בשיתוף רקיע
מחר (שלישי) ייפתח בברמן שבגרמניה כנס Space Tech Expo Europe, שבו תקים ישראל לראשונה ביתן לאומי. לכנס תגיע משלחת של 24 חברות חלל ישראליות, הגדולה ביותר ששלחה ישראל עד היום לכנס בתחום. בביתן יוצגו דגמי לוויינים ופיתוחים לשלבים שונים של משימת חלל, מבדיקות לפני השיגור ועד תקשורת ועיבוד מידע במסלול הקפה.
את המשלחת מוביל פורום החלל הישראלי מבית רקיע, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. מנהלת הפורום, מלודי קורמן, אומרת שישראל צריכה לשמור על היכולת לפתח בעצמה טכנולוגיות חלל, ושבה בעת החברות המקומיות זקוקות לשותפים בחו"ל. "אנחנו שוק קטן מדי", היא אומרת. "אנחנו חייבים להשתלב בפרויקטים גדולים".
התעשייה האווירית, רפאל ואלביט, שנותנות חסות למשלחת, יציגו בביתנים משלהן לצד המתחם המרכזי. במתחם יוצבו דגמי לוויינים של התעשייה האווירית ושל אלביט, ועל הקיר האחורי תוצג מפה של 115 חברות וארגונים שעוסקים בחלל בישראל. המיפוי נשען על הסיווג של ה-OECD לתחומי הפעילות בתעשיית החלל, והפורום הוסיף לו קטגוריות משנה שמשקפות את תחומי העיסוק של החברות בארץ. לקראת הכנס שאלנו שלוש מהמציגות מה הן מפתחות, איזו בעיה הפיתוח שלהן פותר ומה יוכלו המבקרים לראות בברמן.
Sim Dot Space - איך מתרגלים נחיתה על הירח לפני השיגור?
כדי לבדוק איך מחשב חללית יגיב כשחיישן מוסר נתון שגוי או כשמנוע פועל חלקית, מהנדסים יכולים לחבר אותו לתוכנה של סים דוט ספייס (Sim Dot Space) ולהריץ את אותו תרחיש שוב ושוב. המערכת שימשה לתרגול הנחיתה של "בראשית", החללית הישראלית הראשונה שניסתה לנחות על הירח. אותה סביבת בדיקות משמשת גם לפיתוח לוויינים ומשגרים. צוותים יכולים להתחיל להריץ בה תרחישים עוד לפני שבנו את הכלי, ובהמשך לחבר אליה את המחשב שיפעיל אותו.
הקמת סביבת בדיקות כזאת יכולה לדרוש חודשים של עבודה ידנית. התוכנה נעזרת בבינה מלאכותית כדי לייצר סימולציות בתוך דקות, ויכולה לדמות גם מאות לוויינים שפועלים במקביל. בביתן יוכלו המבקרים לשלוח פקודה ללוויין וירטואלי שמקיף את כדור הארץ, לדמות תקלה ולראות על המסך איך הוא מגיב.
עוד בנושא
NOVELSAT-AYECKA - איך לוויין מעבד תמונות לפני שהוא שולח אותן לכדור הארץ?
לווייני תצפית אוספים כמויות גדולות של מידע שצריך להעביר לקרקע. מערכת OPR של אייכה-נובלסאט מאפשרת לעבד תמונות ונתונים בזמן אמת על הלוויין עצמו, לפני שהם מגיעים לתחנת הקרקע. החברה מפתחת גם מערכת שמשלבת תקשורת ועיבוד ומאפשרת להפעיל כמה יישומים על אותו לוויין ולהחליף אותם במהלך המשימה.
בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתשתיות תקשורת לרשתות לוויינים במסלול נמוך. בברמן היא תציג את OPR ואת MODEMWARE, מודם להעברת מידע בקצב גבוה מלוויינים במסלול כזה. לצדם יוצגו מערכות תקשורת לפלטפורמות ניידות וכלים להדמיית הקשר בין לוויין לקרקע.
מערכות של החברה שימשו להפצת שידורים מהאולימפיאדה, מהמונדיאל ומליגת האלופות באמצעות לווייני תקשורת. עם הפרויקטים שלה נמנים גם חיבור אינטרנט מהיר לתחנת החלל הבינלאומית ומערכת שמאפשרת להשתמש באנטנת טלוויזיה לחיבור לאינטרנט דרך לוויין.
Kratos Microwave Electronics Division - איך שומרים על קשר עם לוויין כשאחד הרכיבים כושל?
חטיבת המיקרוגל של קראטוס, שפועלת בישראל ובמדינות נוספות, נשענת על יותר מ-60 שנות ניסיון בפיתוח ובייצור אלקטרוניקה. היא מפתחת מכלולים ללוויינים במסלולים שונים. כל מכלול צריך להתאים למשימה ולעמוד במגבלות של משקל, מקום וצריכת חשמל, וגם בתנאי הקרינה בחלל. החברה משלבת רכיבי רדיו ומיקרוגל, עיבוד דיגיטלי ובקרה ביחידה קומפקטית אחת.
