יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, מתנגד לדרישת המשטרה להרחיק אותו מההסתדרות באופן גורף למשך 90 יום נוספים בעקבות החשדות נגדו בפרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד" - ומציע במקום זאת מנגנון חליפי, לפיו הוא יוכל לחזור לתפקיד היו"ר ולקיים קשר עם גורמים המעורבים בפרשה, אך תחת מגבלות שונות, שהוא מוכן שיוחולו עליו למשך 180 יום.
לטענתו, "הרחקת נבחר ציבור מתפקידו היא צעד דרסטי הפוגע בזכות לבחור ולהיבחר. ההרחקה דה-פקטו מהווה 'הדחה זמנית', צעד שאין לו מקום בשלב מקדמי זה של ההליך.
בר דוד כותב בתגובה שהגיש הערב באמצעות עו"ד מיכה פטמן לבית משפט השלום בראשון לציון, כי במסגרת "מנגנון הסדר מפצה", שהוא מציע, הוא מוכן להמשך הרחקתו המלאה מההסתדרות רק לשבועיים נוספים בלבד (מרגע שההחלטה על כך תתקבל), כדי לאפשר למשטרה לסיים פעולות חקירה נדרשות, אך לאחר מכן לאפשר לו לשוב לתפקידו וליצור קשר ישיר עם המעורבים בחקירה - "אולם להגביל את הקשר לנושאים שאינם קשורים לחקירה כלל".
בר דוד מציע שאם יצטרך לקיים ישיבות עם מעורבים בפרשה, "תיעשה ישיבה זו בנוכחותם של צדדים שלישיים" – כמו יועמ"ש או מבקר ההסתדרות, והן יתועדו. עוד הוא מוכן שיוטלו עליו מגבלות עיסוק במינויים לדירקטוריונים ושהוא לא יהיה מעורב במכרזים של ההסתדרות בתקופת הביניים, וסמכויותיו יואצלו לבעלי תפקיד אחרים בארגון. בנוסף, הוא מבקש לאפשר לו לפנות ליחידה החוקרת ולבקש הסכמתה ליציאה מהארץ לטווח זמנים קבוע מראש, ככל שיציאתו לחו"ל תידרש חרף צו עיכוב היציאה נגדו.
בר דוד כותב ש"מנגנון זה מאיין את המסוכנות הנטענת מחד, ומאפשר את המשך תפקוד הארגון מאידך. אין הצדקה להרחקה מוחלטת כאשר ניתן להשיג את מטרת מיצוי החקירה בדרך של הגבלה חלקית ומידתית". הוא מזכיר שבעבר הכריז ש"ככל ויוגש כתב אישום כנגדו, הרי הוא יתפטר לאלתר ממשרתו". עם זאת, הוא מדגיש את חפותו ומשוכנע ש"הפרשה שהחלה בקול ענות גבורה, תסתיים בדממה דקה".
בר דוד כותב ש"היעדרותו של יו"ר ההסתדרות מתפקידו משפיעה במישרין על מיליוני אזרחים, דרך אותם 650 אלף מפרנסי ומפרנסות עליהם פרוסה מצודתה של ההסתדרות, ומשפיעה בעקיפין על המשק כולו". לדבריו, "ההסתדרות מצויה באמצעם של תהליכים שמשפיעים על כולנו... וללא הגזמה נאמר כי המשמעות האמיתית של החקירה היא פירוק ההסתדרות – והפקרתה כטרף בידי חורשי רעתה" – כאשר ברקע הוא מזכיר את "רצון הרשויות במדינה לדרוש דווקא מהעובדים דרישות שונות שלא נדרשו בעבר כדי לממן את הגירעונות ההולכים ומצטברים בשל המלחמה".
"קיים חשש ממשי לביצוע עבירות נוספות"
ביום ראשון בצהריים יתקיים באולמה של סגנית נשיא בית משפט השלום בראשל"צ, השופטת דורית סבן נוי, דיון בבקשת המשטרה להאריך את תנאי השחרור שנקבעו לשני החשודים המרכזיים בפרשת השחיתות - בר דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי, החשודים בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קשירת קשר, הלבנת הון ועבירות מס.
