"בשנה האחרונה קק"ל חזרה למקורות ומילאה את ייעודה המקורי. חזרנו להתעסק ביתר שאת בהתיישבות, בחיזוק החקלאות, באחיזה בקרקע". כך מתארת יפעת עובדיה-לוסקי, יו"ר קרן קימת לישראל את שנת 2024, שבה הארגון ההיסטורי שבראשו היא עומדת פעל בצל המלחמה ובהתאם לצרכים שנוצרו בעקבותיה. "מעבר לחזרה לשורשים, גם יצאנו מתחומי הליבה שלנו ותמכנו, למשל, בכיתות כוננות והענקנו סיוע בתחום החינוך למפונים כחלק מהאסטרטגיה להיות בחזית הסיוע בכל התחומים. זו גישה שנקטנו בה ממש מהרגע הראשון של המלחמה, ולראייה עוד לפני שהמדינה חשבה על פינוי תושבים רחב - אנחנו כבר פינינו תושבים שחשו סכנה".
יום אחרי השבעה באוקטובר כינסה עובדיה-לוסקי את ההנהלה והוחלט להעניק סיוע מידי לרשויות סביב העוטף. "כבר באותו השבוע הופקדו בחשבונות הבנק של תשע רשויות מהאזור מיליון שקלים לכל רשות לטובת עזרה ראשונה והצטיידות ביטחונית. קק"ל הוא ארגון המחויב להליכים בירוקרטיים שיכולים להיות ארוכים, אך עם קצת יצירתיות הצלחנו לגלות גמישות ולייצר זריזות כי הבנו שפשוט אין זמן, שאנחנו חייבים להעניק סיוע מיידי. גם בהמשך הדרך נקטנו בקבלת החלטות מהירה".
העשייה הרבה של קק"ל בתקופה זו התאפשרה, בין היתר, בזכות הסכם שיתוף פעולה שחתם הארגון עם משרד האוצר ומנהלת תקומה. ההסכם הגדיר סכום של כמה מאות מיליוני שקלים שאותם תנתב הקרן כתגובה לאתגרים שנוצרו כתוצאה ממצב המלחמה, ובהתאם לליבת העשייה המסורתית שלה. כך התאפשר להוציא אל הפועל שורה של פרויקטים לרווחת האזרחים הזקוקים לכך. "העתקנו את קיבוץ כפר עזה לקיבוץ רוחמה, ובתוך שלושה חודשים בלבד הקמנו שם שכונה שתאכלס את המפונים", נותנת עובדיה-לוסקי דוגמה לפרויקט בולט כזה. "כשנתנו את מפתחות הדירות למפונים ממש היינו בתחושה שחוללנו נס".
גם עבור משפחות שכולות מהשבעה באוקטובר פעלתם במהרה.
"אכן. המשפחות חשו חוסר אונים בנוגע לשימור זיכרון ילדיהן, הן היו בתחושה שאינן מקבלות מענה מסודר. הקצנו ארבעה מיליון שקלים לאתר זיכרון בחניון רעים והנגשנו אותו בתוך שלושה שבועות. הסמיכות לשבעה באוקטובר 2024 והידיעה שהמונים יגיעו לאתר, הובילו אותנו לעשות את כל המאמצים במטרה להשמיש את המקום בפרק זמן הנדמה כבלתי אפשרי. העובדים נתנו את הלב והנשמה כדי שהמקום ייראה כפי שהוא נראה היום - מכבד וראוי. אנשים יכולים להסתובב בשבילים - גם אם הם בכיסאות גלגלים - ולהגיע למיצגי הזיכרון שההורים השכולים הציבו".
גם בצפון הפגנתם נוכחות.
"אחד האתגרים הבולטים בגזרה הצפוני הוא השריפות, נתקלנו במצב של כרבע מיליון דונם של שטחי יער ושטחים פתוחים שנשרפו. עובדי קק"ל, יחד עם כב"ה במחוז צפון, פעלו ועדיין פועלים סביב השעון בנושא, ומציידים כיתות כוננות בקו העימות, שחלק מתפקידן הוא גם להתמודד עם השריפות. אתגר נוסף שנוצר מהשריפות הוא בעלי חיים שנפצעו או שאיבדו את מקום שהייתם. עבורם הקמנו מעין חדר מיון חירום לחיות באגמון החולה".
