משרדי ראש הממשלה והאוצר מתנגדים לעסקה למכירת צים לחברת האפאג לויד הגרמנית ולקרן פימי במתווה הנוכחי שלה.
לפי חוות הדעת של אגף כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, "הבעיה המרכזית במתווה העסקה איננה עצם קיומו של סיכון עסקי אלא הפער בין המבנה התאגידי למציאות התפעולית והאסטרטגית. צים ישראל תהיה חברה ישראל בבעלות קרן פימי אך השליטה התאגידית הישראלית אינה מבטיחה עצמאות תפעולית ואסטרטגית. חלק מהותי מיכולותיה התפעוליות והמסחריות יוסיף להיות תלוי בהאפאג לויד, חברה זרה שאיננה כפופה לחוקי מניית הזהב. לאחר העסקה המדינה תישאר עם מניה מיוחדת בחברה ישראלית בעוד שחלק מהותי מהתנאים הנדרשים ליכולתה לפעול לאורך זמן ולמלא את תפקידה הלאומי יהיה תלוי בגורם שאין למדינה דין ודברים אתו".
אונייה של צים
(צילום: צים)
עמדת משרד האוצר הועברה היום (ב') לרשות החברות. לפי המשרד, הסיכונים בעסקה גוברים על יתרונותיה ועל הסיכונים באי אישורה. אם תוצע עסקה חדשה המצמצמת את הסיכונים האמורים תחת הבהרה מעודכנת של צרכי מדינת ישראל ע"י רשות הספנות, ניתן יהיה לבחון אותה מחדש.
משרד האוצר מנה את הסיכונים לעסקה: הזרוע הישראלית של החברה, צים ישראל, לא תהיה חברת ספנות עצמאית לחלוטין אלא נשענת על תשתיות, מכולות, הסכמי סלוטים וסוכנויות של האפאג לויד. היא תהיה מתחרה ישירה של האפאג לויד בשוק האמריקאי מה שמייצר תמריץ מוגבל וניגוד עניינים מצד החברה הגרמנית להבטיח את הצלחתה ארוכת הטווח של צים. וכך, הפרה של ההסכמים מצד האפאג לויד תביא לקריסת צים תוך שנים ספורות.
עוד נטען כי מבנה העסקה בה פימי מקבלת את צים ישראל ללא תשלום מיידי ואיננה משקיעה הון עצמי במועד ההקמה מנתקת את זהות האינטרסים בין הבעלים להצלחת החברה במקרה של משבר או קריסה. הפסדי פימי יהיו מוגבלים למוניטין בלבד בעוד המדינה תישאר חשופה לחלוטין ותידרש להזרים כספים להמשך הרציפות התפקודית.
בנוסף, התחזיות שהעבירה צים ישראל ביחס לעסקה מתבססות על הנחה שההכנסות וכמויות המטען יעלו בעשרות אחוזים לאורך העשור הקרוב של ההסכם עם הגרמנים. אך הן מתעלמות מהתנודיות הגבוהה בענף ומהעובדה שרמת המחירים הנוכחית (הגבוהה) מושפעת משיבושים גיאופוליטיים זמניים.
בעוד ענף הספנות העולמי עובר לאוניות חדשות צים ישראל תפעיל צי אוניות ותיק יחסית של אניות בנות 16-11 שנה, הפועלות על מזוט מסורתי בעוד שהאוניות החדשות פועלות בגז נוזלי. עלויות הדלק הגבוהות ומסי הפחמן יקשו על צים ישראל להתחרות בענקיות העולמיות.
בנוגע לאחזקות של קטאר וסעודיה בהאפאג לויד טוען האוצר כי קיים חשש שבמצבי משבר מדיניים תנוצל השפעה זו לפגוע בפעילות המכוונת לישראל או להשפיע בלחצים זרים נגד ישראל.
גם היעדר הקו העצמאי למזרח הרחוק "מייצר תלות מוחלטת בגורמים זרים לסחר חיוני", טוען האוצר. יצוין כי בהצעה החדשה האפאג לויד ופימי התחייבו לקו חדש למזרח.
המסמך של האוצר משתרע על פני 33 עמודים והוא המקיף ביותר שהוגש עד כה - אף יותר מזה של רשות הספנות שיתר משרדי הממשלה הסתמכו עליה.
האוצר גם מפרט את פרטי העסקה. צים אחראית ל-20%-25% מפקידת האוניות את נמלי ישראל ומדורגת שנייה בהיקף פעילות המכולות במדינה. לצים גם תפקיד בטחוני קריטי כמי שמכשירה את מרבית קציני הים בישראל ומחזיקה בבעלות חלקית במכון להכשרה ימית בעכו.
לפי ההסכם, האפאג לויד שתרכוש את צים תמורת 4.2 מיליארד דולר, תהפוך אותה לחברה בת שתפוצל לשניים: פעילות גלובלית בידי האפאג לויד שתכלול את צי האניות החכורות וקווי הסחר הבינלאומי שאינם פוקדים את ישראל, והזרוע הישראלית שתקבל את הקווים הפוקדים את חופי ישראל ותוחזק בידי פימי. מדובר בקו לארה"ב, לים התיכון ולים השחור והאחריות לעמידה בהוראות מניית הזהב.
לצים ישראל תהיה גישה לצי המכולות של האפאג לויד במשך 10 שנים ומנגנוני הבטחת רווח מינימלי בשנים הראשונות. פימי תקבל את צים ללא תמורה מיידית והתשלום להאפאג לויד יידחה עד שפימי תממש 200 מיליון דולר מהשקעתה. צים ישראל תחזיק 12 אוניות בבעלותה ותחכור 4 נוספות מהאפאג לויד.
לעמדת האוצר יש משמעות נרחבת שכן הוא המשרד האחרון והגדול שעדיין לא נתן חוות דעת. יתר המשרדים התנגדו לעסקה, כולל משרד הכלכלה שהשבוע נודע כי הוא עומד בפני דילמה לאחר שהשר ניר ברקת דווקא השתכנע בכדאיות העסקהנפתח בכרטיסייה חדשה. רשות החברות תידרש להכריע אבל במקרה של מחלוקת הנושא יועבר להכרעה בממשלה.