השניים נמצאים מזה כחודש במעצר בית - שיסתיים ביום שבת - מאז שוחררו אחרי 11 ימי מעצר שריצו עם פרוץ הפרשה בתחילת נובמבר. בתקופה זו הורחק בר דוד מכל גופי ההסתדרות וגבאי מעיסוק בנושאי ביטוח שבלב החקירה, ואסור היה להם ליצור קשר עם המעורבים האחרים בתיק. כמו כן מוטל על שניהם צו איסור יציאה מהארץ, בתוקף עד אמצע חודש מאי.
כעת, על רקע הימשכות החקירה בתיק שהוא כהגדרת המשטרה "עצום בהיקפו ובכמות המעורבים", היא מבקשת להרחיק את השניים מעיסוקיהם ל-90 יום נוספים עד אמצע חודש מרץ 2026 – דבר שהשניים מתנגדים לו בשל הפגיעה בחופש העיסוק.
על פי החשד, בר דוד ביחד עם בכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם את האינטרס הכלכלי של סוכנות הביטוח של עזרא גבאי, ללא מכרזים, לוועדי העובדים השונים שמאוגדים בהסתדרות – בחברות וברשויות מקומיות. בתמורה, כך החשד, קיבלו בר-דוד, אשתו הילה ובכירים נוספים בהסתדרות מגבאי טובות הנאה שונות.
לגבי בר דוד, המשטרה מבקשת "הרחקה מכל גופי ההסתדרות, איסור יצירת קשר עם המעורבים ואיסור עיסוק כיו"ר ההסתדרות". היא כתבה שיש נגדו "תמונה ראייתית המצביעה על כך שניצל את כוחו ומעמדו כיו"ר ההסתדרות לצורך ביצוע עבירות השחיתות המיוחסות לו, כשרקם יחד עם אחרים מנגנון שוחדי שמטרתו לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלהם על מנת לצאת נשכרים שלא כדין".
המשטרה כתבה כי "קיים חשש ממשי כי חזרתו לכיסא עלולה להקל על ביצוע עבירות נוספות זהות וכן על ביצוע פעולות לטשטוש או שיבוש הראיות אשר נאספו ונאספות" – בעיקר מאחר שמרבית המעורבים בפרשה מועסקים בהסתדרות או סרים למרותו, ולכן "חזרתו לתפקיד מקימה חשש ממשי לשיבוש החקירה וההליכים שיתקיימו לאחר סיומה על דרך של השפעה על מעורבים". עוד טענה ש"לאור עוצמת הראיות והתמונה העולה מראיות אלו – הרי שרק בהפסקת תפקידו יהיה כדי להבטיח הישנות המעשים".
הערב בתגובתו, בר דוד כתב שטענות המשטרה "פוגעות לא רק בו, אלא בהליך הדמוקרטי, ובתפקודו של מוסד החיוני לדמוקרטיה בישראל, ולשמירה על זכויות העובדים במדינה". לדבריו, הוא בחר להסכים עד כה לתנאים המגבילים כדי לאפשר את התקדמות החקירה, אך הפגיעה הממושכת בו ובמוסד ההסתדרות ובציבור העובדים "הפכה לבלתי נסבלת וללא מידתית" – על כן הוא מציע מנגנון חליפי "שיאזן בין האינטרס הציבורי למיצוי החקירה ללא חשש לפוטנציאל שיבוש, ובין האינטרס הציבורי למימוש זכות הבחירה של מאות אלפי אנשים והאינטרס הציבורי הגלום בתפקידיה של ההסתדרות".
לדבריו, הוא נהנה מחזקת החפות "במלוא עוזה, ולכן "יש להיזהר שבעתיים בפגיעה בכהונה, שכהן הדבר עלול לסכל את רצון הבוחר על בסיס חשדות בלבד... תפקיד היו"ר הוא קריטי. הוא הראש, המכוון והמבצע, הרחקתו בעת הזו משמעה שיתוק הארגון ופגיעה ישירה בציבור העובדים בישראל".
