בשיתוף אתר "המקצוענים"
אפשר ליהנות מחצר משותפת ירוקה בלב העיר ולהישאר במסגרת התקציב המיועד לגינון, אם מתכננים אותה בחוכמה.
בכתבה הקודמת, פירטנו על שלב התכנון הראשוני. בכתבה זו נתייחס לתכנון מתקדם יותר של בחירת הצמחים ומערכות ההשקיה.
השקיה מדויקת וחכמה תהיה חסכונית יותר
השקיה אוטומטית ומדודה: "על מנת לחסוך במים, יש לדאוג שהשקיית צמחי הגינה תינתן בכמויות מדודות של מים, לכל קבוצת צמחים בגן לפי הדרישות שלה ובהשקיה מדויקת רק למקום בו ממוקם כל צמח", ממליץ זאב פישפדר, הנדסאי אדריכלות ונוף מטעם האגודה לתרבות הדיור.
"יש להימנע מהשארת טפטפות במקומות שבהם אין שטחים עם צמחייה. אין טעם להשקות אדמה חשופה מדי יום, זהו בזבוז מים מיותר".
לדבריו, "ההשקיה תבוצע אך ורק על-ידי מחשב השקיה או קוצב מים מכאני. מחירם כיום נמוך ביותר בשוק, ולכן מתאים גם למקרים בהם התקציב מוגבל.
"מכשירים אלו, בין אם הם מכניים או חשמליים, מודדים את כמות המים היוצאת ואת זמני ההשקיה".
לכל קבוצת צמחים תינתן ההשקיה המתאימה לאותו סוג צמח, בהתאם לעונה ובהתאם לסוג הקרקע.
זמני ההשקיה: "ההשקיה תבוצע רק בשעות הבוקר המוקדמות (5-8 בבוקר), כשהקרקע קרירה ואין התאדות ובזבוז מים", אומר פישפדר.
"יש לבקר ולשנות את תוכנית ההשקיה בעת חילוף עונות השנה, אך בנוסף יש לפקוח עין ולהיות דרוכים במקרים של שינוי קיצוני במזג האוויר. למשל, בימים של שרב כבד או מערכת גשמים כבדה, חשוב להתאים נקודתית את זמני ההשקיה".
גם סימנים חיצוניים על הצמחים מחייבים התאמת משך ההשקיה. פישפדר: "אם הצמחים מיובשים, הרי שיש להוסיף מים. אם הם נרקבו בשל עודף השקיה, יש להפחית את כמות המים.
"פעמים רבות צמחיה סובלת מעודף השקיה, ומריקבון שורשים. לכן, חשוב להיות ערניים ומדויקים עם כמות ותדירות ההשקיה".
שימו לב, שלגינה יכול להיגרם נזק לא רק כתוצאה מהשקיה עודפת, אלא גם כתוצאה מתקלות בצנרת המים.
פישפדר: "יש לעקוב אחר מצב הצנרת, ולוודא שאין נזילה גלויה או סמויה. פיצוץ צינור או ברז שאינו סגור היטב, יכול לגרום לאבדן של עשרות ליטרים ביום".
מערכת השקיה יעילה שניתנת להפרדה לפי קבוצות צמחים
בשלב תכנון מערכת ההשקיה יש להפריד בין קבוצות הצמחים השונות. "לדוגמה, את צמחי הגן (עצים, שיחים, צמחים רב-שנתיים) נשקה רק באמצעות צינורות טפטוף, אשר חוסכים מים בצורה משמעותית", מפרט פישפדר.
את שטחי הדשא, מומלץ לצמצם ככל הניתן, ולהשקות אותם בעזרת ממטרות או טפטוף המוטמן באדמה.
"האופציה של טפטוף להשקיית דשא נחשב לחסכוני יותר ולמוגן יותר מפני ונדליזם או פגיעות שונות של מבקרים, בעלי מקצוע שעוברים בשטח הדשא ושל כלי תחבורה שיכולים להרוס את מתזי הממטרות, גם אם הם מותקנים בקו אפס עם הקרקע".
פעמים רבות, יש נטייה לכוון את הממטרות בצורה לא נכונה. כלומר, לא לטווח המדויק של משטח הדשא.
