בנק לאומי הציג ברבעון השלישי של 2026 רווח נקי של כ-2.99 מיליארד שקל, גידול של 10.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והרווח הרבעוני הגבוה ביותר אי פעם לבנק בישראל. אלא שהרווח לפני מס דווקא ירד, והקפיצה נשענת על הקלה במס ועל רווחים מחברות כלולות. הדירקטוריון אישר חלוקה של 50% מהרווח לבעלי המניות.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-2.9 מיליארד שקל לעומת 2.7 מיליארד ברבעון השלישי של 2025 ו-2.8 מיליארד ברבעון השני של 2026. הרווח למניה עמד על 2.03 שקלים, לעומת 1.81 שקלים. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח עמד על 8.1 מיליארד שקל, עלייה של 5.8% לעומת התקופה המקבילה.
סניף בנק לאומי
סניף בנק לאומי
סניף בנק לאומי. העמלות ברבעון הגיעו ל-1.1 מיליארד שקל
(דרור סיתהכל)
הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 50% מהרווח הרבעוני: כ-1.2 מיליארד שקל במזומן, 81.38 אגורות למניה, ועוד 299 מיליון שקל לרכישה עצמית של מניות.
מתחת לשורה התחתונה התמונה מורכבת יותר. הרווח לפני מסים ירד ברבעון ב-2.9%, ל-4.1 מיליארד שקל. ההפרשה למס צנחה ל-1.4 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד, ושיעור המס ירד ל-33.6% מ-39.8%. הסיבה: ברבעון עדכן הבנק הנחות בחישוב ההתחייבות שלו למסים נדחים, כלומר מס שצפוי להישלם בעתיד, ורשם בגין כך סכום של כ-322 מיליון שקל. בנוסף, חלקו של הבנק ברווחי חברות כלולות, חברות שבהן הוא מחזיק חלק, זינק ל-202 מיליון שקל מ-99 מיליון.
הבנק מציג גם נתון מנוטרל: בלי השפעת היטל המס המיוחד על הבנקים ובלי ההכנסה מעדכון המסים הנדחים, הרווח ברבעון היה 2.9 מיליארד שקל, לעומת 2.8 מיליארד אשתקד, גידול של 1.6% בלבד.
הכנסות הריבית נטו, ההפרש בין הריבית שהבנק גובה מלווים לזו שהוא משלם למפקידים, ירדו ברבעון ב-4.5%, ל-4.2 מיליארד שקל. בתשעת החודשים הירידה היא 2.1%. לפי הדוח, הסיבות הן סביבת מדד וריבית נמוכים יותר ושחיקה במרווחים על אשראי ופיקדונות, שקוזזו בחלקן בזכות צמיחה בתיק האשראי.
העמלות ברבעון הגיעו ל-1.1 מיליארד שקל, לעומת 977 מיליון אשתקד. בדוח מצוין כי בנתון של אשתקד נכללו הטבות ללקוחות במסגרת מתווה בנק ישראל בסך כ-119 מיליון שקל. בתשעת החודשים העמלות עלו ב-10.1%, ל-3.3 מיליארד שקל, בעיקר בשל עסקי מימון וניירות ערך.
ההוצאות התפעוליות ירדו ברבעון ב-4.4%, ל-1.5 מיליארד שקל. יחס היעילות, שמודד כמה מההכנסות נבלעות בהוצאות, ולכן ככל שהוא נמוך יותר הבנק יעיל יותר, השתפר מ-26% ל-27%. הבנק מייחס זאת, בין השאר, לאסטרטגיית המובילות הטכנולוגית ולבינה המלאכותית.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי, סכום שהבנק מפריש למקרה שלקוחות לא יחזירו הלוואות, הגיעו ברבעון ל-184 מיליון שקל, לעומת 32 מיליון אשתקד. מתוכן, 242 מיליון שקל הם הפרשה קבוצתית, שמחושבת על התיק כולו וגדלה עם האשראי. שיעור ההוצאה מהאשראי הממוצע, בחישוב שנתי, עמד על 0.13% לעומת 0.03%. בתשעת החודשים ההוצאה הכפילה את עצמה ל-641 מיליון שקל. הבנק מציין שההערכה עדיין משקפת אי-ודאות ביטחונית וכלכלית ושמרנות.

ירידה משמעותית ברווחי מזרחי טפחות

גם בנק מזרחי טפחות פרסם את תוצאות הרבעון, ומהן עולה דווקא ירידה של 7.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם רווח של 1.37 מיליארד שקל. גם לעומת הרבעון השני של השנה מדובר בירידה של 4.3%. תשואת הרווח להון, שמודדת כמה רווח הבנק מייצר על כל שקל הון עצמי, ירדה ל-15% מ-17.6% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הרווח הסתכם בכ-4 מיליארד שקל, לעומת 4.2 מיליארד אשתקד.
מזרחי טפחות
מזרחי טפחות
מזרחי טפחות
(צילום: עמית שעל)
הגורם המרכזי הוא הכנסות הריבית נטו, שירדו ל-2.9 מיליארד שקל מ-3.15 מיליארד. לפי הדוח, הפגיעה נובעת מעלייה מתונה יותר במדד המחירים לצרכן, מהורדות הריבית של בנק ישראל ב-1.25% ושל הפד ב-0.5%, ומהטבות ללקוחות, אך קוזזה בגידול בנפח הפעילות.
גם סעיף ההכנסות האחרות התכווץ ל-20 מיליון שקל מ-66 מיליון, כי ברבעון המקביל אשתקד נרשמו 51 מיליון שקל מיתרת זכות נדחית שנרשמה ברכישת בנק אגוד והוכרה בהדרגה עד סוף הרבעון השלישי של 2025, ובשנה הנוכחית לא נרשמה הכנסה כזו.
מנגד, ההוצאות התפעוליות ירדו ב-2.3% ל-1.28 מיליארד שקל, בין השאר בגלל ירידה של 5.4% בהוצאות השכר, שהושפעו מהתאמת שכר משתנה לתוצאות. ההוצאות בגין הפסדי אשראי, עלו ל-70 מיליון שקל מ-44 מיליון.
הדירקטוריון החליט על חלוקת דיבידנד של 683 מיליון שקל, 50% מרווחי הרבעון. לפני שנה חילק הבנק 741.5 מיליון שקל.