נורת'וולט, יצרנית הבטריות השבדית, הייתה התקווה האירופית הגדולה. לא רק חברה בחצר האחורית של היבשת, שתהווה מתחרה זולה יותר למוצרים הכרחיים לאוטו חשמלי, ותשבור את המונופול הסיני, אלא גם חברה שאפשר לעשות עליה זכיינות ולפתוח סניפים שלה בכל רחבי אירופה. גרמניה לבד השקיעה מאמצים עצומים ומאות מיליוני אירו מכספי משלם המיסים כדי להקים מפעל של החברה בגרמניה.
אולם במקום ייצור אלטרנטיבי לבטריות שיאיץ את הכלכלה הירוקה במדינות האיחוד, נורת'וולט פשטה את הרגל במרץ האחרון, ואם יש מילה אחת כדי לתאר את מצב ייצור הבטריות למכוניות חשמליות באירופה מאז, הרי שזו המילה קטסטרופה. "אנשים פרטיים, קהילות ומדינות השקיעו בנורת'וולט והיא בגדה בהם'', אמרה ל"פוליטיקו" סופי אריקסון, חברת הפרלמנט האירופי משבדיה. "החברה נוהלה בצורה כה שערורייתית, שהיא נאלצה להכריז על פשיטת רגל. זו פשוט בושה. אני כל כך עצבנית''.
גלריה
כרזה של נורת'וולט בחניכת מפעל בטריות בגרמניה לפני כשנה. ניהול כושל ובזבוז כספים משווע
(צילום: Gregor Fischer/Getty Images)
אירופה, כאמור, צמאה לבטריות, החלק החשוב ביותר במכונית החשמלית. זה חשוב לה גם עבור המדיניות האקלימית של מדינות האיחוד והצפי של היבשת למעבר לאנרגיה ירוקה על הכבישים, וגם להתחרות בסין, היריבה מספר 1 של האיחוד בכל הקשור לסחר. לצורך כך, הוקמה כבר לפני יותר מחמש שנים הברית האירופית לאנרגיית סוללות, שקיבלה מאות מיליונים, תשתיות, אנשי מקצוע ומתקנים למחקרים ופיתוח, בשאיפה הצנועה של השתלטות על 33% משוק הבטריות העולמי לכלי רכב חשמליים.
נורת'וולט, שנוסדה ב-2016 על ידי שני מנהלים יוצאי טסלה, הייתה אמורה להיות פורצת הדרך ונושאת הדגל של השאיפה הגרנדיוזית וההכרחית הזו. היא גייסה 15 מיליארד דולר, בין המשקיעים בה היו פולקסווגן וגולדמן סאקס, והיא פתחה מפעלים בשבדיה, גרמניה וקנדה. אבל ניהול כושל, בזבוז משווע של כספים ושאיפה מתמדת לגדול מהר, במקום לשמר את מה שיש לה ואז לפסוע צעד נוסף, גרמו לאיחורים גדולים בפסי הייצור. האיחורים הללו גרמו לאיחורים בפסי הייצור של יצרני המכוניות עצמן, והביטולים התחילו להגיע. BMW ביטלה בקיץ הקודם חוזה לייצור בטריות עם נורת'וולט על סך 2 מיליארד אירו.
סוללות לרכב חשמלי במפעל של BMW בארה"ב. החברה ביטלה הזמנה של 2 מיליארד אירו מנורת'וולט
(צילום: AP Photo/Sean Rayford)
פיטורי העובדים שהגיעו לאחר מכן הביאו ללחץ על הממשל השבדי לסייע למפעל, אבל הממשלה השבדית גלגלה את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של הפרלמנט האירופי בטענה שמדובר בבעיה של האיחוד כולו. אבל מתברר שמדובר בעניין מאוד שבדי: הממשלה, דרך קרנות הפנסיה של העובדים בשבדיה, השקיעה יותר מחצי מיליארד אירו במפעל, השקעה שנמחקה כולה, ביחד עם השקעות אחרות, ברגע שנורת'וולט הגישה בקשה לפשיטת רגל בארה"ב בשנה שעברה.
הניסיון להבריא את החברה נכשל. אחרי שהתברר שהיא חייבת לנושיה יותר מ-5 מיליארד אירו, הוחלט לחסל אותה, והיא הודיעה במרץ על פשיטת רגל גם בשבדיה. מדינה כמו גרמניה ראתה איך יותר ממיליארד אירו התפוגגו ברוח ברגע שנורת'וולט חדלה להתקיים.
הממשלות התעלמו מנורות האזהרה
ההבטחות של נורת'וולט היו יותר מדי טובות מכדי להיות אמיתיות, והמציאות והזמן הוכיחו שזה מה שהן היו בדיוק. אבל ממשלות מערביות, בעיקר ממשלות עם אוריינטציה ירוקה (למשל בגרמניה, שבה מנהיג מפלגת הירוקים שימש שר הכלכלה), התעקשו לראות רק ירוק אוטופי בעיניים ולהתעלם מסימני האזהרה החמורים לגבי החברה כפי שעלו בארה"ב או בשבדיה.
הירוקים היו צריכים להציג לבוחרים הגרמנים הישגים כלכליים, בעיקר עבור תעשיית הרכב המקומית הדועכת מול התחרות הסינית. הירוקים בגרמניה לא יכלו לסרב לרעיון כלכלי-ירוק, וזה עלה למשלם המיסים הגרמני מיליארדים. כך למשל, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ייצרה נורת'וולט באחד מהמפעלים שלה בשבדיה 0.5% בלבד מהיעד שקבעה לעצמה לאותה תקופה - בקצב ששווה בערכו לאספקת בטריות לחמש מכוניות ביום - לא תפוקה שיכולה להתחרות עם רבע יום עבודה בסין. הייצור התמהמה, חוזים בוטלו, החובות נערמו, אבל המשקיעים לא רצו להוריד את האור על ההבטחה הגדולה של היבשת.
עובד של נורת'וולט
(צילום: REUTERS/Marie Mannes)
לממשלה השבדית ולמממנים ומשקיעים אחרים בחברה היה ברור שמדובר בפרויקט גדול ומסובך מדי בשביל נורת'וולט, חברות הקרדיט הורידו את הדירוג שלה, ורק גרמניה נשארה לקוות, לשווא.
וכך, נורת'וולט, מי שאמורה הייתה להיות עמוד התקווה של כלכלת האיחוד האירופי בעתיד, הפכה לסמל של הכרסום ההולך וגדל בייצור של מדינות האיחוד, ובחוזה הלא כתוב בין המדינות לבין אזרחיהן: הניסיון להציב תחרות לסין נחל כישלון חרוץ, החברה פשטה רגל, המפעלים נסגרו, העתיד הירוק התרחק, התלות בסין גדלה, מיליארדים מכספי הציבור הלכו לאיבוד ואלפי עובדים לשעבר יושבים בבתיהם מובטלים.
