כשעיתון ה"גארדיאן" הבריטי ורשת "אל-ג’זירה" התכוננו לפרסם תחקיר ענק לפיו מדינת ישראל הרגה 200 עיתונאים פלסטינים ברצועת עזה, השעון החל לתקתק. בתוך 48 שעות בלבד עמד לעלות לרשת קמפיין תודעתי אדיר שהיה משתק ומקבע סטיגמה בין-לאומית חמורה. אלא שלמיזם האזרחי שהקימו י’ ושותפו א’ נודע על כך בזמן.
במבצע בזק, תוך שילוב כוחות עם גורמי המודיעין ומשרד התפוצות, הקימו השניים אתר ייעודי שהציג תמונות, שמות וביוגרפיות מפורטות של אותם 200 "עיתונאים". הממצאים היו חד-משמעיים: רובם המכריע היו לוחמים ופעילים בארגון חמאס. המידע הנגדי הפך את מה שהיה אמור להיות אסון תדמיתי לישראל לכשל הסברתי פלשתיני מהדהד. האירוע הזה הדגים בדיוק איך נלחמים בפייק-ניוז ברשת: לא בעמדת הקורבן המתנצל, אלא באמצעות אסטרטגיה, אריזה נכונה, נתונים מדויקים ומהירות תגובה.
י’ ו-א’ הם שני המייסדים של חברת iHeroes, חברת אסטרטגיה וטכנולוגיות מודיעיניות. בשבעה באוקטובר הם גויסו לזרוע הלוחמה הפסיכולוגית של צה"ל, ושירתו בה למעלה משנתיים. הם נחשפו לעומק המשבר ההסברתי שבו הייתה נתונה ישראל, ולפער המדאיג בין עוצמת המתקפות של הדיס-אינפורמציה נגדה לבין היכולת שלה להגיב.
(צילום: iHeroes)
מהירות התגובה קובעת גורלות
לוחמה פסיכולוגית ופייק-ניוז אינם תופעה חדשה בהיסטוריה, מדובר למעשה בכלים עתיקים ששודרגו בעידן הדיגיטלי. הם באו לידי ביטוי במלחמות העולמיות הגדולות, במלחמה הקרה ובמלחמת וייטנאם, והגיעו לשיא בהתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב ב-2016. הטכניקה הבסיסית נותרה זהה: זיהוי סכסוכים פנימיים בחברה היריבה, ליבוי יצרים, יצירת פילוג, ואז התקפה כשהיריב מוחלש מבפנים.
באופן דומה, איראן וחמאס זיהו את המתיחות הפנימית בישראל סביב הרפורמה המשפטית כמתנה משמיים, והפעילו רשתות בוטים ואווטרים מתוחכמים כדי להסלים את השיח. הם הסיתו גם מתנחלים ימנים וגם את משתתפי ההפגנות בקפלן.
מול האיום הקיומי הזה, משרד התפוצות עודד יוזמות אזרחיות וטכנולוגיות. אך הסרבול הבירוקרטי, הבלמים המשפטיים והצורך לאשר כל מהלך בדרגים בכירים גרמו לכך שלקח שעות רבות להגיב לפוסט עוין - בזמן שבזירה הדיגיטלית יש צורך בתגובה תוך פחות משעה.
מייסדי iHeroes טוענים כי החסמים המשפטיים והבירוקרטיים פגעו קשות ביכולת התגובה של ישראל: כך, לדבריהם, בעוד ארגון אונר"א עשה שימוש בתשתיות אזרחיות עבור חמאס, הייעוץ המשפטי סירב לאשר את חשיפת הראיות המוכיחות זאת, כולל ראיות אותנטיות שהיו נחלת הכלל, בטענה שהן מסווגות.
"אחד האתגרים המשמעותיים ביותר במערכה היה ועודנו חוסר הסימטריה המשווע בהשקעת המשאבים", הם מדגישים. "בעוד איראן וגורמים עוינים משקיעים מיליארדים בלוחמת תודעה, כולל הקמת אולפני שידור מתקדמים, הדהוד מסרים, הפעלת רשתות בוטים ואף חדירה לעולם הגיימינג - מדינת ישראל מקצה תקציבי הסברה זעומים וזניחים". הפער הזה מייצר, לדבריהם, איום קיומי ממש על תדמיתה וביטחונה של המדינה.
לפעול לפני שהשקר מתקבע
מתוך ההבנה שהבירוקרטיה והמשפטיזציה פוגעים ביכולת להגיב, הקימו השניים גוף אזרחי עצמאי הפועל ללא המגבלות הממסדיות. הם השקיעו מיליוני שקלים מכספם הפרטי כדי לנטר, לבלום ולתקוף קמפיינים זדוניים נגד ישראל במרחב הדיגיטלי.
