על חתונות ומלחמות: עם סיום ימי ספירת העומר והכניסה אל תוך עונת החתונות של הקיץ, אלפי זוגות בישראל נערכים בהתרגשות ליום המאושר בחייהם. אלא שהשנה, את מקומם של הפרפרים בבטן מחליפה לא פעם מועקה של חוסר ודאות. המציאות הביטחונית המורכבת הופכת כל תכנון לסיכון, וכמעט כל חתימה על חוזה להימור כלכלי.
המציאות הישראלית בשנים האחרונות ובימים אלו בוודאי, הפכה את הפקת האירועים והחתונות לרכבת הרים רגשית וכלכלית. ynet גיבש עם עו"ד איריס אטיאס המתמחה בדיני נזיקין ומשפט אזרחי ומנהלת הקליניקה המשפטית "כבוד המחיה" בביה"ס למשפטים במכללת ספיר, מדריך לזוגות ולכל מי שמתכנן בתקופה מורכבת זו אירועים.
דני ושרון אמורים להתחתן בקיבוץ בצפון בחוץ. יומיים לפני האירוע, פיקוד העורף מחמיר את ההנחיות ואוסר על התקהלות של מעל 200 איש. האם בעל האולם יכול להתעקש על קיום האירוע אם לחתונה הוזמנו 300 מוזמנים? האם בני הזוג זכאים לדחות את האירוע?
כאשר הנחיות פיקוד העורף מונעות את קיום האירוע במתכונתו המקורית, עשויה לקום טענת "סיכול" לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. זאת בתנאי שביצוע החוזה הפך לבלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם. עו"ד איריס אטיאס מסבירה כי בעל האולם אינו יכול לכפות את קיום האירוע כאשר הנחיות פיקוד העורף הופכות את ביצוע החוזה המקורי (300 איש) לבלתי חוקי או ל"שונה באופן יסודי" מהמוסכם. עם זאת, ירידה בכמות האורחים מ- 300 ל-200 עשויה להיחשב כשינוי שאינו מהווה עילת סיכול. ככלל, בתי המשפט מצפים מהצדדים לחתור לפתרון סביר של דחייה או מועד חלופי לזמן בו יתאפשר ביצוע מלא של החוזה, דבר שמהווה פתרון ראוי המאזן בין האינטרסים של שני הצדדים.
במילים פשוטות, מה זה כוח עליון ומה המשמעות שלו?
כוח עליון הוא מונח משפטי המתאר מצב שבו אירוע חיצוני ובלתי צפוי, מונע מצד לחוזה למלא את התחייבותו מבלי שהייתה לו יכולת לחזות או למנוע את האירוע, ועשוי להעניק לו פטור מאחריות להפרה. עו"ד אטיאס מסבירה כי "באופן מסורתי, הפסיקה בישראל אימצה גישה נוקשה שקבעה כי מלחמה היא אירוע "צפוי" באזורנו, ולכן אינה מהווה עילה לסיכול חוזה. ככלל, בתי המשפט לא ממהרים לקבל טענות סיכול ובמקום לבטל חוזים בקלות, השופטים בודקים לעומק האם אכן לא ניתן לקיים את ההתחייבות, או שניתן "להציל" את החוזה על ידי ביצוע שינויים והתאמות בנסיבות הקיימות.
זוגות רבים חותמים על חוזים סטנדרטיים של אולמות. אילו סעיפים ספציפיים היית ממליצה לכל זוג להוסיף או לשנות בחוזה מול האולם והספקים (צלם, DJ, שמלה) כדי להגן על עצמם מפני תרחיש של ביטול בנסיבות ביטחוניות?
עו"ד אטיאס מציינת כי כדי למנוע חוסר אונים מול "חוזה אחיד", מומלץ להכניס את הסעיפים הבאים:
• לא להסתפק במונח כללי של "כוח עליון". להגדיר במפורש כי הגבלות פיקוד העורף, מצב מלחמה או גיוס חירום (צו 8) של בני הזוג או קרבה ראשונה, מהווים עילה לדחייה או ביטול האירוע ללא קנס.
• לנסות לקבוע כי במקרה ביטחוני האירוע יידחה למועד חלופי תוך תקופה מוגדרת (למשל, תוך חצי שנה) ולעמוד על כך שהמחיר המקורי והמקדמות יישמרו במלואם, ללא "קנסות".
• לנסות לשנות סעיפים הקובעים פיצוי מוסכם גבוה וגורף (מעל 40% למשל). יש לדרוש מדרגות תשלום הגיוניות לפי זמן הביטול, ולסכם כי בביטול מסיבה ביטחונית, ישולמו רק הוצאות ישירות שכבר הוצאו בפועל, ולא אובדן רווח עתידי של האולם. לא לחשוש להתמקח על גובה דמי הביטול כבר במעמד החתימה על החוזה.
• לנסות להוסיף לחוזה מול ה-DJ, הצלם, המאפרת וכו', סעיף הקובע כי החוזה איתם מותנה בקיום האירוע באולם. כך שאם האולם ייסגר בצו, לא יצטרכו לשלם לספקים על אירוע שלא התקיים.
