עלייה כרוכה בהרבה יותר מהזמנת טיסה, מציאת דירה ולימוד עברית. היא כרוכה גם בהעברת חיים פיננסיים שלמים אל תוך מערכת שעשויה לפעול בצורה שונה מאוד מזו שהעולים החדשים הכירו במשך עשרות שנים. הנושא הזה עמד במוקד הפאנל "כסף במדינה חדשה" בכנס Global Aliyah Live Summit של Ynet Global, בו השתתפו אייל אפרת, ראש חטיבת הבנקאות בבנק לאומי; ערן ברקוביץ', מנהל אגף העלייה והקליטה בסוכנות היהודית לישראל; בארי גרטלר הרטוב, יועץ משכנתאות; ואילון גלעד, מנכ"ל Belong.
(צילום:ליאור שרון, טל אזולאי, טל סער)
המסר שלהם היה עקבי: לעשות שיעורי בית לפני ההגעה, לצפות שהמעבר ייקח יותר זמן ממה שחושבים, ולא לזלזל בכמות הכסף שעשויה להידרש בשנה הראשונה.
מבחינת אפרת, שעלה בעצמו ב-1994, אחד הלקחים הראשונים שעולים חדשים צריכים להבין הוא שהמערכת הפיננסית הישראלית לא בהכרח תפעל כמו המערכת שהם משאירים מאחוריהם. "המערכת הכלכלית הישראלית שונה במקצת ממערכות בנקאות אחרות בעולם", אמר, וציין שכל עולה מגיע עם ציפיות שונות בהתאם למדינה שממנה הגיע. ההמלצה הראשונה שלו פשוטה: ללמוד איך המערכת הישראלית פועלת לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות.
הבדלים אלה יכולים להופיע כמעט מיד. משכנתאות בנויות אחרת, עם מסלולים, מטבעות ולוחות זמנים שונים. גם מערכת כרטיסי האשראי בישראל עלולה להפתיע עולים חדשים, במיוחד את אלה שהתרגלו למערכות דביט מסורתיות או אשראי מתגלגל בחו"ל. פיקדונות, הלוואות וכללים פיננסיים חוצי-גבולות יכולים להוסיף שכבת מורכבות נוספת.
משתתפי הפאנל
(צילום: דנה קופל)
אך עולים המגיעים כיום נהנים גם מסיוע רב בהרבה בהשוואה לדורות קודמים של עולים. אפרת הצביע על שירותי בנקאות רב-לשוניים וכלים טכנולוגיים שנועדו להקל על ההתמצאות במערכת, ובכלל זה הרחבת אפליקציית לאומי לעברית, אנגלית, צרפתית, רוסית וערבית.
הדבר החשוב, הוא הדגיש, הוא לא להניח שמה שעבד פיננסית בחו"ל יתורגם אוטומטית לישראל.
מציאות הדיור: לאפס מחדש את הציפיות
אולי בשום מקום ההתאמה הזו אינה דרמטית יותר מאשר בתחום הדיור. גרטלר הרטוב הזהיר שעולים עלולים להגיע עם ציפיות המבוססות על הבית שהיה בבעלותם בחו"ל, רק כדי לגלות שנכס מקביל בישראל עשוי להיות יקר בהרבה יותר.
משפחה שמוכרת בית גדול בארצות הברית או בשוק זול יחסית אחר, למשל, עשויה לגלות שהתמורה אינה מספיקה לרכוש דבר הקרוב לאותה כמות שטח בישראל. "מחירי הדיור כאן גבוהים", אמר, והוסיף שלומר עליהם "גבוהים יותר" זו עשויה להיות לשון המעטה.
זה לא אומר שעולים צריכים לחכות עד להגעתם כדי להתחיל להתעסק בדיור. לפי גרטלר הרטוב, זה הפך למעשי יותר ויותר עבור עולים לרכוש נכס בישראל עוד לפני העלייה, כאשר בנקים למשכנתאות ישראליים רגילים לעבוד עם עולים פוטנציאליים מחו"ל.
