בית המשפט המחוזי בנצרת מינה היום (שלישי) שני כונסי נכסים ומנהל הסדר לקבוצת הנסיך מפעל לייצור טחינה, שצברה חובות של כ-143 מיליון שקל. בעלי התפקיד יפעלו במשותף למימוש נכסי ופעילות הקבוצה. בכך, אישר השופט ערפאת טאהא את המתווה שגובש בין הקבוצה המיוצגת על ידי עו"ד חובב ביטון לשני הבנקים הנושים המרכזיים - דיסקונט ומרכנתיל דיסקונט, שמיוצגים על ידי עו"ד רון חכים וישראל בכר.
ההסדר נעשה מול שני הבנקים האלה מאחר שהם הנושים העיקריים של הקבוצה, והיקף נשייתם מגיע לכ-78 מיליון שקל מתוך הסכום הכולל. לטובת הבנקים נכסי מקרקעין המשועבדים להם. כפועל יוצא מההסדר, יוצא צו עיכוב הליכים למשך 90 ימים, וזאת לשם הצגת הסדר חוב לנושי הקבוצה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השופט מינה לתפקיד מנהל ההסדר את עו"ד ליאור מזור, ולתפקיד כונסי הנכסים מונו עוה"ד רון חכים וישראל בכר. בעלי התפקיד יפעלו לקבלת הצעה מיטבית למכירת הפעילות של החברה, יחד עם קרקעות המפעל, או גיוס משקיע לקבוצה והזרמת ההון הדרוש שיאפשר הוצאה לפועל של הסדר נושים והבראת הקבוצה. משכורות חודש אוקטובר של עובדי החברה המיוצגים על ידי עו"ד ליזה חדש שולמו השבוע.
קבוצת חברות הנסיך הגישה באוקטובר בקשה למנות מנהל הסדר לקבוצה ולקבל צו עיכוב הליכים. זאת, לאחר שהקבוצה צברה חובות בהיקף של כ-143 מיליון שקל. חברת הנסיך מפעל לייצור טחינה וחברות בקבוצה טענו במסגרת הבקשה לצו עיכוב הליכים כי מדובר "בקבוצת חברות, עיקרן המפעל לייצור טחינה, שהחל את פעילותו העסקית בשנת 1991. מפעל ייצור הטחינה הנמנה על מפעלי ייצור הטחינה הגדולים ביותר במזרח התיכון, פעילותו העסקית גלובלית החוצה את גבולות המדינה. מוצריו מיוצאים לארה"ב, לאירופה ולמדינות רבות בעולם.
"המפעל הממוקם בכפר עילבון, מייצר ומשווק טחינה 'גלילית' משובחת, המשווקת בישראל ברשתות שיווק גדולות ובעולם (ארה"ב), לקוחות הפעילות העסקית מונים בין היתר, לקוחות תעשיה (מפעלים), לקוחות מוסדיים (בתי מלון, מסעדות, בתי הארחה וכו') ולקוחות קמעונאיים (רשתות שיווק) בארץ ובחו"ל".
עוד נטען כי "בשל אילוצים גלובליים וכן פרוץ מגפת הקורונה והשלכותיה, נקלעה הפעילות העסקית למצוקה תזרימית וכלכלית חריפה". בבקשה נטען כי אומדן התחייבויות הפעילות העסקית עומד על כ-140 מיליון שקל, בעוד אומדן היקף נכסיה וזכויותיה – עומד על כ-41 מיליון שקל.
עוד נטען כי "לשם התמודדות הפעילות העסקית עם המצוקה התזרימית שאליה נקלעה, הזרימו בעלי המניות והעמידו הלוואות של למעלה מ-13 מיליון שקל, לרבות ממשכנתאות שנטלו על בתי המגורים שלהם, גם בזה לא היה די".
