ועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
איך זה נראה מאחורי הקלעים כשיש תקלות ברכבת? עו״ד משה שמעוני , יו״ר דירקטוריון רכבת ישראל, אומר כי "קרה ארוע מצער אתמול. אדם שקיבל החלטה לקפד את חייו קפץ מגשר במחלף גנות. די קשה להתגבר על דבר כזה, ואנו לא יכולים לדעת ולקרוא את המחשבות של אדם בשעת מצוקה כזו או אחרת. כמובן שנערכנו וברגע שמשטרת ישראל נתנה לנו את ההנחיה לפנות את השטח ולהחזיר את תנועת הרכבות החזרנו". שמעוני אמר את הדברים בוועידת התחבורה, התשתיות והאנרגיה של ynet ו-"ידיעות אחרונות".
בדרכים, על הגלים, על הפסים: הפיתוח התחבורתי דוהר קדימה
לדבריו, "מערכת רכבות היא רשת וברגע שיש פגיעה לתל אביב הפגיעה מגיעה גם לחיפה, נהריה ולבאר שבע. הבוקר מדובר בתקלה של כבל שנקרע בשפיים במרכז התפעולה ובזמן שאנו מדברים מתקנים את הכבל. למזלנו אפשר להפעיל היום במקביל גם על דיזל ולכן הפגיעה היא פחות ואני בהחלט מתנצל בפני ציבור הנוסעים כי אנו עושים ככל שביכולתנו".
אנחנו בנקודת שיא בכמות הנוסעים. איך מתמודדים עם האתגר הזה?
"רכבת ישראל שומרת על רציפות תפקודית החל משומר חומות דרך חרבות ברזל ועם כלביא, בזמן הזה אנו נמצאים במצב עם מאות מגויסים מעובדי רכבת ישראל שרובם לוחמים ואת צריכה תוך כדי להפעיל את כל 67 תחנות רכבת. מהר מאוד חזרנו למספרים האלה לאורך כל תקופת המלחמה. לא היה לנו יום אחד של מחסור בתנועת הרכבות. הציבור אוהב את הרכבת, אנו עושים הכל כדי לתת מענה מקסימלי ברמת השירות, אבל בטיחות קודמת על הכל. בכל מקום שיש בו בעיה של ליקויים אנו קודם כל מתקנים ואז פותחים את התנועה. אלה האתגרים הגדולים שאנו נמצאים בהם".
פנחס צרויה, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, התייחס גם הוא לאפקט המלחמה ואמר כי "היכולת לשמר רציפות תפקודית מתחיל בתכנן מוקדם. הקימו 2 נמלים חדשים בנמל אשדוד ואחד בנמל חיפה ונוצרו יתרות כלכלית אבל ברגע שהוקמו 2 רציפים ונוצרו יתירות גאוגרפית יכולנו לשנע את תנועת האוניות מנמל אחד לשני בעת מלחמה ושמרנו ככה על רציפות תפקודית. במהלך כל השנתיים של המלחמה הנמלים לא עצרו, הסחורה המשיכה לזרום לארץ בזכות נמל אשדוד נמל חיפה ונמלים אחרים. התפקוד של כל הנמלים היה מלא, ישראל לא הייתה במצור, כל הסופרים תפקדו כראוי. מה חשוב לעתיד? חשוב לשמר ולאפשר כמה שערי כניסה".
הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת ב-2029
דן שנבך, מנכ"ל חברת "חוצה ישראל" אמר בפאנל כי "בחוצי ישראל מיישמים את מדיניות משרד התחבורה ומחברים את ישראל עם עשרות פרויקטים בכל רחבי הארץ. קיבלנו משימה לאומית בצפון לחזק את הצפון עם 2 פרויקטים. יש לנו עשרות פרויקטים בצפון אבל 2 מגה פרויקיטים לאומיים, אחד מהם זה פרויקט רק''ל נופית. נופית כי היא חוצה נופים היא תחבר את חיפה דרך הקריות על כביש 79 עולה לנוף הגליל ועד נצרת, 41 ק''מ, 11 רשויות מקומיות ערים, 20 תחנות רכבת. אנו נוכל לראות אותה נפתחת לציבור כבר ב-2029, והיא למעשה תחבר את כל היישובים עם עשרות פרויקטים שאנו גם מבצעים שם כדי לחבר את הרכבת לסביבה.
"פרויקט שני בצפון זה הארכת כביש 6 צפונה ב-22 ק''מ ממחלף סומך ממש עד כמעט נהריה, בית העמק. 22 ק''מ של כביש 6 פורמט מלא 3 נתיבים לכל כיוון, מהפכה לצפון ממש. זה ישנה את פני הצפון כשאני אומר את זה - זה לא רק במובן התחבורתי, מי שמכיר את כל מטרופולין חיפה והסובב לו, יש שם עומסים מאוד כבדים עם קריסה של מהירויות בשעות העומס ל-20-30 ק''מ בשעה. אלה פרויקטים שהולכים לקרות בתוכנית חומש הקרובה".
מה קרה לנתיבי הסחר בעקבות המלחמה, איפה אנו נמצאים היום ואיך זה ישפיע על התוכניות?
שאול שניידר, יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד: "אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת סחר כשהשחקנים גדולים ארצות הברית וסין במערכות גיאו פוליטיות משמועתיות שבסוף היום משפיעות עלינו כאן. עלינו בסוף היום זה משפיע כפי שראינו כשיש פעילות טרור כמו קבוצה של החות'ים. איך היא משפיע כל האזור הדרומי? גם על מדינת הישראל אבל גם על השכנות שלנו. מצרים איבדה הכנסה של 6 מילאיר דולר של אוניות שהיו אמורות לעבור בתעלת סואץ ולא עברו. כל זה הביא לכך שיותר סחורות צריכות לשהות בים זמן ארוך יותר, ומצד שני נמלים או חלקים בשרשרת אספקה צריכים להיות בעלי יכולת לקלוט פיקים את הסחורות מה שלא היה בעבר".
לדבריו, "כל נתיבי הסחר והמשמעויות שלהם לכלכלה העולמית ברורים לכולם ובסוף היום, זה מגיע גם לנמלים. פתיחת רציפים נוספים יאפשר למשק להתמודד טוב יותר. השינויים הגאו פוליטיים משתנים ברמת מתקנים אסטטרגיים של המדינה. ישראל נוכחה לדעת שללא יכולות ייצור שלה וללא מתקנים בבעלותה, היא לא תוכל לפעול ולתפקד בזמני משבר כמו שחווינו במהלך המלחמה הזאת, איום מול אירנים וכו'".
