הלן פלוטקין קנתה לפני 60 שנה ציור בפחות מ-100 דולר, בחנות יד שנייה בניו יורק. פלוטקין, בעלת תואר ראשון באמנות, התאהבה בציור, שהציג אישה לבושה בבגדים שחורים, והוא היה תלוי בביתה - עד דצמבר האחרון. אלא שחיפוש פשוט באמצעות בינה מלאכותית, גילה שהציור הזה הוא פריט אומנות אירופי יקר ערך, לפי דיווח בניו יורק טיימס.
הציור, שאומת מאוחר יותר על ידי שמאי אמנות כיצירה מקורית של הצייר הסקוטי פרנציס קאדל, הנמנה עם קבוצת "הצבעוניים הסקוטים", נמכר החודש לקונה פרטי במכירה פומבית תמורת 189,200 פאונד (254 אלף דולר).
1 צפייה בגלריה
הציור המדובר, Interior: The Lady in Black
(צילום: מתוך אתר בית המכירות Lyon & Turnbull)
סיפורים על חפצי ירושה משפחתיים שמתבררים כשווים הון הם מזה שנים חומר גלם לתוכניות טלוויזיה שונות בארצות הברית. אבל המקרה של פלוטקין הוא דוגמה לשימוש נוסף שיש לבינה מלאכותית: זיהוי חפצים שהיו שמורים בעבר לעין מיומנת בלבד.
פלוטקין (88) סיפרה כי למרות שהציור תפס את עינה, היא מעולם לא חשדה שזה שוויו האמיתי: "לא חשבתי על זה בכלל, פשוט אהבתי את הציור". בנה של פלוטקין, בארי (60), נזכר שלאורך השנים הועלו בבית השערות לגבי מקור היצירה, אך מעולם הן לא עלו לכדי בדיקה מקצועית של בית מכירות פומביות.
מאפיינים מובהקים לעבודתו של קאדל
לפני כמה חודשים, במהלך ביקור בביתה של אמו בפלורידה, עלה במוחו רעיון: למה לא לנסות לשאול את ג'מיני על מקור היצירה? הוא צילם תמונה, העלה אותה ושאל את הצ'אטבוט מה הוא יכול לספר לו על הציור. "הוא מצא המון מידע ככשלחתי לו את התמונה", מספר הבן.
ג'מיני זיהה את נגיעות הצבע הכתום בציור, את האסתטיקה בסגנון אר-דקו ואת הרקע המיוחד כמאפיינים "מובהקים" של עבודתו של קאדל. הוא גם ציין את השתייכותו של הצייר ל"צבעוניים הסקוטים", קבוצה של ארבעה אמנים - קאדל, ג'ון דנקן פרגוסון, ג'ורג' לסלי האנטר וסמואל פפלו - ששילבו באמנות הבריטית המודרנית השפעות של פוביזם ואימפרסיוניזם צרפתי. "אמא שלך לא סתם מצאה 'קאדל'", כתב ג'מיני, "היא מצאה דיוקן סטודיו רחב-ממדים משנות ה-20 של המאה הקודמת, שצויר בסטודיו המפורסם ביותר שלו באדינבורו".
ג'מיני הפנה את בארי לבדוק את גב הציור. הם מצאו סימון של מכירה פומבית, חותמת קנבס ותאריך עיבוד. לאחר מכן פנו לבית מכירות פומביות ולשמאי אמנות מקצועי. הצ'אטבוט הציע את המומחים ניק קרנו ואליס סטרנג מבית המכירות ליון אנד טרנבול (Lyon & Turnbull). "ככל שהסיפור התפתח, התרגשנו יותר ויותר", אמרה סטרנג בריאיון. "כי זה החומר שממנו עשויים חלומות של מנהלי מכירות פומביות".
סטרנג וקרנו אישרו חלק ניכר ממה שהבינה המלאכותית טענה, עם הבדל משמעותי אחד: ג'מיני זיהה את המצוירת כבת'יה המילטון דון ווקופ, דוגמנית קבועה של קאדל ששמה רשום על גב היצירה. אבל בליון אנד טרנבול קבעו שהדוגמנית היא מיי איסטר, דוגמנית אחרת של הצייר. את הטורבן שאיסטר חובשת בציור של פלוטקין היא חובשת גם בציורו של קאדל "Pink and Gold". מחקר נוסף וניתוח טכני, כולל בחינה תחת שלושה סוגי תאורה, אישרו את ממצאיו של ג'מיני.
סטרנג אמרה שאין לה הסבר להופעתו של הציור בניו יורק ב-1966, חודשים ספורים בלבד אחרי שבית המכירות כריסטי'ס בלונדון מכר אותו תמורת 21 פאונד (כ-600 דולר במונחים של היום). סטרנג וקרנו העניקו לציור את השם "Interior: The Lady in Black" ("פְּנים: הגברת בשחור").
