נהג אופנוע שנהג ללא ביטוח חובה ונפגע קשה בתאונת דרכים שלא באשמתו יפוצה בכ-3.5 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי מרכז קבע למעשה שאין לקבוע אשם תורם בגין נהיגה ללא ביטוח.
אשם תורם מתייחס למידת האחריות של הנפגע עצמו (נהג האופנוע במקרה זה -ל.ד) לקרות הנזק. כלומר, האם התנהגותו תרמה לתאונה. במקרה הנוכחי קבעה השופטת מרב בן-ארי כי לא היה אשם תורם מצד נהג האופנוע. השופטת קבעה כי "האשם המוסרי בנהיגה ללא ביטוח אינו יוצר אשם 'נזיקי' שכן לצורך קביעת אשם או אשם תורם בנזיקין נדרש קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתנהגות העוולתית לבין הנזק... היעדרו של הביטוח לא השפיע מבחינה עובדתית על אופן התרחשות התאונה".
1 צפייה בגלריה
אופנוע קטנוע תאונה תאונת דרכים אילוס אילוסטרציה
אופנוע קטנוע תאונה תאונת דרכים אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
עוד קבעה כי "אין לכחד (להכחיש -ל.ד) שהרושם המתקבל מהתביעות הנדונות בשנים האחרונות בבתי המשפט הוא, שהתופעה של תאונות אופנוע ללא ביטוח חובה הולכת ומתרחבת. מגמה זו אינה רצויה שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם מערכת האיזונים שיצר החוק בהנהיגו חובת ביטוח אחידה. תופעה זו עלולה להשפיע על העלויות הביטוחיות לציבור המשתמשים... אולם, המענה לכך אינו בהטלת אשם תורם ללא יסוד בפקודת הנזיקין, אלא במישורים ציבוריים, מנהליים או חקיקתיים".
כלומר, למרות שלנהג האופנוע שיוצג על ידי עורך הדין אדיר שויגמן ממשרד עורכי הדין אונגר-שויגמן לא היה ביטוח חובה והוא לא היה יכול לתבוע את חברת הביטוח של האופנוע - הוא יכול לתבוע לפי פקודת הנזיקין את נהג הרכב שהיה לו ביטוח חובה תקף והורשע באי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה ובנהיגה בחוסר זהירות.
השופטת קבעה כי אמנם ההרשעה אינה מהווה מחסום להעלאת טענת אשם תורם, "אך הנטל להוכיח אשם תורם מוטל על הנתבעים (הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו -ל.ד), ובנטל זה הם לא עמדו". במקרה זה התביעה שהגיש נהג האופנוע לא היתה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד), אלא מכוח פקודת הנזיקין, המאפשרת לתבוע פיצויים בגין רשלנות. "בהליך זה קיימת משמעות רבה לשאלה מי אשם בתאונה, משום שהאשם אמור לפצות את הנפגע על נזקיו", מציין עו"ד אדיר שויגמן.

לנהג האופנוע נקבעה נכות רפואית משמעותית

לפי פסק הדין, כשארעה תאונת הדרכים בשנת 2017 היה נהג האופנוע בן 27. השימוש באופנוע לא היה מבוטח בביטוח תקף ולכן התביעה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח של הרכב שלו הוגשה לפי פקודת הנזיקין. מפסק הדין עולה כי אין מחלוקת על כך שהתאונה התרחשה כשהנתבע פנה שמאלה בדרך שבה הייתה זכות קדימה לאופנוע הנהוג על ידי התובע. לנהג האופנוע נקבעה נכות רפואית משמעותית.
עו''ד אדיר שויגמןעו''ד אדיר שויגמןצילום: עמיר צוק
בסיכומו של ההליך נקבע בפסק הדין, למרות שהשופטת ציינה כי התובע לא הותיר רושם מהימן, כי הוא כאמור יפוצה בכ-3.5 מיליון שקלים, מהם ינוכו 785 אלף שקל שכבר שולמו לו על ידי הביטוח הלאומי. בין השאר, נפסקו לתובע פיצויים בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, עזרה מצד שלישי, פיצוי עבור כאב וסבל ועוד. בנוסף, פסקה השופטת שעל חברת הביטוח של הנהג הפוגע לכסות את הוצאותיו המשפטיות של נהג האופנוע ואת שכר טרחת עורכי דינו, בסכום של 657 אלף שקל.
חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין. בין השאר ערערה חברת הביטוח על אי הטלת אשם תורם כלשהוא על נהג האופנוע. "גם כשניתן לו אור ירוק ברמזור, עליו לשים לב לנעשה בצומת ולוודא שהוא יכול לעבור בו ללא הפרעה וללא תקלה", נטען בערעור. עוד נטען כי בית משפט המחוזי לא נתן ביטוי לסתירות שעלו בעדות נהג האופנוע ועוד.

"גם כשנהגים אינם מבוטחים, ניתן וצריך להיאבק על זכויותיהם"

עו"ד אדיר שויגמן שייצג נהג האופנוע מסר בתגובה: "לצערי נהגי דו-גלגלי רבים נעים בכבישים ללא ביטוח חובה בתוקף. חרף הסיכון הרב במצב שכזה, אין הדבר אומר שאין הם זכאים לפיצויים במקרה של תאונה. החלטת בית המשפט המחוזי חשובה, ומוכיחה כי גם במקרים מורכבים שבהם נהגים אינם מבוטחים, ניתן וצריך להיאבק על זכויותיהם המלאות בבית המשפט, בהליך נזיקי רגיל".
מחברת הביטוח הכשרה חברה לביטוח, שביטחה את הרכב הפוגע, לא נמסרה תגובה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו