בריטניה רוצה את חברות הסטארט-אפ הישראליות אצלה. מרבית החברות הישראליות פונות לשוק האמריקאי בעדיפות ראשונה, אז עכשיו בבריטניה מציעים סיוע והיכרות עם השוק הבריטי ומנסים להראות שהוא אטרקטיבי לא פחות, אולי אפילו יותר, מהשוק האמריקאי.
תוכנית ScaIL UK, ששמה משלב את חברות הצמיחה הישראליות ואת בריטניה, מציעה לחברות הישראליות כלים מעשיים לכניסה לשוק הבריטי: גישה ישירה לבכירים ולמובילי חדשנות בבריטניה, והיכרות עם המסגרות הרגולטוריות, המשפטיות והתפעוליות, מה שיאפשר לחברות הישראליות צעדים ראשונים קלים יותר בבריטניה.
לתוכנית, שמופעלת על ידי המחלקה למסחר ועסקים בשגרירות בריטניה בישראל, ייבחרו בין שמונה לעשר חברות הייטק ישראליות בשלבי צמיחה. היזמים ישתתפו בשישה מפגשי עומק בתל אביב ובנוסף יצאו במשלחת לבריטניה לסדרת פגישות עם משקיעים, תאגידים ומקבלי החלטות והיכרות עם מחקרי שוק. הבריטים מבקשים לאתר חברות טכנולוגיות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה, הבשלות להתרחב לשוק הבריטי.
קרי מורגן, מנהלת מינהל סחר חוץ לאירופה ולישראל במשרד המסחר והעסקים של בריטניה (DBT) אומרת בשיחה עם ynet: "בריטניה היא קרש קפיצה לחדשנות ישראלית לשווקים בינלאומיים, עם שיתוף פעולה דו־צדדי עמוק ותמיכה מעשית. בריטניה היא אקוסיסטם הטכנולוגיה הגדול ביותר באירופה, בשווי של כ־1.2 טריליון דולר, והוא השלישי בגודלו בעולם. יש לנו תשתיות ברמה עולמית, שלטון חוק יציב ואסטרטגיה תעשייתית ברורה שמתמקדת בחדשנות ובהשקעות. בשילוב עם מדיניות מס ידידותית למשקיעים ונתיבי הגירה מהירים – מדובר בסביבה אטרקטיבית להתרחבות גלובלית".
2 צפייה בגלריה
קרי מורגן-מנהלת מינהל סחר חוץ לאירופה ולישראל במשרד המסחר והעסקים של בריטניה
(דוברות שגרירות בריטניה בישראל)
המלחמה בעזה גרמה להידרדרות ביחסים המדיניים בין בריטניה לישראל. על רקע מניעת הסיוע ההומניטרי לתושבי עזה והתעללות בעצורים במחנה שדה תימן, הודיעה בריטניה על השעיית כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל ובהמשך על עצירת המשא ומתן עם ישראל לשדרוג הסכם הסחר החופשי. שגרירת ישראל בלונדון הוזמנה לשיחת נזיפה והוטלו סנקציות על מתנחלים ועל השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. לפני שלושה חודשים הכירה בריטניה במדינה פלסטינית.
אתם משיקים את התוכנית בתקופה לא טובה ביחסי ישראל-בריטניה. ההסתייגות מפעולות ממשלת ישראל, לא מפריעה לקשרים עם ההייטק הישראלי?
"ניתן לומר בכנות, שהשנתיים האחרונות היו קשות מאוד, מאז אירועי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה שבאה בעקבותיהם. לטעון שזה לא השפיע על היחסים בין בריטניה לישראל, זה יהיה לא מדויק. ממשלת בריטניה הודיעה על השהיית המו"מ לעדכון הסכם הסחר החופשי, בין המדינות בתגובה לפעולות של ממשלת נתניהו. עם זאת, הבהרנו שאנו מחויבים להסכם הקיים ולמערכת היחסים המתמשכת עם המגזר העסקי בישראל".
כלומר, אתם פועלים נגד מדיניות ממשלת ישראל אבל בעד הכלכלה הישראלית?
"יצירת מקומות עבודה היא בלב המשימה שלנו לצמיחת הכלכלה הבריטית ולכן אנו ממשיכים לבנות על מערכת הסחר עם עסקים ישראליים. אנו רוצים ידידות חזקה עם העם בישראל, המבוססת על ערכים משותפים ועל קשרים בין החברות שלנו. למרות האתגרים, השותפות בין בריטניה לישראל נותרה חזקה וחברות ישראליות ממשיכות לבחור בבריטניה כבסיס האירופי שלהן לצמיחה. לכן, למרות המורכבות הפוליטית, מערכת היחסים העסקית נותרת יציבה ומכוונת קדימה".