סיפור ציוני לאורך ההיסטוריה
יפעת עובדיה-לוסקי מכהנת בתפקיד יו"ר קק"ל מסוף 2022 – האישה הראשונה אי פעם בתפקיד. בעברה עמדה בראש המחלקה לעברית ולתרבות בהסתדרות הציונית, והובילה תהליכים להטמעת השפה והתרבות העברית בקרב הקהילות היהודיות בתפוצות. עוד כיהנה כמנכ"לית הליכוד העולמי, ומילאה שורה של תפקידים במגזר הציבורי.
"היותי האישה הראשונה בתפקיד יו"ר קק"ל דירבן אותי ליזום את דרך הגיבורות בפארק אופקים, המהווה הצדעה של קק"ל לנשים הגיבורות של המלחמה", היא משתפת. "ראינו את גבורת הנשים במלוא עוזה וחשבתי שמתבקש במקום להנציח להוקיר זאת. עוד יזמנו אירועים לטובת נשות אנשי המילואים וכוחות הביטחון".
באיזה הישג מהשנה האחרונה את גאה במיוחד?
"הסכם שאליו הגענו עם ארגון JNF האמריקאי. לקק"ל יש למעלה מארבעים לשכות בעולם, אך היחסים עם הלשכה בארה"ב בשנים עברו היו מאוד מינוריים וידעו עליות ומורדות. עוד לפני המלחמה הגדרתי יעד להגיע להבנות שיאפשרו שיתוף פעולה. יהדות ארה"ב היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות ולא הגיוני שלא נעבוד ביחד. כשפרצה המלחמה הבנו שאם נשתף פעולה נוכל להגדיל את ההשקעות שלנו בעוטף עזה. בקיץ האחרון חתמנו על הסכם לשיקום האזורים שנפגעו במלחמה המגדיר מאצ’ינג כספי - על כל שקל שאנחנו שמים, גם הם שמים שקל. במהלך הזה ודומים לו גרמנו לכך שגם יהדות העולם ירגישו מחוברים לנעשה בישראל".
מה למדת בשנה האחרונה?
"הרבה דברים. למשל, שהמושגים של התיישבות, הגשמה ופיתוח הפריפריה קיבלו עדנה מחודשת. ושתפקידה של קק"ל הוא משמעותי יותר מאי פעם. הארגון היה פה תמיד, עוד לפני קום המדינה ועדיין כל הזמן אני שומעת שאלות ציניות של ‘מה בעצם אתם עושים?’. לצערי, הישראלים לא מספיק יודעים איפה קק"ל נוגעת בהם וכמה היא משמעותית עבורם. קק"ל תמיד הייתה חלק מתשתית בניית המדינה והיא עד היום חלק משמעותי מאוד בפיתוחה. לא רבים יודעים שהשנה הקצנו שטחי חקלאות לחקלאים מפונים מהעוטף, וכך אפשרנו להם להמשיך להתפרנס. אני תמיד אומרת שאנחנו עובדים לצד המדינה, לא מחליפים אותה. אנחנו חלק מהותי במפעל הציוני ועושים הכל מתוך מחויבות לערכים השורשיים שלנו. קק"ל זה סיפור ציוני לאורך ההיסטוריה - וגם היום".
איפה את רואה את קק"ל בשנים הקרובות?
"יש לנו עוד אתגרים. נמשיך להוביל את תקומת חבלי הארץ שנפגעו, יישובי הדרום והצפון, ושיקום שטחי היער שנשרפו. נוסיף לחזק את הקשר עם הקהילות היהודיות בעולם שהפך יותר אמיץ בעקבות המלחמה וטוב שכך. יש לנו קשר בלתי נפרד וראינו מה קורה ליהודים בעולם כשישראל נלחמת. כך שאני בהחלט רואה אותנו משקיעים עוד בקשר עם יהודי התפוצות".
