"בצל השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט, חלקה של ישראל מתוך כלל גיוסי ההון לסקטור ההייטק בעולם חווה ירידה משמעותית בחודשים האחרונים, שהיא חדה יותר מאשר בשאר העולם, ונוצר 'פיחות עודף' של השקל בכ-10%, לו יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל האינפלציה - על כל אחוז פיחות צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז". כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, במסגרת נאומו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה, בו נאם גם שר האוצר סמוטריץ' וטען כי הוא "רואה היגיון רב" בהעלאת המיסים על הבנקים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
עוד לדברי הנגיד, "פיחות עודף, והתמסורת משער החליפין לאינפלציה מביאות למסקנה כי בלקיחת מקדמי שמרנות, יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז. אין ספק כי הכלכלה הישראליות חווה זעזוע מקומי משמעותי בחודשים האחרונים. הדבר אינו מפתיע: כלכלה אוהבת ודאות ויציבות. בחודשים האחרונים, בעקבות השינויים שהוצעו בנוגע למערכת המשפט והאירועים שנלוו אליהם, חלה ירידה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על ידי השווקים. ברגע שהוודאות במשק מתערערת, אזי גם וודאות עשיית העסקים מתערערת.
"להמשך אי-הוודאות ישנם מחירים כלכליים לא מבוטלים. לכן, על מקבלי ההחלטות להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית. כפי שאמרתי בעבר: ככל ששינויים חוקתיים יבוצעו הם חייבים לשמור על חוזקם ועצמאותם של המוסדות, וזאת, תוך שיח של כל בעלי העניין ובהסכמה רחבה", טען.
הנגיד הוסיף ואמר כי "אזכיר כי בהחלטת הריבית האחרונה ציינה הועדה המוניטרית כי הריבית נמצאת בסביבה מרסנת, כזו ההולמת את התמתנות האינפלציה במהלך השנה הקרובה. זאת, כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים בפעילות ובסביבת האינפלציה. מאז חווינו פיחות נוסף של כשניים עד שלושה אחוזים. ככל שמגמה זו תימשך, ייתכן ותידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר", בכוונתו להמשך העלאות הריבית.
דברים אלו של הנגיד תואמים את דבריו בריאיון המיוחד ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, שנערך זמן קצר לאחר ההכרזה על העלאת ריבית נוספת בשבוע שעבר. במסגרת הריאיון, אמר הנגיד כי אינו פוסל העלאת ריבית נוספת, וטען כי "אם לא היינו נוקטים בצעדים הללו היינו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו אנשים כותבים חוזים בדולרים. מנענו אינפלציה דו-ספרתית". לריאיון המלא האזינו לסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
"מצפה מהבנקים לגלגל את עליות הריבית לציבור"
באשר לסוגיית רווחי הבנקים, גם הנגיד התייחס לנושא ואמר: "אין ספק כי העלייה בסביבת האינפלציה והריבית בתקופה האחרונה הובילו לרווחיות גבוהה של המערכת הבנקאית. זו תופעה שאינה מפתיעה: הקשר בין עליית ריבית לעלייה במרווחים, הינו ידוע ומתועד היטב בספרות הכלכלית. בישראל מתווסף לכך גם רכיב ההצמדה של יתרות האשראי לאינפלציה. בהקשר זה, חשוב לי לומר את שאמרתי מספר פעמים: אני מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית לא רק דרך ייקור האשראי, אלא גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות.
"אין ספק כי ישנו שיפור מסוים בתמסורת בין ריבית בנק ישראל לבין ריבית הפיקדונות ובהשוואה בין לאומית היא אף בולטת לחיוב. נכון להיום, פיקדונות הציבור השיקליים במערכת הבנקאית עומדים על 1.4 טריליון שקלים, מתוכם למעלה מ-500 מיליארד נמצאים בחשבונות העו"ש. יתרות אלו לא מניבות בדרך כלל ריבית למפקידים אך מניבות הכנסות ריבית לבנק. גם בנושא זה אני אומר בצורה ברורה לבנקים: עליכם לנהוג בהוגנות, ובחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, ולהאיר את עיני הלקוחות לכך שהם יכולים לשים את הכסף בפיקדונות נושאי ריבית, ולתת להם את האפשרות ליהנות גם מהיתרונות הנלווים לסביבת הריבית הגבוהה.
"ככל שהמערכת הבנקאית לא תבצע זאת בעצמה, אנו בבנק ישראל לא נהסס לפעול בכלים הרגולטוריים העומדים לרשותנו, ולדאוג כי הבנקים יחוייבו לפנות ללקוחות בצורה יזומה ולהציע להם מסלולי חיסכון אטרקטיביים יותר מחשבונות העו"ש", אמר הנגיד.
