חדרים, רחובות ושכונות שלמות ללא קליטה? אחרי שנים של הזנחה ובעקבות החלטת ממשלה: משרד התקשורת יתמרץ רשויות מקומיות בסכום כולל של עד 23 מיליון שקל במטרה להגדיל משמעותית את מספר אתרי הסלולר על נכסים ציבוריים ולשפר את איכות הקליטה לתושבים. במסגרת זו, יוקצה תקציב ייעודי של החל ממיליון שקל לרשויות מקומיות באזור הנגב והעוטף. תקציב דומה אמור להיות מאושר גם לאזור הצפון.
מענקים של עד חצי מיליון שקל יינתנו לכל רשות עבור הקמת תשתית תקשורת סלולרית מתקדמת בשטחן. רשות מקומית שתתקשר בחודשים הקרובים בהסכם להקמת אתרי סלולר, תזכה למענק של 60 אלף שקל עבור כל אתר מקרו חדש שיוקם, ושל 30 אלף שקל עבור כל אתר קטן (אתרי מיקרו), עד לסכום מקסימלי של כחצי מיליון שקל לרשות.
זה קורה במקביל למכרז בו יצא המשרד בפברואר השנה, להקמת אנטנות סלולריות על גגות מבנים ממשלתיים ברחבי הארץ, שנועד לאפשר הקמת אנטנות סלולריות במחיר נמוך בהשוואה למחירי השכירות בשוק וקליטה טובה יותר.
אין קליטה בשכונות שלמות וביישובים מסוימים
לפי דוח מבקר המדינה שפורסם ב-2024, ישראלים עדיין סובלים מבעיות קליטה סלולרית ביישובים שלמים בנגב ובצפון (בעיקר של דור 5), בשכונות מסוימות ובחדרים שונים בבתים. יש חשש שחברות הסלולר לא עומדות ברף הכיסוי והקליטה שמתחייב על פי הרישיונות שלהם, כשמשרד התקשורת לוקה בפיקוח עליהן, הוא לא מפרסם את תוצאות בדיקת האמת של הכיסוי הסלולרי, למשל.
בישראל יש מחסור באלפי מתקני שידור, לפי המידע שמשרד התקשורת בעצמו הציג למשרד המבקר. בגלל התחרות בסלולר שנפתחה ב-2011, פחתה מאוד ההשקעה של חברות הסלולר בתשתיות, וישראל הידרדרה למקום ה-64 במהירות ההורדה מתוך 145 מדינות.
מספר התלונות הרב ביותר על בעיות בקליטה סלולרית ב-2023 הוגש למשרד המבקר על ידי תושבי ירושלים ואחר כך על-ידי תושבי בית שמש, בני ברק ותל אביב. ב-53 מיישובי הפריפריה הערביים אין בכלל מתקני שידור, למשל בדור 5.
לאחרונה אף פשטו פקחים ממשרד התקשורת על מודיעין עילית, הטילו קנסות של עשרות אלפי שקלים והסירו מגבירי סלולר פיראטיים שהתושבים התקינו באופן לא חוקי. התושבים טענו שהמשרד לא פותר את בעיות הקליטה בעיר לכן התושבים מוצאים פתרונות לא חוקיים.
במקביל, בחברות הסלולר החליטו לנסות להרוויח מבעיות הקליטה ובמקום לשפר תשתיות, הן מוכרות שלל מכשירים ביתיים מגבירי קליטה סלולרית.
האם תיפתר בעיית הקליטה בכבישים וברכבת?
בעיית קליטה מוכרת היא בכבישים מסוימים בארץ. לפני כחודש, משרד התקשורת הודיע שהחל לערוך נסיעות מבחן בכבישים ברחבי הארץ. לנוכח ממצאי אי כיסוי: המשרד יערוך לפחות שתי נסיעות מבחן בתוואי החשוד, בהפרש של שבוע לפחות, כדי לוודא שאלה אכן שיבושי קליטה. לחברות הסלולר יינתן פרק זמן של 4 חודשים לתקן ליקויי כיסוי סלולרי לפני פתיחת הליך אכיפה רשמי נגדן. גם אחרי התיקון המשרד התחייב לערוך מעקב אחרי מידת הכיסוי בכבישים הללו.
גם ברכבת ישראל יש בעיית קליטה חמורה. לפני למעלה משנתיים שר התקשורת ושרת התחבורה הבטיחו לשפר את הקליטה בקרונות הרכבת, אבל נוסעי הרכבת עדיין סובלים מבעיות קליטה וניתוקים. לטענת משרד התקשורת זאת בעיה עולמית כיוון שהקרונות עשויים ממתכת חוסמת קליטה. לכן הוצעו מספר פתרונות כמו הצבת אנטנות על גגות הקרונות והצבת אנטנות פנימיות בקרונות.
הפתרון האחרון שהציע המשרד שגם תוקצב ב-68 מיליון שקל, הוא חירוץ בליזר של חלונות קרונות הרכבת, שאמור לשפר משמעותית את הקליטה בקרונות, משום שצריבת הלייזר תאפשר לקליטה הסלולרית לחדור לקרונות. עד כה הותקנו חלונות מחורצי לייזר בלמעלה מ-30 קרונות וכל קרון חדש שייובא לארץ יכלול מראש חלונות מחורצים - כסטנדרט. בנוסף הוחלט על התקנת רשתות WiFi ואתרי סלולר ללא תשלום של חברות הסלולר - בכל תחנות הרכבת וכן יפרסו אנטנות גם במנהרות הרכבת.
ממשרד התקשורת נמסר כי: "מטרת המתווה שמקדם משרד התקשורת, בהובלת השר, היא לשפר את תשתיות התקשורת הסלולריות בישראל ולהבטיח קליטה איכותית ונגישה לכלל הציבור. ההחלטה מתבססת על המלצות הצוות הבין-משרדי שהוקם במסגרת החלטת ממשלה 225 מיום 24 בפברואר 2023, בראשות שר התקשורת, שבחן דרכים לקידום פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות תוך הפחתת החשיפה לקרינה בלתי מייננת. ממצאי הצוות, לצד דו"ח מבקר המדינה לשנת 2024, הצביעו על הצורך הדחוף בשיפור תשתיות הסלולר בישראל, במיוחד לאור איכות הקליטה הירודה באזורים מסוימים ובזמני עומס, וכן בשל שביעות רצון נמוכה של משתמשים בחלק מהאזורים"
