לידיעת שוכרי הדירות: אם בעל הדירה מעוניין למכור את הדירה בה אתם מתגוררים ויוכח כי אתם מקשים על הליך המכירה - אם בסירוב לתלות שלט מכירה ואם הקשתם על תיאום מועדים לצורך הצגת הנכס לרוכשים פוטנציאלים - זה עלול לחייב אתכם בפיצוי כספי לטובת בעל הדירה.
בפסק דין שניתן בתחילת החודש פסק בית המשפט כי שוכרת ובנה, שהתגורר עמה בדירה עם משפחתו והיה ערב להתחייבות אימו על פי הסכם השכירות, ישלמו ביחד ולחוד פיצוי לבעלת הנכס.
במרכז התביעה עמדה דירת פנטהאוז שהושכרה לנתבעת, ועמה התגוררו בנכס בנה ומשפחתו. במהלך תקופת השכירות, ביקשה בעלת הנכס למכור אותו, זכות המעוגנת ברוב חוזי השכירות הסטנדרטיים. אולם, בעלת הדירה טענה באמצעות עו"ד אילן יששכר כי הדיירים בנכס הערימו קשיים משמעותיים. נטען כי הבן סירב לאפשר תליית שלט למכירה מחוץ לדירה, ואף דרש תשלום כספי עבור תיאום ביקור בנכס. כמו כן, נטען כי השוכרים התעכבו בפינוי הנכס בחודש מה שגרם לבעלת הנכס להיות בהפרה מול שוכרים חדשים עמם התקשרה.
מפסק הדין עולה כי התובעת, בעלת דירת הפנטהאוז, החליטה במרץ 2023, כארבעה חודשים לפני תום הסכם השכירות למכור את הנכס בעקבות זיהוי ירידות מחירים צפויות בשוק הנדל"ן עקב עליית שיעור הריבית. התובעת טענה כי הסכם השכירות התיר לה למכור את זכויותיה בנכס בכל עת, ללא צורך בהסכמת השוכר ולשם כך שכרה התובעת שירותיו של מתווך.
עוד נטען, כי במהלך ניסיונות התובעת והמתווך להציג את הדירה לרוכשים פוטנציאליים, הם נתקלו בקשיים רבים שהערים עליהם הבן, שלא שיתף פעולה עם בקשתם לתלות במושכר שלט עם פרטי הקשר של המתווך, הקשה על תיאום מועדים עמו לצורך הצגת הנכס לרוכשים פוטנציאליים, נקלע למחלוקת מילולית עם המתווך, דרש תשלום מצד התובעת בגין ביקור של המתווך במושכר בטענה שנאלץ להפסיד יום עבודה, ופעולות שפגעו לטענת התובעת בניסיונותיה למכור את הנכס.
עוד נטען כי הדירה פונתה לאחר תום תקופת השכירות וכי בעקבות האיחור בפינוי, גרמה השוכרת לתובעת להפר את הסכם השכירות עליו חתמה עם שוכרים חדשים. התובעת טענה עוד כי על פי הסכם השכירות התחייבה הנתבעת להתקין במושכר, מטבחון, ואף זכתה להנחה בדמי השכירות החודשיים שנקבעו בהסכם בעקבות התחייבותה אך היא לא פעלה בהתאם לה ולא התקינה מטבחון במושכר בסך 11.2 אלף שקל.
בנוסף נטען כי הנתבעת הותירה את הנכס המושכר, שנמסר לה כדירה חדשה לחלוטין, עם ליקויים ונזקים שונים שהיה על התובעת לתקן. מנגד הנתבעים הכחישו כי הפרו את הסכם השכירות ולטענתם עמדו בכל הוראותיו. השוכרת טענה כי נשאה בכל התשלומים המוטלים עליה, ולא הותירה חובות בגין דמי שכירות וחשבונות. עוד נטען כי התובעת הייתה אחראית לשלוח את איש המקצוע מטעמה לבצע את ההתקנה של המטבחון והיא לא עשתה כן.
עורך הדין אילן יששכרצילום: יוהנס פלטןבית משפט השלום החליט לקבל בחלקה את התביעה. הרשמת קבעה כי לא מצאה כי ההסכם הופר עוד בתחילתו, משהתגוררו במושכר דיירים נוספים (הבן של השוכרת ומשפחתו - ל.ד) שאינם השוכרת לבדה. לעומת זאת קבעה הרשמת כי עלה בידי בעלת הנכס להוכיח שהנתבעים פגעו ביכולתה למכור את הנכס והערימו עלייה קשיים במהלך ניסיונה לעשות כן במשך תקופת השכירות, וכי בכך הפרו התחייבותם כלפיה על-פי ההסכם.
בהקשר זה פסקה הרשמת פיצוי בסך 10 אלף שקל בגין עיכוב מכירת הנכס. כמו כן פסקה הרשמת פיצוי בסך 10 אלף שקל בגין עיכוב בפינוי הדירה. בית משפט אף פסק פיצוי נוסף בסך 10 אלף שקל מאחר ובעלת הנכס היתה בהפרה מול השוכרים החדשים בעקבות איחור השוכרת בפינוי הנכס. זאת, למרות שבעלת הנכס טרם נשאה בפיצוי הזה בפועל. בגין אי התקנת המטבחון נפסק לטובת התובעת פיצוי בסך 11.2 אלף שקל. עוד נפסק לטובת התובעת סכום של 2,000 שקל בגין תיקון הליקויים ונזקים בנכס.
כלומר, סך הפיצוי לטובת התובעת עמד על כ-43 אלף שקל ולכך הוסף עוד 10 אלף שקל עבור שכ"ט עו"ד והחזר אגרה. הרשמת דחתה בקשה לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש.
עו"ד אילן יששכר, בא כוח בעלת הנכס מסר בתגובה: "אנו מברכים על פסק הדין השולח מסר ברור וחד-משמעי: הסכם שכירות אינו 'המלצה', והפרתו עלולה להוביל לכדור שלג כלכלי כבד ולגרום ל'תאונה' רבת משתתפים. פסק הדין מהווה תמרור אזהרה קריטי גם לערבים, שמצאו עצמם חבים בעשרות אלפי שקלים בשל מחדלי השוכרת ומי מטעמה".
מבא כוח הנתבעים לא נמסרה תגובה למרות פניה שנעשתה.
