הוצאות החגים בארצות הברית צפויות השנה לשבור שיא היסטורי ולעבור לראשונה את רף הטריליון דולר, כך על פי נתוני הפדרציה הלאומית לקמעונאות. אבל מאחורי המספר המרשים הזה מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר: את עיקר ההוצאות מובילים דווקא העשירים, שרוכשים מוצרי יוקרה במחירים גבוהים, בעוד אמריקנים רבים ממעמד הביניים ומטה נאלצים להסתפק בגרסאות מוזלות או לממן את הקניות באמצעות כרטיסי אשראי. ברוכים הבאים ל"כלכלת ה-K" מהדורת החגים.
המונח "כלכלת K" מתאר מצב שבו "אנשים מתכוונים לכלכלה שנחווית בצורה שונה מאוד בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה", הסבירה לניו יורק טיימס ג'ואן הסו, מנהלת סקרי הצרכנות באוניברסיטת מישיגן. העשירים, שמיוצגים על ידי הזרוע העולה של האות K מוציאים כסף בביטחון ובנדיבות. פחות אמידים, שמיוצגים על ידי הזרוע היורדת באות, נאבקים לסגור את החודש. הפיצול הזה, אומרת הסו, בולט מאוד בסקרים על סנטימנט צרכני.
המונח נכנס לשימוש נרחב בשנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, והפך מאז לנפוץ ביותר. הוא משמש לתיאור פערים בתפיסות צרכניות, בהוצאות בחנויות ובמסעדות, ואפילו בביצועים של חברות שונות - כשחלקן, במיוחד חברות טכנולוגיה, משגשגות, בעוד אחרות מתקשות. על פי הערכות חברת מודי'ס, 10% מהמשקים העשירים ביותר אחראים לכמעט מחצית מסך ההוצאות הצרכניות במשק האמריקני.
פיטר אטווטר, מרצה לכלכלה במכללת וויליאם אנד מרי, נחשב למי שהפך את המונח לפופולרי. הוא נתקל בחשבון ברשת X (טוויטר לשעבר) שהשתמש במונח "K-shaped" כדי לתאר את האופן הלא שוויוני שבו אנשים שונים התאוששו מהמגפה, וחשב שהמסגור הזה מדויק. "קיוויתי שזה יהיה קצר מועד", הוא מודה.
אלא שהמונח, והתנאים שמאחוריו, רק התחזקו עם הזמן. בשנים שמאז המגפה, שוקי ההון שברו שיאים, והאמריקנים העשירים ביותר עלו על "דרגנוע" שלוקח אותם רק למעלה, אומר אטווטר. אבל משפחות בעלות הכנסה נמוכה נאבקות. נתוני הפדרל ריזרב של אטלנטה מראים שהשכר של העובדים המשתכרים הכי פחות עולה בקצב האיטי ביותר. שיעור האבטלה עלה ל-4.6% - הגבוה ביותר בארבע שנים - ומכסים, אינפלציה וסיכוני שוק העבודה, שנובעים מבינה מלאכותית, רק מוסיפים ללחץ הכלכלי.
בסקר החגים לשנת 2025 של בנק אוף אמריקה, 62% מהנשאלים דיווחו על תחושת לחץ כלכלי, ו-87% מהם אמרו שהם מתכננים לקנות בחנויות דיסקאונט.
הפער הזה בולט גם בשיחות הרווחים של חברות ציבוריות. מנהלים מדברים על צרכנים שמחפשים ערך ו"יורדים בדרגה" לגרסאות זולות יותר של מוצרים, בעוד חברות שמציעות מוצרי יוקרה רואות את המכירות משגשגות. חברת התעופה דלתא, למשל, דיווחה באוקטובר שמכירות הכרטיסים במחלקות הפרימיום צפויות לעקוף את מכירות מחלקת התיירים.
גם יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, הכיר בפער הזה. "אם מקשיבים לשיחות הרווחים או לדוחות של חברות ציבוריות גדולות שפונות לצרכנים", אמר במסיבת עיתונאים בחודש שעבר. "רבות מהן אומרות שיש שם כלכלה מפוצלת, ושצרכנים בקצה התחתון מתקשים, קונים פחות ועוברים למוצרים זולים יותר" - בעוד האמידים ממשיכים להוציא.