ביוני השנה, הציגה בריטניה את האסטרטגיה התעשייתית החדשה שלה, שנועדה לבסס את מעמדה של בריטניה כמובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה. התוכנית נפרשת על פני עשר שנים ומטרתה להגדיל השקעות בבריטניה, לייצר משרות לעובדים מיומנים ולהגביר את המודעות לכך שבריטניה היא מקום טוב לעסקים. האסטרטגיה מתמקדת בשמונה תחומי טכנולוגיה: אנרגיה נקייה, ייצור מתקדם, ביטחון, תוכן ועיצוב, שירותים פיננסיים, שירותים עסקיים ומקצועיים, דיגיטל וטכנולוגיה ומדעי החיים. ההערכה בלונדון היא שבכל התחומים האלה, ישראל מציעה חדשנות ברמה בינלאומית, וכך פותחה תוכנית ScaIL UK עבור ההייטק הישראלי.
"הכוונה היא ליצור מסלול ברור ואסטרטגי עבור חברות סקייל־אפ ישראליות, להיכנס בהצלחה לשוק הבריטי ולצמוח בו", אומרת מורגן, "החזון של התוכנית הוא להציע לחברות טכנולוגיה ישראליות, גישה מובנית ומבוססת הזדמנויות להתרחבות ולצייד את החברות בתובנות, בקשרים ובכלים הדרושים להצלחה בבריטניה. החברות שייבחרו לא רק נכנסות לשוק חדש – הן גם מתחברות לצרכים האמיתיים ולהזדמנויות הקשורות לחדשנות, קיימות ופרודוקטיביות. כמו שאמרה שרת האוצר של בריטניה-רייצ'ל ריבס: 'אם אתה בונה כאן, בריטניה תעמוד לצדך'.
מה היתרונות שיש לשוק הבריטי על פני האמריקאי?
"ראשית, בריטניה מציעה תמריצים פיננסיים אטרקטיביים: מס חברות של 25% (הנמוך ביותר מבין מדינות ה־G7), אפס מס במקור על דיבידנדים, וזיכויי מס למחקר ופיתוח ללא תקרה. הממשלה הבריטית פעילה מאוד בתמיכה בחברות ישראליות, עם שירותים שמסייעים לחברות להתמודד עם רגולציה ועם ליווי מותאם אישית, שנועד להבטיח שחברות ישראליות ייכנסו לשוק בצורה חלקה. הכניסה לשוק ולסביבה הרגולטורית בבריטניה פשוטה יותר מאשר בארה"ב, שבה הרגולציה משתנה ממדינה למדינה ויש יתרונות נוספים כמו קרבה גיאוגרפית לישראל, תרבות עסקית דומה, גישה לשוק האירופי וגם נגישות לטאלנטים המגוונים בלונדון".
מורגן מונה דוגמאות לחברות ישראליות שהצליחו להרחיב את פעילותן בלונדון, כמו למשל אופטיבס (Optibus) שפיתחה כלי בינה מלאכותית לייעול התחבורה הציבורית וכיום מפעילה כ־70% מהאוטובוסים הציבוריים בבריטניה, ומסייעת להסעת 1.8 מיליארד נוסעים בשנה בלונדון, מנצ'סטר, גלזגו ועוד. "הם היו הסטארט־אפ הראשון בתחום התחבורה הציבורית שהגיע לשווי של מיליארד דולר והשנה חגגו עשור לפעילותם בבריטניה", היא מספרת.
חברה ישראלית נוספת היא הליוס (Helios Energy Investments) שמתמחה באנרגיה מתחדשת ותשתיות, אשר השיקה לאחרונה פלטפורמת אגירת אנרגיה חדשה בבריטניה, עם תוכניות להשקעה של כמיליארד ש"ח. היא מזכירה גם את חברת הסייבר צ'ק פוינט (Check Point) שפועלת בבריטניה כבר למעלה מ־20 שנה, עם צוות בריטי וגם את חברת הקניות ללא קופות טריגו (Trigo) שפועלת בבריטניה בשיתוף פעולה עם Tesco, רשת הסופרמרקטים הגדולה בבריטניה. "חברות ישראליות רבות נוספות משגשגות ומתרחבות ברחבי השוק הבריטי", אומרת מורגן.
בחמש השנים האחרונות יותר מ־300 חברות ישראליות התרחבו לבריטניה, ומה שחשוב לממשלה שם-יצרו כ־4,000 מקומות עבודה והשקיעו מעל 1.2 מיליארד ליש"ט בכלכלה. בשנת 2024 בלבד 19 חברות ישראליות, הקימו פעילות חדשה או הרחיבו את פעילותן בבריטניה, בתחומים כמו טכנולוגיה עירונית, בריאות, רכב ופינטק. פרויקטים אלו צפויים ליצור כמעט 900 מקומות עבודה חדשים בשלוש השנים הקרובות. "זהו מגוון רחב של תחומים, שממחיש עד כמה החדשנות הישראלית מתאימה לעדיפויות הבריטיות" לדבריה.
פורסם לראשונה: 14:49, 23.12.25