נועה ועידן נאלצו לדחות את חתונתם בשל מצב ביטחוני. האולם הסכים למועד חדש ללא קנס, אך הצלם והמאפרת כבר תפוסים בתאריך החדש ודורשים לשמור אצלם את המקדמה כ"דמי ביטול". האם זה חוקי?
עו"ד אטיאס מסבירה כי דחיית אירוע בשל מלחמה אינה "ביטול מרצון" אלא סיכול חוזה. ספק שאינו פנוי בתאריך החדש ומתעקש לשמור את המקדמה כדמי ביטול, מסתכן בטענה לחוסר תום לב. במקרים כאלו, החוק מאפשר לבית המשפט להורות על השבה של המקדמה, בניכוי הוצאות סבירות שהספק כבר הוציא להכנת השירות.
בעלי אולמות רבים מציעים "דחייה" במקום "ביטול" כדי להימנע מהחזרת כספים. האם ישנו פרק זמן מקסימלי שמעבר לו הזוג יכול לומר זה כבר לא רלוונטי לנו, אנחנו רוצים את הכסף חזרה?
החוק הישראלי לא קובע פרק זמן מקסימלי מפורשות, אך עיקרון תום הלב (סע' 39 לחוק החוזים הכללי) מחייב שהמועד החלופי יהיה סביר. אם האולם מציע מועד רחוק מאוד או דורש תוספת תשלום משמעותית, הזוג יוכל לטעון שמדובר בשינוי מהותי בתנאי החוזה המצדיק ביטול והשבה. "כטיפ מקצועי", מציינת עו"ד אטיאס, "כדאי לקבוע מראש בחוזה כי המועד החלופי לא יעלה על 12 חודשים מהמועד המקורי ובאותו המחיר".
באילו מקרים עדיף לבני זוג לתבוע ובאילו להתפשר?
תמיד עדיף לנסות להגיע לפשרה שתמנע הליכים משפטיים ארוכים. עם זאת, כאשר בעל האולם פועל בכוחנות או מסרב להחזיר מקדמה באופן גורף, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות או לשלום (לפי סכום התביעה). העילות המרכזיות לרוב יהיו סיכול חוזה, חוסר תום לב בקיום חוזה, עשיית עושר ולא במשפט, אי סבירות פיצוי מוסכם בחוזה אחיד ותנאי מקפח בחוזה אחיד.
בני זוג צפויים להתחתן עוד מספר ימים במרכז הארץ. בשלב זה אין הגבלות מטעם פיקוד העורף אבל המצב המתוח גורם לאורחים לחשוש ולבטל הגעה. מה הדין?
זהו המקרה המשפטי המורכב ביותר. לדברי עו"ד אטיאס "אם אין הגבלה/הנחייה רשמית של פיקוד העורף, טענת הסיכול קשה מאוד להוכחה וביטול, רק בשל חשש של אורחים, הדבר עלול להיחשב כהפרת חוזה מצד הזוג. עם זאת, חובת תום הלב מחייבת את בעל האולם לנסות להקטין את הנזק (למשל על ידי מכירת התאריך לאחר) ולא להתעשר מהביטול. מומלץ לנהל משא ומתן על הפחתת כמות המנות המינימלית והמחיר בשל המצב ולהגיע להסכמה".
המלצות נוספות לזוגות שמתחתנים בזמן מלחמה
המלצה חמה היא לשמור צילומי מסך של הנחיות פיקוד העורף הספציפיות לאזור האולם ביום האירוע. כמו כן מציינת עו"ד אטיאס, "אל תבטלו באופן חד-צדדי או בטלפון. שלחו הצעה מסודרת במייל לדחייה או פשרה. תיעוד של בעל אולם/ספק המסרב לכל הצעה סבירה ישרת אתכם בבית המשפט ויסייע בפסיקת הוצאות לטובתכם".
עורכת הדין איריס אטיאסצילום: אלבום פרטילצד הזכויות והטיפים המשפטיים, חשוב להדגיש כי בסופו של יום, בעלי האולמות אינם מחויבים להיעתר לבקשתכם לשינוי סעיפים בחוזה. עולם האירועים מושתת על עקרון "חופש החוזים". האחריות לקרוא כל אות ופסיק מוטלת עליכם. חתימה על החוזה משמעה הסכמה , ולא תמיד ניתן יהיה לטעון בדיעבד כי הסעיפים לא הובנו.
כמו כן יש להניח כי ככל שהאולם אטרקטיבי יותר ורשימת ההמתנה אליו ארוכה, כך פוחת הסיכוי שבעליו יסכים לשינויים מרחיקי לכת בסעיפי הביטול או התשלום. לעומת זאת, בתקופות פחות עמוסות או באולמות המבקשים למלא את היומן, תמצאו גמישות רבה יותר.
בשורה התחתונה, המטרה היא להגיע לעמק השווה. מומלץ לחתור להסכמות שישקפו את הצורך שלכם בביטחון ובשקט נפשי לאור המצב הביטחוני, אך גם יתחשבו באינטרסים של בעל האולם שגם הוא ניצב בתקופה זו בחשיפה כלכלית משמעותית ומתמודד עם חוסר ודאות לא פשוט.
המידע המוצג בסקירה זו הינו לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
