ארה"ב החליטה לנסות להעלות את ערך הין היפני. מדובר במהלך מתואם עם ממשלת יפן שנועד לעצור את נפילת המטבע, שמתקרב לרמות שפל של 40 שנה. ההיחלשות המואצת של הין מכבידה על הכלכלה היפנית במיוחד, מכיוון שהמדינה תלויה בייבוא גם של אנרגיה ושל מזון, והיחלשות המטבע המקומי מייקרת את עלות הייבוא עבור עסקים וצרכנים.
יפן משקיעה מיליארדי דולרים מאז 2022 בניסיון לבלום את היחלשות המטבע, אך ללא הצלחה. בין הגורמים המרכזיים לירידת ערך הין: מכירות מסיביות של המטבע ע"י משקיעים, פגיעה בייבוא האנרגיה מהמזרח התיכון בעקבות המלחמה באיראן, ריבית אפסית וחוב ציבורי שחצה את רמת ה-200% מהתמ"ג – הגבוה ביותר ב-G20.
לפי פרסום בגרדיאן, משרד האוצר של ארה"ב צפוי לרכוש ין בשווי 5–10 מיליארד דולר. מזכיר האוצר של ארצות הברית סקוט בסנט אף צולם במהלך ישיבה מחזיק בפנקס עם כיתוב שמציין יעד לרכישת ין בשווי המדובר, ובהמשך אישר הנשיא דונלד טראמפ כי משרד האוצר אכן רכש ין בסכומים גבוהים: "יפן הייתה טובה מאוד אלינו, מלבד כמובן פרל הארבור", אמר.
לדברי טראמפ, ההתערבות "תטיב עם הכלכלה העולמית" – אך פרשנים מעריכים שלוושינגטון יש גם אינטרס משלה: המהלך עשוי לגרום ליפן למכור פחות אגרות חוב אמריקניות בהיקפים גדולים, מה שמעלה את התשואות ומייקר את עלויות המימון של החוב האמריקני.
המהלך של ארה"ב מגיע על רקע לחץ פוליטי גובר על ראש הממשלה היפנית סנאה טאקאיצ'י, והוא הראשון שארה"ב מבצעת זה שלושה עשורים. טאקאיצ'י נמצאת בירידה בסקרים על רקע התייקרות הייבוא, התייקרות הנפט והיחלשות הין. באפריל היא הכריזה על הפחתה זמנית של מס הצריכה על מזון, ובמקביל מקדמת תוכנית השקעות ממשלתית בהיקף של מאות מיליארדי דולרים כחלק מניסיון להאיץ את הצמיחה.
זו לא הפעם הראשונה שממשל טראמפ מנסה להציל את המטבע של בעל ברית: באוקטובר רכש משרד האוצר פסו ארגנטיני בהיקף של מיליארדי דולרים כדי לתמוך בכלכלת ארגנטינה, זמן קצר לפני בחירות קריטיות לנשיא חאבייר מיליי. בסנט הבהיר באותם ימים כי ההתערבות נועדה להבטיח את הצלחת "תוכנית הרפורמות" הארגנטינית – תוכנית צנע שכללה הקפאת שכר וקיצוצים בהוצאה הציבורית.