פישפדר: "התוצאה היא השקיה של אזורים המיועדים לחנייה, שבילים ושאר משטחים בנויים שסביב הבניין.
"מעבר לכך שמדובר בבזבוז מים, הרי שזה גורם לחוסר נוחות לדיירים ומבקרים, מרטיב אותם ואת כלי הרכב שלהם (ומשאיר סימני אבנית שקשה להיפטר מהם)".
בנוסף, זה גורם לכתמי בוץ בכניסה לבניין ובחדרי המדרגות. כשדורכים עם נעליים על משטח רטוב, הדרך לרצפה בוצית מובטחת. תוסיפו לכך כמות גדולה של מבקרים בבניינים גבוהים, וקיבלתם מתכון לבניין מטונף דרך קבע. דבר שמצריך הוצאות גבוהות יותר על ניקיון בתדירות גבוהה (ובזבוז מים נוסף לצורך שטיפת החללים המשותפים).
איסוף מי נגר לטובת השקיית צמחי הגינה
ניצל לנצל את מי הגשמים להשקיית הצמחים. זאת, בעזרת איסוף שלהם ממרזבי הבית אל תוך מיכלים.
פישפדר: "בשלב התכנון, כדאי להכין את התשתית של ניקוז המים, כך שהיא תאפשר קליטה מקסימלית של מי נגר בשטח החצר. אלו, מתקבלים מהגשמים או מעודפי השקיה.
"לשם כך, יש להסיט משטחים מרוצפים, ולאפשר להם להיקלט בקרקע. בדרך, הם ירווח את הצמחים ויעשירו את מי התהום. עודפי המים בקרקע, יסייעו לצמחים בוגרים ולעצים בעלי שורשים עמוקים להתפתח טוב יותר לאורך שנים".
פתרון נוסף הוא הקמה של 'באר יבשה'. "זהו בור טבעי בעומק של מטר, שהקוטר שלו הוא באורך של 85 ס"מ", מסביר פישפדר.
"הבאר, ממולאת באבני טוף ומכוסה ב'רשת לולים'. בור זה, ממוקם בפינה הנמוכה ביותר בחצר, ואליו המים מתנקזים וחודרים אל עומק הקרקע. בכך, המים מובלים ישירות אל מי התהום, ולא מכבידים על מערכות הניקוז ומתבזבזים לשווא".
הדרך להזנת הקרקע והצמחים במי הנגר
ניתן לאגור את המים הנאספים מהגשמים, מההשקיה, וממי המזגנים אל תוך בריכת איסוף או בור ובתוכו מיכל סגור בנפח של 100 ליטר. ממנו, מווסתים את ההשקיה אל צמחי הגן בעזרת משאבת מים.
בנוסף להקפדה על שיפועים מתאימים, המאפשרים זרימה של מים מכיוון הבניין החוצה, כדאי למנוע מראש תנאים להיווצרות שלוליות.
פישפדר: "מומלץ לחפור תעלות בצדי הערוגות והמדשאות, לוויסות המים באופן שווה אל כל שטחי הגן. בכך, מונעים תופעה של מים עומדים, המזמינים יתושים וגורמים לריקבון לצמח שבקרבת השלולית. ניתן לעשות זאת על-ידי השארת אזורים פתוחים".
צמצום שטח המדשאות ודילול צמחים בעלי צריכת מים מוגברת
המגמה כיום היא לקצץ כמה שיותר משטחי דשא טבעי.
יש לכך מספר סיבות: ראשית, דשא הוא צרכן מים גדול. שנית, התכשירים והמכשירים השונים הנדרשים לצורך תחזוקתו פוגעים באיזון האקולוגי והסביבתי: דשנים כימיים, עשן ורעש הנלווה להפעלת מכסחות דשא ומפוחים למיניהם.
לכן, מומלץ לצמצם ככל הניתן את שטח המדשאה, ולהשאיר משטח דשא של לא יותר מ-50 מ"ר לשימוש הדיירים.
בכל מקרה, אין להשאיר שטחי דשא במצב מוזנח. שכן אחרת הוא הופך למטרד כשטח המלא בעשביה ובפסולת, המזמין מחלות ומזיקים שונים לשאר הגינה.