עבור חלק מהמשפחות, רכישה לפני המעבר יכולה לספק עוגן משמעותי: הן יודעות היכן יתגוררו ויש להן תמונה ברורה בהרבה של עלויות הדיור שלהן עוד לפני הנחיתה בנתב"ג.
עם זאת, עבור אחרים, שכירות בשלב ראשון עשויה להיות הבחירה הנבונה יותר - במיוחד אם הם עדיין מחליטים לאיזו עיר או קהילה מתאימה משפחתם, סיכויי התעסוקה ואורח החיים שלהם. השאלות של היכן לגור ואם לשכור או לקנות, הוא טען, צריכות אפוא להישקל יחד.
השנה הראשונה שלכם עשויה לעלות יותר ממה שאתם מצפים
מעבר לדיור, הפאנל חזר שוב ושוב לתקופה קריטית אחת: השנה הראשונה. "השנה הראשונה מאתגרת מבחינה כלכלית", אמר גרטלר הרטוב. עולים חדשים משאירים לעיתים קרובות מאחוריהם עבודה, קריירה ורשת מקצועית מבוססת. גם כאשר יש להם כישורים וניסיון חזקים, שיקום כוח ההשתכרות הזה בישראל עשוי לקחת זמן. ההמלצה שלו: להגיע עם כרית ביטחון פיננסית.
גלעד הסכים, והזהיר שעולים רבים מזלזלים לא רק בעלות המעבר אלא גם בזמן שלוקח לנחות באמת. הם מתכוננים בהרחבה לעלייה עצמה, הסביר, אך הגעה לפוטנציאל ההשתכרות המלא שלהם בישראל עשויה לקחת הרבה יותר זמן. דווקא באותם חודשים ראשונים - כשההכנסה עשויה להיות נמוכה יותר - ההוצאות יכולות להיות גבוהות במיוחד.
גם רשתות מקצועיות חשובות. "הרבה דברים כאן בישראל מבוססים על קשרים", אמר גלעד. בניית קשרים אלה, מציאת העבודה הנכונה ולמידת האופן שבו פועל שוק העבודה הישראלי - כל אלה לוקחים זמן. כרית הביטחון הפיננסית הזו יכולה לכן לספק משהו יקר-ערך באותה מידה: היכולת לחכות.
במקום להרגיש מחויבים לקבל את הצעת העבודה הראשונה או את אפשרות הדיור הראשונה כי החסכונות שלהם הולכים ואוזלים, עולים עם יותר מרווח נשימה יכולים לנהל משא ומתן ולקבל החלטות המבוססות על היעדים ארוכי הטווח שלהם.
ללמוד לנהל משא ומתן בסטייל הישראלי
ברקוביץ' הדגיש התאמה נוספת שהיא תרבותית לא פחות משהיא פיננסית: משא ומתן. עולים לא רק צריכים ללמוד עברית, הוא הציע. הם גם צריכים ללמוד "לדבר ישראלית". מבנקאות ורהיטים ועד מכוניות ודירות, משא ומתן נותר חלק מהחיים הפיננסיים היומיומיים בישראל, באופן שיכול להרגיש לא מוכר לעולים חדשים ממדינות מערביות מסוימות. "כשאתה נכנס לבנק, אתה מתמקח. כשאתה הולך לקנות רהיטים בחנות, אתה מתמקח", אמר ברקוביץ', והוסיף שאותו הדבר יכול לחול גם בקניית מכונית או בסידור דיור.
להבדל התרבותי הזה יכולה להיות השפעה על השורה התחתונה. הבנה מתי מחיר או תנאי פיננסי הם באמת קבועים - ומתי יש מקום לבקש משהו טוב יותר - יכולה להפוך לכישור פיננסי חשוב עבור עולה חדש.
