ארבע שנים לאחר שהוגשה, אישר אתמול (ראשון) בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבע קופות החולים בישראל - כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. במרכז התביעה עומדת הטענה כי קופות החולים מפלות גברים במסגרת תוכניות השב"ן (שירותי בריאות נוספים), בכך שהן מגבילות שירותים והחזרים שונים הקשורים להיריון, לידה וטיפול ביילוד לנשים בלבד.
התובענה הייצוגית הוגשה בין השאר על ידי קבוצת גברים המבוטחים בתוכניות השב"ן של הקופות השונות. הקבוצה כוללת גברים סטרייטים (אשר בנות זוגן כבר מיצו את סל ההיריון והלידה שלהן) לצד גברים המנהלים זוגיות חד-מינית. הגברים התובעים, המיוצגים על ידי עו"ד ד"ר חגי קלעי, הלינו על כך שבקשותיהם לקבל החזרים כספיים עבור "ייעוץ שינה" לתינוקות נדחו מאחר שהכיסוי הביטוחי ניתן בתקנוני הקופות לאימהות בלבד. לפחות בחלק מהמקרים נטענה טענה כי קודם להגשת הבקשה בנות הזוג של חלק מהגברים מיצו את זכויותיהן לסל היריון ולידה במסגרת הביטוח המשלים שלהן.
נטען כי הקופות מגבילות שירותים והחזרים שונים הקשורים להיריון, לידה וטיפול ביילוד לנשים בלבד
(צילום: Shutterstock)
לטענת המבקשים, תקנוני השב"ן נגועים בהפליה שיטתית, מגדרית ופסולה שנוקטות קופות החולים כלפי מבוטחיהן הגברים בביטוחי השב"ן. נטען כי הפליה זו מונעת מגברים לקבל החזרים כספיים עבור בדיקות ושירותים הקשורים בהיריון, בלידה וכן בבריאות ורווחת ילדיהם, כאשר נזקיה חמורים במיוחד בקרב גברים הומוסקסואלים או אבות יחידניים. המבקשים מעריכים את גודל קבוצת המבוטחים המופלית בכ-625 אלף גברים לפחות בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה.
מנגד, קופות החולים התגוננו בטענה כי מתן שירותי ההיריון והלידה לנשים בלבד מבוסס על שוני רלוונטי ומצב גופני-רפואי, ולכן אינו מהווה הפליה אסורה. הן מדגישות כי תוכניות השב"ן מנוהלות כ"קופה סגורה" על בסיס איזון אקטוארי וערבות הדדית, וקבלת התביעה תגרור פגיעה תקציבית ועלייה בדמי החבר של כלל העמיתים. בנוסף טענו כי פעלו בהתאם לתקנונים שאושרו על ידי משרד הבריאות. מכבי הוסיפה כי בעקבות עמדת משרד הבריאות והערות בית הדין, היא הגישה בקשה לשינוי תקנון "מכבי שלי" בכל הנוגע לשירותי ייעוץ שינה וביקור אחות בבית היולדת, ובכך הפכה את הדיון למיותר.
משרד הבריאות ציין בהליך כי לגבי מרבית השירותים הכלולים בסלי היריון ולידה בשב"ן, אין בהקניית הזכאות לנשים בלבד כדי להוות הפליה. עם זאת, והגם שתקנוני שב"ן אושרו על ידו בעבר, משרד הבריאות ציין כי בכל הנוגע לשירותים וטיפולים הממוקדים ביילוד או בטיפול הורי ביילוד, כגון יעוץ שינה, ביקור אחות בבית היולדת, הקניית זכאות לנשים בלבד מעוררת קושי משפטי. עוד ציין משרד הבריאות כי קופות החולים פעלו לאורך כל הדרך בתום לב ובהתאם להרשאה חוקית ואישור רגולטורי שניתן לתכניותיהן מראש, ולפיכך אין מקום להורות על פסיקת פיצוי כאמור.
עו"ד חגי קלעי צילום: פליקס רטברג השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי התובעים הניחו תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה את ניהול ההליך כייצוגי. "עלה בידי המבקשים להוכיח לכאורה כי שירות של 'ייעוץ שינה' שניתן בתקופה שלאחר תום משכב הלידה הוא שירות שמיטיב באופן שווה עם שני ההורים, ולגבי שירות זה, אין בסיס להבחנה בין ההורים המטפלים על בסיס מין, לא כל שכן באופן שמבסס ומחזק סטראוטיפים פסולים. על פני הדברים נראה כי האמור יפה גם ביחס לשירות של ביקור אחות בבית היולדת, ככל שהוא מכוון לטיפול ביילוד".
השופטת ציינה כי בית הדין התרשם כי קופות החולים פעלו בתום לב בהתאם לאישור הרגולטור ולתפיסות חברתיות שהיו מקובלות שנים וכי "לא מן הנמנע, כי אילו מלכתחילה סברו הקופות כי במסגרת שב"ן יהיה עליהן לממן 'סל הריון' לשני ההורים ולגברים ונשים כאחד, הסל היה מצומצם יותר, או שדמי החבר היו עולים לכלל חברי הקופה לרבות המבקשים". עוד צוין בפסק הדין כי גם משרד הבריאות סבור כיום לפחות ביחס לשירותים שלאחר הלידה, שניתנים כיום לנשים בלבד, כי נדרש תיקון.
