במציאות המורכבת של מערכת הבריאות הציבורית בישראל, האתגר הניהולי היום-יומי מחייב תמרון עדין בין התמודדות עם משאבים מוגבלים לבין שמירה על מצוינות רפואית. עבור פרופ’ אוהד הוכמן, מנכ"ל המרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה, המפתח להובלת ארגון רפואי טמון ביכולת להרים את המבט מעבר למגבלות האפשריות של ההווה: "קודם כל קובעים את קו האופק וממנו גוזרים אחורה את מה שצריך לעשות - ואז מתחשבים במגבלות השונות. קשה להגיע לשם. אם לא תכוון גבוה - תמיד תמצא את עצמך נמוך מדי".
את התפיסה הזו המוביל פרופ’ הוכמן בשנתיים האחרונות במוסד החיפאי הוותיק, שציין ב-2022 מאה שנים להקמתו. מדובר בתהליך אסטרטגי עמוק ומקיף, שנועד לעצב את פני בית החולים שנים קדימה עד לשנת 2050. מטרת התוכנית היא להפוך את בית חולים העירוני-ממשלתי בני ציון לבחירה הראשונה הן של המטופלים והן של הצוות הרפואי.
פרופ’ אוהד הוכמן
(צילום: המרכז הרפואי בני ציון)
רותמים את השטח לחזון
התוכנית האסטרטגית פותחה בשנתיים האחרונות בשיתוף הדוק עם צוות בית החולים, משרד הבריאות, העירייה ועל בסיס סקר תושבים נרחב. היא נשענת על ארבעה עקרונות מובילים המגדירים את זהותו המקצועית והארגונית של בני ציון: מובילות (Leader) - הגדרה ופיתוח של תחומים נבחרים שבהם בית החולים יוביל, יצטיין ויפעל כסמכות מקצועית מרכזית. חדשנות וטכנולוגיה (Smart) - התייצבות בחזית המדע והטכנולוגיה, כולל הטמעת כלי בינה מלאכותית (AI) במערך הרפואי, טיפוח מחקר אקדמי, ושיתוף בית החולים בתהליכי ההוראה של הסגל הרפואי - מסטודנטים לרפואה ועד לרופאים מומחים. אנושיות ומשפחתיות (Friendly) - שימור ושדרוג היחס האישי, האווירה המשפחתית והנגישות הגבוהה, המהווים סימן היכר של המוסד לאורך השנים, הן עבור המטופלים והן עבור הצוות, ולבסוף, חוסן (Resilience) - מתן מענה לאתגרי החירום שהפכו חלק משגרת הטיפול בישראל - מלחמות, מגפות ומניעת זיהומים צולבים - לצד אתגרים עתידיים כמו אסונות טבע. תפיסת החוסן כוללת מיגון פיזי, תמיכה רגשית ומניעת שחיקה בקרב הצוותים.
"תוכנית כזו לא יכולה להישאר על הנייר, היא חייבת להיות תוכנית נושמת שמתאימה את עצמה כל הזמן לתנאים המשתנים", מדגיש פרופ’ הוכמן, שהוא גם מומחה למנהל רפואי ושימש בעבר כקצין רפואה החילי בחיל הים. "אנחנו כל הזמן עוסקים בהתאמתה למציאות הדינמית ונעשה כך גם בעתיד".
כדי לתרגם את העקרונות הללו לעשייה בשטח ולרתום את הסגל ליישומם, בוצעו בבית החולים בני ציון מספר פעולות כמו "יום מחוברים" - שבמהלכו נפגש פרופ’ הוכמן עם צוותים הטרוגניים מכל דיסציפלינה ודרג בבית החולים, מרופאים ואחיות ועד עובדי מינהל, משק וכוח עזר, להצגת המהלך וקבלת הערות ותיקונים. במקביל, הוא כינס את מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות להצגת התוכנית ולמתן הערות והתאמות. "חיבור העובדים לחזון אינו רק מהלך ארגוני, אלא גם כלי קריטי לגיוס הון אנושי איכותי נוסף", הוא מדגיש. "כשאתה מציע לרופאים ולאנשי מקצוע אופק רחב וחזון ברור, קל יותר למשוך כוח אדם מצוין. בלי אופק, הגיוס הופך למורכב בהרבה".
אחד מיעדיה המרכזיים של התוכנית הוא פיתוח "מרכזי מצוינות" שיעניקו לבית החולים יתרון יחסי בולט. פרופ’ הוכמן מבחין בין שני רבדים: מצוינות מחלקתית ומרכז מצוינות מוסדי. כדי שמערך יוגדר כמרכז מצוינות מוסדי, עליו לעמוד בשלושה קריטריונים: מתן מענה לאוכלוסייה רחבה בהיקפה, ייחודיות ובולטות אזורית (כלומר, היעדר מענה דומה בסביבה) ושיתוף פעולה מולטי-דיסציפלינרי בין כמה מחלקות בתוך בית החולים.