אל תסתכלו אוטומטית למרכז
היכן שעולים בוחרים לבנות את חייהם יכול להשפיע השפעה עצומה על מצבם הכלכלי. ברקוביץ' עודד עולים חדשים לא להגביל את החיפוש שלהם למסדרון המרכזי היקר של ישראל. קהילות בצפון ובדרום יכולות להציע הזדמנויות שונות בתחומי הדיור, התעסוקה, החינוך ואיכות החיים, אמר, תוך שהן מאפשרות בו-זמנית לעולים חדשים לקחת חלק בהמשך הבנייה וההתפתחות של אזורים אלה.
עבור משפחה המתכננת עלייה, זה אומר שהחישוב הפיננסי צריך לחרוג משאלת "כמה עולה דירה?". סיכויי תעסוקה, בתי ספר, תחבורה, תמיכה קהילתית ועלויות דיור - כל אלה צריכים להישקל יחד.
לחקור לפני שעולים על המטוס
אם יש יתרון אחד שלעולים של היום יש ושלא היה לדורות קודמים, זו הגישה למידע ולתמיכה. ברקוביץ' קרא לעולים פוטנציאליים לנצל את החודשים שלפני העלייה כדי לחקור שכונות, הזדמנויות תעסוקה, קהילות ואת המערכות הבירוקרטיות והפיננסיות שהם עתידים להיתקל בהן. הסוכנות היהודית, הוא ציין, פיתחה רשתות דיגיטליות המחברות בין עולים פוטנציאליים לבין אנשים שכבר עברו את התהליך, ומאפשרות לעולים חדשים לשאול שאלות על הכול - מעבודות ועד שכונות ספציפיות. "נצלו את הזמן שלפני העלייה למחקר וללמידה", הוא המליץ.
והמחקר צריך לכלול גם את ההטבות הזמינות לעולים חדשים - אך הטבות אלה לא אמורות להחליף תכנון פיננסי אישי. גלעד קרא לעולים לנצל הטבות ממשלתיות ואפשרויות פיננסיות נוחות שהם זכאים להן, תוך שהם עדיין מגיעים עם רשת ביטחון משלהם. "בנו כרית ביטחון גדולה יותר ממה שחשבתם עליה מבחינה כלכלית", אמר. "יש הטבות שאפשר לנצל, אבל אל תבנו עליהן."
ההחלטות שיש לקבל לפני העלייה
כשנשאלו לזהות את ההחלטות הפיננסיות שעולים חדשים צריכים לשקול לפני שהם עולים על המטוס, תשובות חברי הפאנל יצרו יחד מפת דרכים מעשית.
לבחור בנק שמבין את הצרכים הייחודיים של עולים. לחשוב ברצינות היכן רוצים לגור ואם קנייה או שכירות בשלב הראשוני הגיונית יותר. לחקור את המערכות הפיננסיות והבירוקרטיות של ישראל לפני ההגעה. ואולי החשוב מכול - להכין רזרבה פיננסית גדולה יותר ממה שחושבים בהתחלה שיידרש. מתחת לכל ההמלצות האלה עמדה עצה נוספת: להיות סבלניים. תהיה בירוקרטיה. תהיה טרמינולוגיה לא מוכרת. יהיו רגעים שבהם הרגלים פיננסיים שנראו מובנים מאליהם בחו"ל פתאום כבר לא יחולו. אבל הפערים ניתנים לגישור - במיוחד עבור עולים שמגיעים מוכנים ללמוד, לשאול שאלות ולהתאים את עצמם.
בסופו של דבר, העברת החיים הפיננסיים לישראל אינה רק העברת כסף או פתיחת חשבון בנק חדש. מדובר בהבנת מערכת חדשה מספיק מוקדם כדי לקבל בתוכה החלטות טובות יותר. כפי שדיוויד מטלין סיכם בסיום הדיון: "תכנון פיננסי הוא לא רק על מספרים. זה על הבנת מערכת חדשה מוקדם, שאילת השאלות הנכונות וקבלת החלטות שיכולות לעזור ליצור התחלה יציבה יותר בישראל". עבור עולים המתכוננים להתחיל חיים חדשים בישראל, ההתחלה היציבה הזו עשויה להתחיל הרבה לפני שהמטוס ממריא.