בביתן תציג קראטוס יחידת תקשורת שמשמשת לשליחת פקודות מהקרקע, לקבלת נתונים על מצב הלוויין ולמעקב אחריו. ביחידה יש שני מקלטים-משדרים לגיבוי, כך שאם אחד כושל, השני יכול להמשיך לפעול. אפשר גם לשנות הגדרות כמו תדר ועוצמת שידור אחרי השיגור. לצד היחידה יוצג רכיב שידור וקליטה למערך אנטנות ליישומי חיזוי מזג אוויר. במערך המלא פועלים יחד שמונה עד 16 רכיבים כאלה.
למה דווקא גרמניה?
הנספח הכלכלי של ישראל בברלין, יניב טסל, אומר שההשקעה הגרמנית בתקשורת לוויינית, בתצפית ובהגנה על תשתיות בחלל עשויה לפתוח הזדמנויות לחברות ישראליות. גרמניה מתכננת להשקיע כ-35 מיליארד אירו עד 2030 בהרחבת יכולות החלל הביטחוניות שלה. "אנחנו רואים כיצד חברות חלל גרמניות משתפות פעולה יותר ויותר עם התעשיות הביטחוניות", אומר טסל, ומצביע על מיזמים בתחומי התקשורת, התצפית והמודיעין הלווייני.
טסל רואה בכך הזדמנות גם לחברות ישראליות קטנות ובינוניות שמפתחות חיישנים, רכיבים אלקטרוניים ומערכות ניווט ובקרה, ויכולות להתאים אותם במהירות לדרישות הלקוח. חלק מהפיתוחים האלה מתאימים לשימוש אזרחי וביטחוני כאחד. "אנחנו מזהים פוטנציאל משמעותי לשילוב חברות ישראליות בשרשראות האספקה של התעשייה המקומית", הוא אומר. לדבריו, חברות משתי המדינות יכולות גם לפתח מערכות יחד, להקים מיזמים משותפים ואף לייצר בגרמניה.
יניב טסל, הנספח הכלכלי של ישראל בברליןצילום: משרד הכלכלה"תעשיית החלל עדיין פתוחה לישראלים", אומרת קורמן. לדבריה, גם כשקשה יותר לקדם קשרים ברמה הבינלאומית, ההיכרות עם אנשים בתעשייה בחו״ל עוזרת לפתוח דלתות לחברות הישראליות. העובדה שהפורום פועל כגוף לא ממשלתי מקלה עליו לקיים את הקשרים האלה, היא אומרת.
הנספחויות הכלכליות בגרמניה משקיעות יותר במשלחות ובאירועים שמאפשרים לחברות ישראליות להציג את הפיתוחים שלהן ישירות למקבלי החלטות בתעשייה הגרמנית. לדברי טסל, אזהרות המסע לישראל ונהלי הנסיעה של תאגידים בינלאומיים מקשים על הגעת משלחות עסקיות מגרמניה לארץ, אך הוא ואנשיו אינם אומרים נואש. "אם קשה יותר להביא את השותפים הגרמנים לישראל, אנחנו פועלים ביתר שאת להביא את הטכנולוגיה הישראלית אליהם", הוא אומר. טסל אומר שגם בתקופה הזאת הוא פוגש בגרמניה חברות ומנהלים שמגלים "פתיחות, מקצועיות ורצון אמיתי לקדם שיתופי פעולה עם חברות ישראליות".
לקראת הכנס העבירו החברות במשלחת למערך הנספחים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה רשימות של לקוחות ושותפים שהן רוצות לפגוש. הנספחים מסייעים לתאם את הפגישות בברמן, והצוותים המקומיים מלווים חברות גם אחרי התערוכה. "יש חברות שאנחנו עובדים איתן לאורך מספר אירועים ושנים, עד שהקשר העסקי מבשיל לשיתוף פעולה או לעסקה", אומר טסל. הוא מזמין חברות ישראליות שרוצות להיכנס לשוק הגרמני, להרחיב בו את פעילותן או למצוא לקוחות ושותפים לפנות לנספחויות הכלכליות בברלין ובמינכן.
ביום רביעי יקיימו הנספחות הכלכלית בברלין, פורום החלל הישראלי ושותפים נוספים, בהם ממשלת ברמן, מפגש עסקי שנועד להפגיש חברות חלל משתי המדינות ולבחון אפשרויות לעבודה משותפת. בתוכנית פאנל עם נציגי התעשייה הישראלית והגרמנית ושיחה עם האסטרונאוט איתן סטיבה. לדברי טסל, כ-150 משתתפים מהענף כבר נרשמו.
"חשוב לנו שהמבקרים בכנס יראו שיש כאן תעשיית חלל חיה, קיימת, בועטת ושיש לנו הרבה מה להציע לעולם", אומרת קורמן, שלא מסתפקת בשבירת שיא המשתתפות במשלחת השנה, ומקווה שבשנה הבאה היא תהיה אף גדולה יותר.
בשיתוף רקיע





