־אין ענק. מגיעים מתנדבים, מקבלים מזון, פירות וירקות, פרחים לחג. הכל נעשה בשיתוף פעולה עם הגורם הרשותי שמכיר את כל מה שפועל בעיר כדי להימנע מכך שמשפחה אחת מקבלת כמה סלי מזון ואחרת לא מקבלת בכלל".
האם ישנה שמירה על דיסקרטיות של מקבלי הסיוע?
"בוודאי. כשהמתנדב מגיע הוא מקבל כתובת בלי השם של המשפחה. הוא נוסע לשם, משאיר את סל המזון ליד הדלת וממשיך הלאה. המשפחה יודעת ומצפה לזה, אבל לא פוגשת מישהו שהיא לא מכירה. זה שומר על הפרטיות של המשפחות, לא מייצר מפגש. לעומת זאת, בימי שגרה, במשך כל השנה, יש לנו גורמים מטפלים שמכירים את המשפחה ומבצעים ביקורים".
איך בניתם את המסלול של "מסע אל הלב" וכיצד נבחרו הישובים?
"אנחנו משתדלים להגיע למקומות שהכי צריכים – פריפריה דרומית וצפונית. מקומות כמו עכו, שנפגעה במלחמה, בשלומי, במעלות, שדרות, באר שבע, ירושלים. מקומות שבהם אנחנו מרגישים את הצורך הכי גדול בסיוע".
למה בעצם צריך את "פתחון לב"? המדינה לא עוזרת מספיק?
"הפעילות של 'פתחון לב' לא מקבילה לפעילות של המדינה. המדינה לא נותנת מענה לאנשים מתחת לקו העוני ברמה שמספיקה לכולם. בארצות הברית, למשל, חלק גדול מהתקציב הפדרלי מוקדש לכך. בישראל התחיל פרויקט של חלוקת תווי מזון, שלצערי נעצר אחרי שנת פעילות אחת. המדינה משקיעה בנושא כ-300 מיליון שקלים. עמותות המזון מחלקות סיוע בשווי 3 מיליארד שקלים. וכדי לספק את כל המזון שכולם צריכים צריך 5 מיליארד שקל. כלומר, גם אחרי פעילות העמותות אנחנו לא מצליחים להגיע לכולם. אנחנו מטפלים רק במקרים המתועדים והיותר קשים".
מחכים לכם בכל הארץ - הרשימה המלאה:
3.9, יום רביעי: שלומי
7.9, יום ראשון: חיפה
8.9, יום שני: ירושלים
9.9, יום שלישי: מעלות תרשיחא
10.9, יום רביעי: חולון
11.9, יום חמישי: שדרות
14.9, יום ראשון: עכו
15.9, יום שני: באר־שבע
16.9, יום שלישי: מגדל־העמק
17.9, יום רביעי: ראשון־לציון
