רשות שוק ההון חשפה את שיעור התייקרות הפרמיות בפוליסות הניתוחים החל מה-1 ביוני, בעקבות הרפורמה בביטוחי הבריאות. במכתב לוועדת הבריאות שנשלח לקראת הדיון שנערך היום (ב') על הרפורמה, מציינת הרשות שבפוליסות מסוג "שקל ראשון" - בהם מבוטחים קרוב ל-3 מיליון איש - תחול התייקרות ממוצעת של 39%, בעוד שבפוליסות מסוג "משלים שב"ן" תחול התייקרות ממוצעת של 2.3%.
הנתונים של הרשות מבחינים בין קבוצות הגיל השונות. בפוליסות "שקל ראשון" ההתייקרות הגבוהה ביותר חלה בקרב בני ה-66 ומעלה וכן בגילי 20-0 שנה, ובשתי הקבוצות היא עומדת על 45%. ההתייקרות הנמוכה ביותר חלה על בני 30-21 ועומדת על 29%.
בפוליסות "משלים שב"ן", ההתייקרות הגבוהה ביותר חלה גם כן על קבוצת בני ה-66 ומעלה, אך היא עומדת בממוצע על 5.6%. קבוצת גיל נוספת שהעלייה בה גבוהה יחסית היא בני 0 עד 20, שהפוליסות שלהם יתייקרו ב-3.8%. עבור בני 30-21 חלה ירידה של 1.3% במחיר הפוליסה.
ההבדלים המשמעותיים בעדכוני המחיר של שני סוגי הפוליסות אינם מקריים: העלייה המשמעותית בפוליסות מסוג שקל ראשון היא, מבחינת משרד האוצר ורשות שוק ההון, תוצר לוואי חיובי של הרפורמה, שעוצבה באופן שידחוף מבוטחים לעבור לפוליסה מסוג משלים שב"ן, ויהפוך את פוליסות שקל ראשון - שנחשבות רווחיות במיוחד ביחס לענפים אחרים - לפחות משתלמות עבור חברות הביטוח.
הסיבה לכך היא שהרוב המוחלט של המבוטחים שמחזיקים בפוליסה מסוג שקל ראשון מחזיקים גם בביטוח שב"ן של קופות החולים (שירותי בריאות נוספים). מבוטחים אלו משלמים מידי חודש פרמיות גם לקופת החולים וגם לחברת הביטוח. בשונה מפוליסות משלים שב"ן, שבהן המבוטחים משלמים מראש עבור כיסוי שהשב"ן לא מספק להם, בפוליסות שקל ראשון הם משלמים לחברת הביטוח על כיסוי שחלק גדול ממנו השב"ן כבר מספק, ואם ייאלצו לעבור ניתוח, הם יוכלו להשתמש רק באחד מהביטוחים. ההערכה היא שמדובר בעלות עודפת של 2,000 שקל למשק בית בשנה, ובסך הכל של 1.3 מיליארד שקל.
בעיה נוספת ממבנה השוק טרם הרפורמה היא שחברות הביטוח מתמרצות מבוטחים להשתמש קודם כל בביטוחי השב"ן, ובכך משיתות עלויות נוספות על השב"ן, שבבסיסה היא מערכת ביטוחית ללא כוונות רווח, זאת בשונה מחברות הביטוח. לפי נתונים נוספים שמציינת הרשות במכתבה לוועדת הבריאות, עולה כי בין 2022 ל-2023, מספר המבוטחים בפוליסות שקל ראשון גדל ב-148 אלף, בעוד שמספר התביעות בפוליסה בתקופה זו ירד - מ-45 אלף תביעות ל-43 אלף. בפוליסות מסוג משלים שב"ן לעומת זאת חלה עלייה של 137 אלף איש, ומספר התביעות עלה מ-12.5 אלף ל-14.1 אלף תביעות.
