לאחר חודשים ארוכים של לחימה וחיים תחת אש, וכהמשך להחלטת הממשלה הקודמת לפיתוח קצרין והגולן (864), שהסתיימה בשנת 2025 ללא עמידה ביעדיה "להכפלת האוכלוסייה בקצרין ובגולן", בין היתר בשל המלחמה - עשויה הממשלה לאשר ביממה הקרובה החלטה חדשה בנושא לשנים 2030-2060.
במרכז ההחלטה, תקצוב של קרוב למיליארד שקל, ובו מענקי הצלחה של עשרות מיליונים במידה שהמועצות יעמדו ביעד צמיחה דמוגרפית של לפחות 3,000 משפחות חדשות. ההחלטה הועברה לעיון השרים בממשלה והם צפויים לקיים עליה הצבעה טלפונית ביממה הקרובה.
מטרת ההחלטה החדשה שהובילו ראשי המועצות בגולן, אורי קלנר, ויהודה דואה בקצרין, וביחד עם מנהלת תנופה והשר הממונה על שיקום הנגב והגליל ח"כ זאב אלקין, היא לחזק את ההתיישבות הכפרית והקהילתית במרחב, להפוך את קצרין לעיר גדולה וחזקה יותר וכן לפתח מנועי צמיחה ושיפור איכות החיים. היא שואפת לתקן את הפערים של התוכנית הקודמת ולהתאים אותה למציאות שאחרי פרוץ המלחמה, כאשר מטרת העל שלה היא, כאמוק, שיווק ואכלוס של 3,000 יחידות דיור חדשות עד שנת 2031.
ההחלטה מסמנת את קצרין כמוקד עירוני מרכזי שיש למנף, ומציגה צעדים דרמטיים כמו שחרור הדרגתי של שטחי האש במרחב "אחמדיה" לטובת פיתוח העיר וקידום הסכם גג לשיווק מואץ. במקביל, יוקצו 55 מיליון שקלים לטובת תשתיות להוראת רפואה וטרינרית בקצרין (כשלוחה של אוניברסיטת תל חי בקריית שמונה), ויוקמו מוקדי חדשנות ומרכזי מדעים (STEM). כמו כן, יושקעו עשרות מיליוני שקלים במיזמים תיירותיים, בשדרוג מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, ויורחבו שעות פעילות המוקד לרפואה דחופה שפועל בקצרין ונותן מענה לכל האיזור.
אחד החידושים המעניינים הוא הכנסת מודל של "תמרוץ ביצועים": הממשלה תעניק לרשויות עד 23,333 שקלים עבור כל יחידת דיור שיצליחו לשווק, עד לתקציב כולל של 70 מיליון שקלים. כל אלו אמורים לספק דחיפה אדירה למרחב ולעודד את הרשויות ליזום. בהחלטת הממשלה הקודמת, רבים מהסעיפים התקציביים היו תלויים בקליטה של תושבים, וכך לא יכלו ברשויות לפתח את היישובים ולהתאים אותם לקליטת תושבים חדשים וכדו', אלא רק לאחר הגעת התושבים החדשים. כעת תבנה התשתית לקליטת המשפחות החדשות, ותוך כדי ייעשו פעולות הקליטה. זאת תוך העברת התימרוצים על הצלחות בשיווקי הקרקעות ליזמים ולבנייה, אף לפני שיירכשו בפועל בידי התושבים החדשים.
אבל קריאה בין השורות של טיוטת ההחלטה, שהגיעה ל-ynet, חושפת תמונה מורכבת בהרבה: פגיעה בעצמאות הרשויות המקומיות, גניזת חלום היישובים החדשים, לפחות לעת עתה, וסכנה מוחשית שמאות יחידות דיור יישארו יתומות.
מי שעקב אחר החלטת הממשלה הקודמת (864), זוכר את ההכרזה ההיסטורית על הקמת שני יישובים חדשים ברמת הגולן - "אסיף" ו"מטר". בהחלטה החדשה אין להם שום זכר. יעד 3,000 יחידות הדיור מתייחס במפורש לבנייה "ביישובים קיימים במועצה אזורית הגולן ובקצרין". נראה שבחסות המלחמה, המצוקה התקציבית והחסמים התכנוניים, המדינה ויתרה בשקט על חזון הקמת היישובים החדשים מאפס, ומעדיפה להתמקד בציפוף והרחבת הקיים.
אחת מנקודות התורפה המטרידות ביותר בתוכנית נוגעת לשאלת המשילות המקומית. אחד מסעיפי המטרה של התוכנית הוא "חיזוק הרשויות המקומיות והגדלת יכולתן להוביל צמיחה אזורית". אך בפועל, מנגנון הניהול שנקבע בהחלטה עושה בדיוק את ההיפך: הוא מעקר את הרשויות המקומיות מסמכותן ומכפיף אותן לבירוקרטיה ממשלתית נוקשה דרך מנהלת תנופה לצפון.
כמעט כל צעד מהותי בתוכנית, מאישור תוכניות עבודה, דרך פיתוח כלכלי ועד תקצוב חינוך ותיירות, דורש כעת את אישורה והסכמתה של מנהלת תנופה והשר הממונה עליה. כעת זה השר אלקין, אך לאחר הבחירות בעוד מספר חודשים לא ידוע כלל מי יהיה השר הממונה שישלוט על תקציבי העתק. הקצאת התקציבים הממשלתיים מותנית לחלוטין באישור תוכנית העבודה של המנהלת. כך עולה החשש כי המדינה למעשה מפקיעה את הסמכויות מנבחרי הציבור המקומיים, המכירים את השטח והתושבים טוב מכולם, והופכת אותם לזרוע ביצועית כפופה. אלו יידרשו להוביל מהלכים היסטוריים של צמיחה, כשהמפתחות לתקציבים נמצאים בכיסם של פקידים. מצד שני, ככל שהמודל יצליח, כמו זה של תקומה בדרום, הרי שעשרות עובדים חדשים במנהלת תנופה יוכלו אף לייעל את מימוש התכניות ואת דחיפת התקציבים, ולעבוד עם "סכין בין השיניים" כיחידת סמך תחת משרד האוצר שלא כפופה למשרדי ממשלה שונים, ומטרתם היחידה היא נושאי הפיתוח והצמיחה למרחב שלא זכה במשך עשרות שנים לתשומת לב ממשלתית-לאומית.
בהחלטת הממשלה לקצרין והגולן מתוארת תמונת מצב עגומה למדיי של מרחב שנחשב ליפה ועשיר באתרי טבע, נוף, ארכיאולוגיה ושטחים פתוחים, אך מתנהל כאיזור ספר שמתמודד עם פערים עצומים מהתנאים שלהם זוכים תושבי מרכז הארץ ואף הדרום. בהחלטת החומש מבקשת הממשלה לקדם מיזמים ותנאים ליצירת תעסוקה איכותית במטרה לשבור את מחסום המרחק. נפת הגולן סובלת מהשכר החודשי הממוצע הנמוך ביותר בארץ (8,699 ש"ח לעומת ממוצע ארצי של 11,855 ש"ח) ומשיעור האבטלה הגבוה ביותר בין הנפות. פריון התעשייה הוא הנמוך בישראל, ושיעור העצמאים עומד על 20% (לעומת 12.7% ארצי) - נתון שמעיד על היעדר מקומות עבודה לשכירים. כך גם הגולן מדורג באשכול הפריפריאלי הנמוך ביותר (אשכול 1). זמני הנסיעה למטרופולינים (כמו חיפה) הם מהארוכים בישראל, מה שחונק את אפשרויות התעסוקה והשירותים.