עוד כותב בר דוד כי סיפק בחקירותיו הסברים לכל מה שהוטח בו, וכי "התזה החקירתית בתיק מושתת על האזנות סתר לטלפון שבוצעו לעזרא גבאי בשנתיים האחרונות" – שיחות שבהן גבאי "מבטיח הבטחות שווא", כאילו יש בידיו להיעזר בבר דוד כדי לקיימן, למשל לדאוג למינויים של אנשים. אך לטענת בר דוד, "מדובר בדברי רהב שאין להם ביסוס".
בר דוד גם נותן דוגמאות מפרשות אחרות, שבהן חשודים הוחזרו לתפקידיהם ונוצרו מנגני הסדרה לכך, ומזכיר את ראש להב 433 מני בנימין – היחידה האמונה על חקירת פרשת ההסתדרות - שהוחזר לתפקידו למרות חקירת מח"ש נגדו תוך יצירת מנגנון מידתי, "שבו הוא התחייב שלא לעסוק בנואשים הקשורים בחקירה, הגם שהוא בקשר עם אותם אנשים שמסרו עדויות בנושא ושיש לו השפעה קריטית עליהם ועל קידומם", או הדוגמא של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממשיך לכהן בתפקיד חרף המשפט נגדו – גם "תחת הסכמה שנושאים מסוימים לא יהיו תחת אחריותו".
"מנופי כוח רבי השפעה"
ההמשטרה ביקשה השבוע מבית המשפט גם להאריך את ההגבלות על גבאי, וצירפה לבקשתה את רשימת הגופים הרבים, שבמרכז החקירה, שהיא מבקשת להמשיך ולאסור על גבאי לעסוק בהם למשך שלושה חודשים נוספים במסגרת עבודתו כסוכן ביטוח. הרשימה הזו מראה עד כמה מסועפת הפרשה, היות שהיא כוללת גופים ציבוריים ופרטיים רבים ורשויות מקומיות, שקשורים לפרשה, ואנשים מתוכם נחקרו במסגרתה.
הרשימה הזו כוללת את ההסתדרות הכללית, "לרבות זרועותיה ועובדיה, גופים, עמותות, תאגידים, בעלי תפקידים במרחבים השונים"; העיריות חריש, אשדוד, חדרה, קרית גת, ראש העין, ראשון לציון, קריית ביאליק, טירת הכרמל – לרבות עובדיהן והחברות העירוניות; את דואר ישראל, רכבת ישראל, אל על, מכון וינגייט, קק"ל, האוניברסיטה העברית, משרד הספורט ואיגוד האתלטיקה וחברת הייעוץ הביטוחי פרש קונספט – לרבות העובדים בגופים אלה.
המשטרה כתבה בבקשה כי לגבאי, "מתוקף קשריו הרבים עם בעלי תפקיד בכירים, 'מנופי כוח' רבי השפעה, הנותנים לו אפשרות ממשית להשפיע עח מעורבים נוספים. הדבר מקים חשש ממשי וברור לשיבוש החקירה. עוצמת הראיות שנאספו עד כה, האינטנסיביות שבה נמצא החשוד המרכזי בקשר עם חשודים מרכזיים נוספים והקשר העברייני שרקמו ביחד עם אחרים לעשות במשאבי ההסתדרות כבשלהם על מנת לצאת נשכרים שלא כדין, מצדיקים הארכת התנאים המגבילים בתקופה משמעותית נוספת".
גבאי, בתגובה שהגיש היום באמצעות עו"ד משה זכות, מתנגד לכך וטוען כי "פגיעה בחופש העיסוק שהינה זכות יסוד חוקתית תעשה במקרים קיצוניים וחריגים, ולא כך בענייננו". הוא טוען שרשימת המניעויות שמבקשת להטיל עליו המשטרה "חסרת גבולות ובלתי ממוקדת", ולדבריו חלק מהגופים שצוינו ברשימה "מעולם לא בוטחו על ידי הסוכנות ואינם קשורים כלל לחקירה, אך נרשמו כרשימה גורפת".