כדי לצמצם את כפל הביטוחים, הרפורמה, שאושרה כחלק מחוק ההסדרים האחרון במאי שעבר, קבעה שני סעיפים מרכזיים: סעיף מרכזי ברפורמה קובע שכל מי שמחזיק בפוליסה מסוג "שקל ראשון" יועבר לפוליסה מסוג משלים שב"ן, אלא אם אותו מבוטח יעדכן את חברת הביטוח שברצונו להישאר עם הפוליסה הנוכחית שלו. סעיף נוסף קובע שאם מבוטח ביצע ניתוח דרך השב"ן והוא מחזיק במקביל בביטוח שקל ראשון, חברת הביטוח תצטרך לשלם חלק גדול מעלות הביטוח לקופת החולים. כך, באוצר מקווים גם להקטין משמעותית את מספר המבוטחים בשקל ראשון, וגם למנוע מחברות הביטוח ליהנות מפרמיות על כיסוי שבפועל הן לא מספקות.
מנגד, שאיפת האוצר הייתה למנוע התייקרות משמעותית במשלים שב"ן. הפוליסות אמנם התייקרו בממוצע בכ-2.3%, אך כפי שנחשף בכלכליסט בחודש שעבר, הנתון משתנה משמעותית לפי קבוצת הגילים, כאשר מעל ל-1,000 מבוגרים מעל גיל 66, בעיקר מבוטחים של חברת הביטוח מגדל - עודכנו שמחיר הפוליסה שלהם עולה בעשרות אחוזים - יותר מ-1,000 שקל בשנה.
בעוד שמרבית הדיון בוועדת הבריאות עסק במוכנות המערכת לרפורמה, לקראת סיומו הוא הגיע לטונים גבוהים, כאשר יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים באוצר, התייחסה לתמריץ הכלכלי של סוכני הביטוח ואמרה: "הציבור לא מכיר את פרטי הרפורמה, והמתווכים הם סוכני הביטוח. מודל התמריצים נגזר מגובה הפרמיה. ככל שהפרמיה של פוליסות שקל ראשון יקרה יותר, והיא יקרה יותר, יהיה לסוכנים תמריץ מובנה כלכלית לשווק פוליסות יקרות יותר לפרטים". עוד הוסיפה כי "אם יגלו שסוכני ביטוח מסוימים מכרו אחוז ניכר של שקל ראשון בכמות לא פרופורציונלית זה אומר דרשני".
מנגד, שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, ונציגים נוספים מהלשכה מחו על האשמותיה. אייזיק אמר שאם האוצר לא רוצה שמבוטחים ירכשו פוליסה מסוג שקל ראשון אז "שיורידו את המוצר מהמדף", והוסיף כי "הדבר היחיד שמעסיק את סוכני הביטוח זו מערכת היחסים שלהם עם המבוטחים שלהם".
לידנברג התייחסה גם לביקורת על כך שהרפורמה לא מונגשת לציבור, שהושמעה בין השאר גם בידי לובי 99, ואמרה: "יש פערי מידע ואפקט הפחד בעולמות הבריאות הוא חזק. אנחנו מוטרדים מכך ומקווים לצאת בימים הקרובים בקמפיין תקשורתי להנגיש את הרפורמה לציבור, שיבינו מה הם צריכים לעשות. לא הצלחנו לייצר במסגרת הרפורמה אדישות מוחלטת של כלל השחקנים - יש אינטרסים שונים שמעורבים בדבר הזה, ולכן חשוב מאוד לייצר אמצעים ישירים לאזרח ולוודא שהוא מבין שהמעבר ברירת מחדל הוא דבר שנכון לו, טוב לו, ויוזיל לו עלויות".
יו"ר ועדת הבריאות, חה"כ יונתן משריקי, חתם את הדיון ואמר כי "ועדת הבריאות תמשיך לעקוב אחר אופן יישום הרפורמה ותבקש לוודא כי הוא ייעשה באופן שיביא לידי ביטוי את תכלית הרפורמה, לצד שמירה מוחלטת על זכויות המבוטח בקצה".