כיצד ניתן לצמצם את משטחי הדשא עם פתרונות מומלצים אחרים?
פישפדר: "ניתן ליצור מעין 'איים' של צמחייה חסכונית במים במרכז הדשא. שם, ניתן לשלב ספסלי ישיבה או אלמנטים דקורטיביים אחרים. את האיים ניתן לתחום עם אבני מדרך או אבני מסלעה. איים אלו של הצמחים יושקה באמצעות טפטפות, ולא ממטרות.
"בנוסף, ישנם פתרונות חלופיים לחיפוי הקרקע שבחצר הבניין: חיפוי קרקע עם אבנים וטוף, שימוש בדשא סינתטי איכותי שיהיה עמיד לאורך שנים והקמת משטחי דק, משטחי גומי ושבילים".
בחירת צמחייה מתאימה
למעט כמה פרחים עונתיים שניתן להחליף מדי כמה חודשים, הרי שמרבית הצמחים שכדאי לשתול הם צמחים רב-שנתיים.
אלו, חסכוניים יותר במים. לאחר שלב הקליטה הראשוני שלהם בקרקע, ניתן להסתפק בהשקיה של שעה וחצי עד שעתיים בשבוע, ולחסוך בכך כמות גדולה של מים הן ברמה הנקודתית של הבניין והן בקנה המידה של כלל השכונה.
בנוסף, צמחיה רב-שנתית נחשבת לעמידה יותר בפני שחיקה, אינה מצריכה שימוש גובר בחומרי דישון ואינה רגישה כמו צמחים עונתיים שנהרסת בקלות כתוצאה של משחקי ילדים בשטח.
"קיים מגוון גדול של צמחים רב-שנתיים בעלי מראה ופריחה ייחודיים, לא פחות מזה של הצמחים העונתיים", אומר פישפדר.
"צמחים רב-שנתיים נחשבים להרבה פחות רגישים ומפונקים. מומלץ לבחור בצמחיה שקצב הגידול שלה הוא איטי עד בינוני, מה שיקטין את הצורך בגיזום שוטף לעתים קרובות מדי.
לדבריו, "חשוב להקפיד על כך בייחוד בבחירת סוג הצמחים לגדר החיה. ישנם צמחי פרא שמצריכים גיזום מדי כמה שבועות, אחרת הם מפריעים למעבר ומשתלטים על שאר הצמחים בגינה".
איך לבחור את סוג העצים לגינה?
"יש להימנע מהכנסה לגינה של עצים וצמחים עם מערכת שורשים שטחית, חזקה ושתלטנית הגונבת מים על חשבון צמחים אחרים ועלולה להרים שבילים ומדרכות (למשל, עצי פיקוס ועצי עצי אלמוגן)", מדגיש פישפדר.
"כמו כן, יש להימנע מעצים וצמחים המזריעים את עצמם בכל שטחי הגן ומשמשים כטפילים (למשל, לנטנה מצויה ודקל וושינגטוניה). אלו, נחשבים לעצים מלכלכים במיוחד ומנשירים עלים במשך רוב ימות השנה".
לדבריו, "מומלץ לבחור בעצים ובצמחים שאינם גדלים בקצב מהיר מדי. (למשל, עץ מכנף נאה). קל יותר לשלוט על גודלם של עצים מסוג זה, והם אף מושכים אל הגינה פרפרים וציפורים, החשובים מאוד לשרשרת המזון במערכת האקולוגית".
כמו כן, כדאי לבחור גם בעצי פרי (עצי הדר תדירי הירק, כמו לימון, פומלה, פומלית, תפוז שמוטי). אלו, ישמשו גם להצללה וגם יתנו פרי.
פישפדר: "פתרון זה מתאים בעיקר למצבים בהם אין מספיק שטח בגינה לעצים, וניתן להרוויח שני יתרונות משמעותיים בעץ אחד".
ישנו מגוון גדול של שיחים הניתנים לעיצוב בקלות יחסית. אלו, מעוצבים כעצים קטנים, ואינם מגיעים לגודל רב.
פישפדר: "הם אינם מפתחים שורשים בעייתיים שמסכנים את שאר הצמחים ואת צנרת הבניין. למשל: דק פרי זקוף, שיח אברהם מצוי או אוג אזמלני" .
