בשיתוף בנק הפועלים
אנחנו שואלים, ילדים עונים: כמה עולה קנייה בסופר?
(צילום: ירון שרון )
יצאנו למתחם פועלים ג'וניור סיטי ושאלנו ילדים כמה שאלות פיננסיות פשוטות - או לפחות כאלה שנשמעות פשוטות למבוגרים: כמה ההורים מרוויחים בחודש? כמה עולה קנייה בסופר? מי הכי טוב עם כסף בבית? וכמה מתוך המשכורת בכלל כדאי לחסוך? התשובות נעו בין מצחיקות ומפתיעות לכאלה שגרמו לנו לחשוב שאולי יש כאן כמה שרי אוצר לעתיד.
אז כמה באמת עולה קנייה בסופר? כששאלנו את הילדים כמה כסף ההורים שלהם מרוויחים בחודש, קיבלנו כמעט את כל הטווח האפשרי: היו מי שהעריכו שמדובר ב-100 שקלים או 2,000 שקלים, ואחרים כבר התקרבו יותר לעולם המושגים של המבוגרים והימרו על 15–20 אלף שקל.
גם מחירי הסופר וחשבון החשמל התגלו כתעלומה לא קטנה. אחד הילדים העריך שקנייה גדולה בסופר עולה "20 ומשהו שקלים", בעוד תשובה אחרת כבר הציבה רף מעט שונה: "עם קופונים זה 1,000 שקל ובלי זה 2,000". על חשבון החשמל ענו: "550 שקלים", או "200".
אפשר לחייך מול המספרים, אבל הם גם מספרים משהו חשוב: ילדים פוגשים כסף כל הזמן, גם כשהם עדיין לא באמת יודעים כמה דברים עולים או כמה כסף נכנס ויוצא מהבית. וכמובן: הם מקשיבים לכל מילה שיוצאת להורים מהפה. וכמו שאנחנו מלמדים אותם לשטוף ידיים לפני האוכל, הסביבה הביתית היא בדיוק המקום שבו החינוך הפיננסי מתחיל.
מי הכי טוב עם כסף בבית? כאן כבר התברר שלילדים יש עין חדה מאוד להתנהלות של ההורים שלהם. או לפחות מה שהם חושבים שההתנהלות של ההורים שלהם. לורין דן, בת 12, הכריעה: "מי שהכי טוב אצלנו בבית עם כסף זה אבא, כי אבא חוסך". גם ארבל ברדוגו, בת 8.5, בחרה באבא, וההסבר שלה היה מפורט במיוחד: "הוא תמיד שומר מלא כסף ואמא שלי תמיד מבזבזת עליי ועל כל המשפחה ועל כל הדברים".
ומה ההורים קונים שהוא בזבוז כסף מוחלט? ניקו פרידמן, בן 9.5, הודה בחיוך: "קונים לי מלא צעצועים". אריאל כהן, בן 12, דווקא נתן להורים קרדיט: "נראה לי שאמא ואבא יודעים מה לבזבז ומה לקנות". כששאלנו מה הם היו עושים אילו היו אחראים על הכסף בבית ליום אחד, קיבלנו את כל קשת האפשרויות: מטיסה לחו"ל ועד לקניית כל הצעצועים שבעולם. והיה גם מי שהעדיף לנקוט בגישה הכלכלית הבטוחה מכולן – פשוט לא לגעת בכסף.
ומה לגבי לחסוך?
דווקא כאן הגיעו כמה מהתשובות הבוגרות ביותר. כשביקשנו מהילדים לדמיין שההורים מרוויחים 20 אלף שקל ולחשוב כמה מתוך הסכום כדאי לחסוך, אחד מהם הסביר שצריך לחשוב גם על העתיד: אי אפשר להוציא הכול עכשיו, כי אולי בהמשך נרצה משהו יקר יותר, "נגיד מכונית או לקנות בית".
תשובה אחרת כבר הציעה סוג של תקציב משפחתי קטן: חלק מהכסף לשים בצד ולא לגעת בו, חלק להוציא וחלק לשמור למקרה שיצטרכו אותו. במילים אחרות, אולי הם עדיין לא יודעים בדיוק כמה עולה סל בסופר אבל את הרעיון של חיסכון, תכנון והבחנה בין "רוצה" ל"צריך", ילדים בהחלט מסוגלים להבין.
השיעור הפיננסי שמתחיל בלי לוח ומחברת
חינוך פיננסי לא חייב להתחיל בשיחה חגיגית סביב השולחן, ובטח שלא צריך לפתוח בבית קורס בכלכלה. ילדים ממילא רואים ושומעים איך המבוגרים סביבם מתנהלים. הם רואים מה מכניסים לעגלה בסופר ומה מחזירים למדף, שומעים למה הפעם מוותרים על משהו, מבחינים כשמשווים מחירים ולומדים, גם בלי שנשים לב, איך אנחנו מחליטים על מה שווה להוציא כסף.
מימין לשמאל: ראשל טומצינסקי, אריאל כהן ואלין דן בג'וניור סיטי
(ירון שרון)
למעשה, החופש הגדול מספק לא מעט הזדמנויות להפוך את הדברים האלה לשיחה. אפשר לתת לילדים סכום מוגדר לבילוי ולתת להם להחליט איך להשתמש בו. אפשר לשאול אם הם מעדיפים לקנות עכשיו משהו קטן או לחסוך למשהו גדול יותר. ואפשר אפילו לשתף אותם בהתלבטות אמיתית או בתכנון התקציב של יום כיף משפחתי. כך מושגים שנשמעים גדולים תקציב, חיסכון, תכנון ודחיית סיפוקים - הופכים להחלטות קטנות שהם יכולים להבין ולהתנסות בהן בעצמם.
"לחשוב לפני שקונים"
אולי הטיפ הכי טוב הגיע דווקא מהילדים עצמם. כששאלנו איזה טיפ הם היו נותנים להורים שלהם על כסף, אחת התשובות הייתה פשוט: "לחשוב לפני שהם קונים משהו".
ראשל טומצינסקי, בת 13, לקחה את זה אפילו צעד קדימה: "כל מה שאני רוצה זה לא משהו שאני בהכרח צריכה. הם צריכים לחשוב לפני שהם קונים". וזה כנראה מסכם את העניין כולו. ילדים לא צריכים לדעת לחשב ריבית או להבין את כל ההוצאות של משק הבית כדי להתחיל לפתח הרגלים פיננסיים. הם כן יכולים ללמוד שיש הבדל בין רוצה לצריך, שלא חייבים להוציא את כל הכסף שיש לנו ושכדאי לחשוב גם על מחר. ובעיקר: לא לחשוש משיח משפחתי סביב כסף.
בשיתוף בנק הפועלים
פורסם לראשונה: 10:52, 30.08.26