דוגמה בולטת למרכז כזה היא המערך המקיף לטיפול בסרטן השד, המאגד תחת קורת גג אחת מומחים בתחומי ההדמיה, האונקולוגיה, הכירורגיה והכירורגיה הפלסטית. מרכזים נוספים העומדים בקריטריונים אלה הם מחלקת השיקום – שהיא היחידה בכל אזור הצפון - וכן ניתוחי השתל השבלולי (התקן אלקטרוני המושתל בניתוח באוזן הפנימית), המשלבים מספר דיסציפלינות רפואיות לצד קלינאות תקשורת.
לדברי פרופ’ הוכמן, החל השלב המעשי של יישום התוכנית - בכתיבת תוכנית האב והפרוגרמה של בית החולים, ותכנון בית החולים וזאת בשיתוף משרד הבריאות, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, ועירית חיפה. בימים אלו מתחיל התכנון האדריכלי של שלב א’ - הקמת בניין מרפאות חדש וממוגן, תוך הריסת המבנה הישן ובנייה לגובה ובתת-הקרקע. התהליך מיועד לעבור דרך הוותמ"ל.
חוסן תחת אש
העובדה שהמרכז הרפואי בני ציון ממוקם בלב שכונה ותיקה על צלע ההר בחיפה, שנראית ממבט ראשון כאתגר הנדסי, הופכת במסגרת התוכנית ליתרון אסטרטגי כפול. ראשית, הבנייה לעומק האדמה מאפשרת להקים תשתיות ממוגנות ברמת החוסן הגבוהה ביותר, מבלי לפגוע במרקם הירוק ובסביבה העירונית מעל פני הקרקע. שנית, התוכנית מיועדת להשתלב בתהליכי ההתחדשות העירונית של השכונה תוך עירוב שימושים.
לצד התכנון לטווח הארוך, השנתיים האחרונות העמידו את המערך המבצעי של בני ציון למבחן יום-יומי מורכב בחירום אל מול הלחימה בגזרה הצפונית והאיום האיראני. המענה הניהולי נדרש לספק בטיחות פיזית ורציפות טיפולית מלאה, לצד מעטפת חוסן נפשי לצוותים ולמטופלים.
במסגרת תרגולת מבצעית שהפכה לשגרה, פיתח בית החולים מיומנות להעברת חולים ממחלקות שאינן ממוגנות לתוך מתחמים ממוגנים, תוך זמן קצר ותחת אזעקות - תהליך שלווה בשחרור מושכל של מטופלים שלא נדרשו לטיפול דחוף. כך הועתקה כל מחלקת השיקום למתקן ממוגן בעוספיה ומטופלי הדיאליזה הועברו למתקן חלופי ממוגן.
במקביל, הופעל מערך תמיכה רחב למניעת שחיקה בקרב הצוות הרפואי והמנהלי, תוך תגבור מערך ההסעות כדי למנוע נסיעה ברכבים פרטיים תחת ירי טילים, ותוך יצירת הפוגות יזומות ומתן ליווי רגשי על ידי עובדים סוציאליים.
מצטיינים גם בשגרה
המבחן המבצעי והביטחוני לא בא על חשבון המדדים שבשגרה. בסקרי שביעות הרצון הלאומיים שנערכים על ידי משרד הבריאות, המרכז הרפואי מתברג באופן עקבי בראש הטבלה הארצית - נתון שפרופ’ הוכמן רואה כחלק מהדנ"א הארגוני. בשנים 2024 ו-2025 עמד בית החולים בכל יעדי ומדדי האיכות של משרד הבריאות, והשיג תוצאות בולטות במיוחד במאבק הלאומי למניעת זיהומים צולבים.
הישגים אלה נשענים, לדבריו, גם על יעילות תפעולית גבוהה. למשל, חדר המיון החדש, רחב הידיים והממוגן, מאפשר זרימת מטופלים המונעת תחושת צפיפות גם בעומסים כבדים, ולצידו נרשמים זמני המתנה קצרים יחסית ותורים קצרים בניתוחים ובמערכי ההדמיה.
"השילוב בין מורשת מפוארת לבין חזון אסטרטגי צופה פני עתיד, הוא שמתווה את הדרך של המרכז הרפואי בני ציון", מסכם פרופ’ אוהד הוכמן. "בית החולים מוכיח כי גם בתוך אילוצי תקציב ומציאות מורכבת, הגדרת קו אופק גבוה היא הדרך הנכונה להוביל ארגון רפואי למצוינות, להבטיח את איכות הטיפול במטופלים, ולבסס מעמד של מובילות אזורית ולאומית".
