חברות רבות, בינלאומיות ומקומיות, הודיעו לאחרונה על פיטורים מטעמי צמצום ואף על סגירת מפעליהן. לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה המייצגת מעסיקים גדולים במשק, "אחת הסיבות לגל פיטורי הצמצום בארץ ובעולם היא עודף כוח אדם בחברות שנדרשו לשירותים מוגברים במהלך תקופת הקורונה, ועכשיו מתכווצות חזרה לגודלן הטבעי (חברות של מוצרי צריכה, שליחויות וכו')".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
חברות אחרות, שספגו נזקים כלכליים במהלך סגרי הקורונה, נאלצות לקצץ בהוצאות, בהן חברות הייטק בינלאומיות שמתמודדות כעת עם שווקים סוערים. מעבר לכך, שירותים רבים שניתנו בעבר על ידי עובדים, עברו אוטומציה (למשל: בנקים ורשתות מזון). בסיוע עו"ד שמואלביץ ועו"ד דנה כהן, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד פירון, גיבשנו מדריך שיבהיר איך יש להודיע לעובד על פיטוריו ומה מותר ואסור כשמפטרים עובד בישראל.
האם אפשר לפטר עובד במייל?
הדין בישראל מחייב מעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים. צמצומים הוכרו כסיבה מוצדקת לפיטורים, אלא שהמעסיק מחויב לשקול את נסיבותיו האישיות של העובד ביחס לצורכי העבודה, בעת הרכבת רשימת המפוטרים. עו"ד שמואלביץ: "דרך המלך היא לערוך לעובד שימוע בעל פה. במהלך הקורונה הותר גם לערוך שימועים בהיוועדות חזותית. ניתן גם לערוך לעובד שימוע בכתב, אם יש הצדקה עניינית לכך (למשל: העובד לא מעוניין לקיים שימוע פרונטלי)".
האם יש פסיקה בבתי הדין לעבודה בישראל בנוגע לפיטורים שנעשו באמצעות מייל וללא שימוע?
כן. בית הדין הארצי פסק פיצוי בסך 78 אלף שקל לעובד שפוטר באמצעות הודעה שנשלחה לו בדוא"ל. עו"ד שמואלביץ מציינת כי נסיבות המקרה היו ייחודיות - טרם משלוח ההודעה נערכה פגישה שבה נאמר לעובד כי הוא עתיד לעבור תפקיד. הודעת הדוא"ל נשלחה שלושה ימים מאוחר יותר, ולראשונה נכתב בה כי הפגישה הייתה למעשה שימוע. העובד היה בשנות ה-50 לחייו, ועבד בחברה מעל 20 שנה. בית הדין הגיע למסקנה שבנסיבות המקרה מדובר בהפרה מלאה של חובת השימוע, וציין, בין היתר, שבקביעת סכום הפיצוי הוא לוקח בחשבון גם את דרך הודעת הפיטורים הפסולה - בדוא"ל".
האם מותר לנתק ממערכות החברה עובד שמועמד לפיטורים?
על פי הדין, מידע הקשור למקום העבודה שייך למעסיק בלבד, ולעובד יש הרשאה לעשות בו שימוש רק לצורכי העבודה. חוק הגנת הפרטיות והנחיות הרשות להגנת הפרטיות מחייבים מעסיק לרשום מאגר מידע שכולל פרטי התקשרות של עובדים, לקוחות או צדדים שלישיים, ולדאוג לאבטחת המידע ומניעת זליגה שלו. עו"ד שמואלביץ: "כאשר למעסיק יש חשש סביר שעובד שמיועד לפיטורים יעשה שימוש לרעה במידע שהגיע לידיו במסגרת עבודתו - ניתן לנתקו חד צדדית מגישה למידע, באופן זמני, עד לאחר קבלת ההחלטה בשימוע. בחוזה אישי נהוג לכלול הוראות מפורשות הנוגעות לשימוש מוגבל במידע, ובעת רישום מאגר מידע נדרש העובד לחתום על מסמך המחייב אותו לקיים את נוהלי האבטחה של המעסיק".