הניסיון שצברו השניים בחזית המדינית חשף בפניהם תופעה זהה המתחוללת כעת בעולם העסקי. להערכת החברה, כ-50% מהחברות המסחריות חשופות למתקפות דיס-אינפורמציה מתוחכמות מצד מתחרים או גורמים עוינים, כשרובן אינן מודעות לכך או אינן יודעות כיצד להתמודד. "אם אפשר להפיל את תדמיתה של מדינה באמצעות מניפולציה תודעתית, אפשר לעשות בדיוק אותו הדבר גם לחברה מסחרית", הם אומרים.
הטכנולוגיה המודרנית, ובפרט כלי AI גנרטיביים, הפכה את זיוף המציאות לקל מאי פעם. מתחרים ועסקים עוינים מקימים אתרי חדשות פיקטיביים, מפיצים פוסטים ויראליים שקריים - כמו טענות על קרינה ברכב חשמלי או זיהום ברשתות מזון - ומגיעים עד כדי זיוף נתונים ופרופילים של סלבריטאים (דוגמת הפרופיל המזויף של גל גדות שהוצג כאילו היא פרו-פלסטינית). עבור חברות שנסחרות בבורסה, קמפיין שלילי מתוזמן יכול לשמש כלי ישיר להורדת ערך המניה לצורך רכישת שורט מבעוד מועד.
מתרחבים לעולם העסקי
המנגנון בעולם העסקי, הם מסבירים, זהה לחלוטין למנגנון המדיני: מזהים נקודת תורפה או חשש בציבור, מייצרים ערוצי הפצה מבודלים ללא טביעת אצבע, ומריצים קמפיין תודעתי שמטרתו לפגוע במותג. התוקפים מניחים שהציבור יקנה כל מצג שווא ומייצרים תוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה במיוחד.
על רקע זה, iHeroes מרחיבה את פעילותה למגזר העסקי, שסובל הן ממתקפות בעלות רקע מדיני והן ממתקפות בעלות אופי מסחרי-עסקי. המטרה היא כפולה: לספק הגנה היקפית למותגים ולחברות מסחריות מפני מתקפות תודעה, ובמקביל למנף את היכולות והמשאבים העסקיים כדי להמשיך ולתחזק את המיזם האזרחי שנלחם על תדמיתה וביטחונה של מדינת ישראל.
לשם כך, פיתחה החברה כלים טכנולוגיים הנשענים על ראייה והעמקה מודיעינית, במטרה להילחם בתופעה. העבודה מתבצעת באמצעות מערכות ניטור מתקדמות המזהות סנטימנט שלילי, מילות מפתח וחריגות ברשתות החברתיות, במנועי החיפוש ואף במודלי שפה. ברגע שמזוהה איום, הצוות אינו מסתפק במגננה, אלא מנתח את הנרטיב ומגיב בצורה אקטיבית וממוקדת כדי לנטרל את השקר בעודו באיבו. לפי ניסיון החברה, זיהוי מוקדם של קמפיין עוין יכול לקצר את זמן התגובה מ-48-24 שעות לכמה שעות בודדות, ובכך לצמצם משמעותית את הנזק התדמיתי והעסקי. הם גם טוענים שהאסטרטגיה אינה יכולה להסתפק בתגובה מתנצלת, זאת משום שחברות שעושות שימוש בהסברים מתגוננים לרוב רק מחזקות את דימוין כאשמות בעיני הציבור.
מכיוון שמפיצי הפייק-ניוז והדיס-אינפורמציה עושים שימוש מוגבר ומתוחכם בכלי בינה מלאכותית גנרטיבית כדי לשחק במוחם של קהלי היעד בצורה זדונית ומניפולטיבית, נדרשת תגובה מהירה עוד בשלבים המוקדמים. למשל, ברגע שמשתמש מקליד שאלה במנוע חיפוש או בכלי AI (כגון "האם ישראלים באמת אכזריים?"), עצם הניסוח כבר מייצר פתח למניפולציה תודעתית. לכן, הניטור והמענה חייבים להיכנס בדיוק בנקודת המפגש הזו: להקדים את המניפולציה, להציע עובדות מוצקות בזמן אמת, ולאפשר לציבור לפגוש אמת מאומתת עוד לפני שהשקר מספיק להתקבע.
למרות התחכום הגובר של זיופי ה-AI והיקף המשבר, מייסדי iHeroes מדגישים כי לא מדובר בקרב אבוד. כדי לטפל בבעיה, הם משלבים אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות: מומחי מחקר, חוקרי דיס-אינפורמציה, פסיכולוגים ואנשי טכנולוגיה.
"מלחמות התודעה של המאה ה-21 כבר אינן מתנהלות רק בין מדינות. הן מתרחשות בכל רגע גם בעולם העסקי", הם מסכמים. "המפתח לניצחון טמון בזיהוי מוקדם, תגובה מהירה והחלפת עמדת הקורבן באקטיביזם נחוש ומבוסס נתונים. הארגונים שיצליחו לשרוד יהיו אלה שיידעו לזהות את האיום לפני שהשקר יהפוך למציאות".
