נגיד רשות המטבע הפלסטינית, ד"ר יחיא שנאר, הודיע כי רשות המטבע גיבשה "תוכנית B" להתמודדות עם האפשרות שישראל תנתק את קשריה הפיננסיים עם הבנקים הפלסטיניים, צעד שעלול לגרום לטלטלה קשה במערכת הכלכלית של הגדה המערבית ורצועת עזה.
לדברי שנאר, שני הבנקים הישראלים שמקיימים יחסים פורמליים עם הרשות, הפועלים ודיסקונט, הודיעו כבר לבנקים הפלסטיניים על כך שהיחסים בין הצדדים ינותקו בתוך 60 ימים, בהתאם להנחיות שמגיעות, לדבריו, מגורמים ממשלתיים בישראל "אנחנו ערוכים לכל תרחיש", הדגיש שנאר.
"הכנו תוכנית חלופית שתופעל אם הבנקים הישראליים אכן יפסיקו את שיתופי הפעולה, ונחשוף את פרטיה בזמן המתאים. אנו עושים מאמצים אינטנסיביים למצוא פתרון למשבר המתמשך שפוגע ישירות בתפקוד השוק המקומי", הוסיף שנאר.
יש לציין כי לא מדובר בהחלטה של דיסקונט או הפועלים, אלא בעובדה שהשיפוי שניתן להם על ידי משרד האוצר לשיתוף פעולה עם הבנקים הפלסטינים יסתיים בעוד חודשיים, והאוצר אמור להאריך אותו כפי שעשה בכל פעם. מהו אותו שיפוי? בעצם הבטחה כי במידה שאם בעקבות מערכת היחסים הפיננסית של שני הבנקים הישראלים עם מקביליהם ברשות הפלסטינית הם ייתבעו על ידי גורם כלשהו, מדינת ישראל תישא באחריות ולא הפועלים ודיסקונט.
18 מיליארד שקל הועברו מתחילת השנה מהרשות לבנקים בישראל
הנגיד הפלסטיני התריע שאם בסופו של דבר היחסים בין הבנקים הישראלים לרשות ינותקו, הדבר עלול להחריף את המשבר הקיים סביב הצטברות עודפי השקל במערכת הבנקאית הפלסטינית. לפי נתוני רשות המטבע, הבנקים הפלסטיניים מתקשים זה חודשים ארוכים להעביר לישראל עודפי מזומן, מאחר שהבנקים הישראליים מציבים מגבלות על היקף ההעברות.
הדרישה הפלסטינית, לדבריו, מתמקדת בשלושה סעיפים עיקריים: ביטול או העלאת תקרת ההעברות של שקלים מהבנקים הפלסטיניים לישראל, שמירה על ערוצי הקשר הבנקאיים המתווכים עם המערכת הישראלית ושחרור כספי המסים הפלסטינים שמעוכבים בידי ישראל.
ברשות המטבע ציינו כי במהלך הרבעון האחרון בלבד, הועברו לבנקים הישראליים כ-4.5 מיליארד שקלים, מה שהעלה את סך ההעברות מאז תחילת השנה ל-18 מיליארד שקלים. עם זאת, שנאר הוסיף כי השנה, "למרבה הצער, לא בוצעו משלוחים נוספים של מזומנים כפי שהיה נהוג לפני 7 באוקטובר 2023".
2 צפייה בגלריה
דיסקונט והפועלים. שני הבנקים היחידים שעובדים עם הרשות
(צילומים: אביב גוטליב, צפריר אביוב)
ניתוק הקשרים הבנקאיים עלול לגרום לשורה של השלכות חמורות על הכלכלה הפלסטינית: האטה בתנועת הסחורות, עיכובים בתשלומים לחברות ישראליות, שיבושים בשוק העבודה - ואף סכנה ליציבות הפיננסית של הרשות הפלסטינית. אנליסטים פלסטינים מזהירים כי צעד כזה עשוי לפגוע גם בצד הישראלי, מאחר שהבנקים בארץ מטפלים בעשרות אלפי העברות כספים חודשיות בין עסקים ישראליים לפלסטיניים.
סמוטריץ' כבר איים בעבר
כזכור, לפני כחצי שנה איים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הנחה לבטל את שיתוף הפעולה בין הבנקים הישראלים לפלסטינים, ולבטל את השיפוי, אחרי שחמש מדינות הודיעו כי יטילו עליו ועל השר איתמר בן גביר סנקציות אישיות בעקבות ההתבטאויות שלהם נגד הפלסטינים.
"על רקע מסע הדה-לגיטימציה שמובילה הרשות הפלסטינית נגד מדינת ישראל בעולם הנחיתי את החשב הכללי, יהלי רוטנברג, לבטל את השיפוי הניתן לבנקים הקורספונדנטים למול הבנקים בשטחי הרשות הפלסטינית", הכריז בזמנו סמוטריץ'.
ההצהרה של סמוטריץ' כשלעצמה לא מספיקה משפטית. כדי שמהלך כזה יקרה הוא היה צריך לחתום על מסמך רשמי בנושא ולאחר מכן שגם הקבינט המדיני יצביע על כך. מה שלא קרה בסופו של דבר.