מה ההבדל בין ישראל לארה"ב בנוגע לאופן בו מפטרים עובד?
עו"ד שמואלביץ: "הדין האמריקני מאפשר פיטורי עובד מסיבה מספקת, ולא מחייב מעסיק בקיום שימוע או הנמקה. בסדרת הטלוויזיה 'המתמחה', למשל, נהג דונלד טראמפ להודיע בחגיגיות למתמחה שפיטר: 'you are terminated', ובזה הסתיים העניין. העובד מקבל הודעה על פיטוריו ומתבקש לפנות מיד את חפציו ולצאת ממקום העבודה (על פי רוב בליווי אבטחה), ובו זמנית נשללות ממנו כל הרשאותיו לכניסה למערכות של מקום העבודה. קיימות בארה"ב חברות שבהן נהוג נוהל פיטורים מעודן יותר, או חוזה אישי שמחייב הליך פיטורים מנומק, או הסכם קיבוצי שמחייב הסכמת ארגון העובדים - אלא שמדובר בחריג".
עו"ד דפנה שמואלביץצילום: רמי זרנגרעו"ד דנה כהן מסבירה כי בתי הדין לעבודה בישראל פסקו זה מכבר כי מרכיבי הליבה של הזכות לשימוע כוללים, בין היתר, את יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים תוך פירוט הנימוקים והטענות העומדים בבסיס הכוונה לפטרו, מתן זמן ראוי לעובד להיערך לשימוע, וכן שקילת טענותיו בנפש פתוחה וחפצה. "הכללים שקבעו בתי הדין לעבודה בישראל בכל הנוגע לאופן עריכת השימוע אינם מאפשרים את פיטוריו של עובד במייל מבלי שנוהל תחילה הליך של שימוע ראוי, שכן צעד כאמור פוגע בכבודו של העובד ובזכותו להליך שימוע הוגן וסביר שיקים לו זכאות לפיצוי.
"כך, למשל, במקרה שבו מנהל תחום אבטחת איכות, שעבד במשך 14 שנים בחברה, קיבל מכתב פיטורים באמצעות המייל ונחסמה גישתו למחשבי החברה כשעה בלבד לאחר שיחה עם מנכ"ל החברה, קבע בית הדין לעבודה כי הגם שהעובד פוטר מנימוקים ענייניים, הרי שנפל פגם בהתנהלות החברה בהליך השימוע המזכה את העובד בפיצוי.
"במקרה אחר בית הדין הארצי לעבודה שילש את הפיצוי שפסק בית הדין האזורי לטובת מנהל פרויקטים שפוטר מעבודתו, נוכח פגמים שנפלו בהליך הפיטורים, ובכלל זה משלוח הודעת הפיטורים בדואר אלקטרוני שהעצימה, שלא לצורך, את עוגמת הנפש ותחושת הפגיעה בכבוד שנגרמה לעובד כתוצאה מפיטוריו".
עו"ד כהן מוסיפה כי "גם חסימת גישתו של העובד למערכות החברה או חסימת תג העובד שלו בטרם התקבלה החלטה בעניינו, נתפסת בעיני הדין הישראלי כצעד אגרסיבי שפוגע בכבודו ובשמו הטוב של העובד, ומעיד למעשה כי המעסיק כבר גיבש את דעתו לפטר את העובד, ופועל באופן אקטיבי כדי להרחיק אותו ממקום העבודה, תוך קיום שימוע למראית עין בלבד. צעד שכזה יכול להתקבל כלגיטימי רק בנסיבות מאוד חריגות שבהן קיים חשש מהותי וחמור לנזק אמיתי שהעובד יכול לגרום לחברה כתוצאה מזימונו לשימוע, לדוגמה גניבת קניין רוחני של המעסיק או נטילת מסמכים סודיים המהווים סוד מסחרי, ועל כן טרם הפעלתו כדאי למעסיק לקבל ייעוץ משפטי".
