עיריית ירושלים תפצה בני זוג בסכום של 4,000 שקלים, לאחר שהטילה עיקול על חשבון הבנק שלהם בעקבות שני קנסות בסך 650 שקל כל אחד שלא שולמו בגין נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית. התברר בהליך המשפטי כי הודעות התשלום מעולם לא הגיעו לידיעתם של בני הזוג - בין היתר משום שדירתם נפגעה מטיל וכן עקב טעות של חברת הדואר מאחר שהמכתב הוחזר לשולח עקב טעות במיון.
הרשמת אביגיל ון-קרפלד קבעה כי עיקול מהווה לשון הרע ומזכה בפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק. "הטלת עיקול על חשבון בנק עונה על הגדרת פרסום כלפי צדדים שלישיים, שכן הוא מציג את מי שהוטל עיקול על חשבונו כמי שמשתמט מתשלום חובותיו", קבעה.
אחד ממבני המגורים שנפגעו במתקפת טילים
(צילום: AP Photo/Leo Correa)
המקרה החל בשני דוחות תנועה בסך 650 שקלים כל אחד, שנרשמו לחובת התובעת במהלך שנת 2024. העירייה שלחה את הדוחות והתראות התשלום בדואר רשום לכתובתם הרשומה של בני הזוג בתל אביב. דברי הדואר חזרו לשולח בטענה שהנמענים אינם ידועים או אינם מתגוררים בכתובת. בעקבות כך, ביוני 2025, הוטל צו עיקול על חשבון הבנק המשותף של בני הזוג. בעקבות פנייתם לעירייה, העיקול בוטל בחודש יולי 2025.
בדיון בבית המשפט התברר כי בחודש אוקטובר 2023 חדר טיל את תקרת דירתם של התובעים, והנכס הוכרז כפגוע ואינו ראוי למגורים עד לשיקום וחיזוק הדירות בבניין. למרות זאת, בני הזוג המשיכו לקבל דברי דואר מסוימים לתיבת הדואר בכתובת זו. בירור מול חברת דואר ישראל העלה כי הדוח שמכוחו הוטל העיקול הוחזר לשולח בשל "טעות במיון", אף על פי שהנמענים היו מוכרים וידועים בכתובת.
התובעים שלוו על ידי עו"ד אסף דרעי, מנחה סדנת הליטיגציה במכללה למנהל, וסטודנט למשפטים בשם אלעד מאירי שליווה התיק והופיע בדיון, טענו כי העיקול הוטל שלא כדין כיוון שהדוחות מעולם לא הומצאו להם כדין וכי בירור פשוט אודות אי מסירה היה מונע את הטלת העיקול. עוד טענו כי הטלת העיקול מהווה לשון הרע כלפיהם.
העירייה טענה מנגד כי התובעים הפרו את חובתם החוקית לעדכן את כתובתם במרשם האוכלוסין. אולם, הרשמת דחתה טענה זו וקבעה כי החוק דורש עדכון רק במקרה של שינוי בכתובת למשלוח דואר. מכיוון שהתובעים הוכיחו כי המשיכו לקבל דואר בכתובתם המקורית גם לאחר פגיעת הטיל, לא חלה עליהם חובה לעדכן כתובת, והם אינם נושאים באשם תורם.
עו"ד אסף דרעיצילום: אייל טואגבית המשפט העביר ביקורת על התנהלות העירייה, וציין כי הליכי גבייה מחייבים מידתיות והתאמה למציאות, בפרט כשיש ידיעה שלא הייתה מסירה. פסק הדין הדגיש כי במציאות החריגה מאז 7 באוקטובר 2023, שבה בתים נפגעו ופונו, על רשויות לפעול ברגישות ולוודא שאינן נוקטות הליכי גבייה כנגד מפונים שבתיהם נהרסו. בית המשפט ציין כי עיקול הוא הליך גבייה עוצמתי ופוגעני שיש להפעילו בזהירות.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הטלת עיקול מהווה פרסום לשון הרע המציג את בעל החשבון כמי שמשתמט מחובותיו, ומזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק. עם זאת, מאחר שהעיקול היה על סכום נמוך ובוטל בתוך פרק זמן קצר יחסית, פסק בית המשפט פיצוי מתון של 4,000 שקלים (מתוך 20 אלף שקלים שנתבעו), אותו על העירייה לשלם בתוך 30 ימים בתוספת ריבית.
עו"ד אסף דרעי שליווה בני הזוג מסר בתגובה: "פסק הדין מפנה זרקור לנושא בוער שנוגע לישראלים רבים - האוטומטיות שמאפיינת את פעילות העיריות, שגורמת לעתים קרובות מדי סבל לתושבים שנפגעו במלחמות".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדובר במקרה חריג ומצער, שבו התברר בדיעבד כי אחד מדברי הדואר הוחזר בשל טעות במיון וכי דירת בני הזוג נפגעה מטיל ולא הייתה ראויה למגורים. העיקול הוטל במסגרת הליכי גבייה שגרתיים, לאחר שהודעות הקנס ודרישות התשלום נשלחו בדואר רשום לכתובתם הרשמית של בני הזוג במרשם האוכלוסין. עם קבלת פנייתם והצגת נסיבות המקרה, העיקול בוטל בתוך ימים ספורים".
