הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה להעלות את הריבית הבסיסית במשק ברבע אחוז נוסף לשיעור של 4.75%, ואת ריבית הפריים לשיעור של 6.25%. בכך, החל מיום חמישי הקרוב ריבית בנק ישראל תהיה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2006, אז עמדה על שיעור של 4.5%.
בעקבות החלטת בנק ישראל צפויים עוד אלפי נוטלי הלוואות משכנתא להיקלע לקשיים בעמידה בהחזרי ההלוואה החודשיים, שכבר עלו לרבים בסכומים של מאות שקלים ואלפי שקלים בחודש. לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, החזר המשכנתא הממוצע עלה ב-1,150 שקלים לחודש מאז תחילת העלאות הריבית באפריל 2022.
לפי הודעת הוועדה, "הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסוימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה רוחבית ועדיין מצויה ברמה גבוהה. לכן, הוועדה החליטה על העלאת הריבית. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
3 צפייה בגלריה
בניין בנק ישראל ירושלים
בניין בנק ישראל ירושלים
בניין בנק ישראל בירושלים
(צילום: AFP)
זוהי העלאה העשירית ברציפות בריבית הבסיסית במשק של בנק ישראל, מאז אמצע חודש אפריל 2022, אז הייתה הריבית בשיעור שפל בישראל בכל הזמנים, רק 0.1%, וריבית הפריים עמדה על שיעור נמוך של 1.6% בלבד, מה שעודד את נטילת המשכנתאות הזולות ורכישת דירות בהיקפים חסרי תקדים. המצב כיום הוא כמובן שונה לחלוטין, והריבית הגבוהה הביאה לקיפאון בשוק הנדלן, כאשר רכישת הדירות בישראל ירדה לאחרונה לשפל מזה שנים והשוק "תקוע" למעשה כבר חודשים אחדים.
לצד כל אלה, מתחילת החודש שוטף את ישראל גל של התייקרויות במוצרי מזון מפוקחים ולא מפוקחים, כאשר בכל יום חברת ענק נוספת מודיעה על עליות מחירים, ובימים הקרובים צפויה גם עלייה במחירי הלחם המפוקח. כל זאת כאשר האינפלציה בישראל הרימה ראש באופן מדאיג בחודש אפריל, עם עלייה גבוהה במיוחד של 0.8%, ובמדד מאי צפויה נכון לעכשיו עלייה גבוהה נוספת. נתונים אלה השפיעו בוודאי על החלטת הריבית, שנועדה לצנן את הביקושים בשוק ולנסות לעצור את התפרצות האינפלציה.
פרופ' אשר בלס, כלכלן ראשי לשעבר בבנק ישראל ומרצה לכלכלה במכללה האקדמאית אשקלון, הסביר אתמול ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "בנק ישראל מחליט בכמה להעלות את הריבית על רקע תרשימים ונתונים שמביאים בחשבון גם את הסביבה האינפלציונית בארץ, שהיא לא טובה, וגם מה שעושים בחוץ לארץ, בבנקים אחרים. בנוסף הוא מתייחס גם לנתונים בארץ בקשר לגירעון ולהרחבה הפיסקלית וגם לאן הולך התקציב, מה הם היעדים, מה הם הנושאים שמקבלים דחיפה - והנושאים שמקבלים דחיפה הם פחות בכיוונים הרצויים ולכן כל זה בוודאי פועל לכיוון ההחלטה להעלות את הריבית".

הסברים בסיסיים: איך מחליטים על העלאת ריבית ומה המשמעות?

על המדיניות המוניטארית אחראי כבכל מדינה בעולם הבנק המרכזי, במקרה שלנו בנק ישראל. במסגרתו פועלת ועדה מוניטארית, שבה יש שישה חברים, שלושה בכירי בנק ישראל ושלושה נציגי הציבור. בראש הוועדה עומד נגיד בנק ישראל. הוועדה מקבלת את החלטותיה, ובראשן ההחלטה על מדיניות הריבית במשק, בהצבעה. במקרה של תיקו יש לנגיד שני קולות והוא המכריע.
על מה משפיעה העלאת ריבית? הריבית מהווה את מחיר הכסף. כאשר אדם נוטל הלוואה או משקיע את כספו, הוא משלם או מרוויח על כך. לכן, כאשר הריבית עולה מי שיש לו הלוואות הקשורות בריבית הבסיסית בישראל - ישלם יותר. מי שנטל הלוואה, למשל, בריבית קבועה, לא יינזק. מי שכספו מושקע בתוכנית חיסכון נושאת ריבית או בפיקדון שקלי הצמוד לריבית הפריים (ריבית בנק ישראל +1.5%), יזכה מעתה בריבית גבוהה יותר.