צפו: איך זה להיות חקלאי בישראל
(צילום: ליאור שרון)
הקשיים איתם מתמודדים החקלאים בישראל במהלך השנים הגיעו לשיאים חדשים בזמן המלחמה. אך משיחה עם שלושה מהם עולה תמונה מעט יותר מורכבת בנוגע למצבם ולעתיד החקלאות הישראלי.
"חלק גדול מהשטחים החקלאיים נשרפו במלחמה, אבל האתגרים שלנו הם גם מה שמעצבים אותנו", אומר שי גולני מקיבוץ מלכיה, לאולפן ynet. "ההתמודדות שלנו היא לא בסימן שאלה והיא לא מותנית. אנחנו לא פה רק אם עוזרים לנו, רק אם נותנים לנו, אנחנו פה, כי זאת המשימה שלנו וזאת השליחות שלנו, ואנחנו נמלא אותה על הצד הטוב ביותר".
אצלך דור העתיד מתכנן לעסוק בחקלאות?
"הילדים לא, הם חכמים מדי, הם גם רואים את אבא שלהם והם אומרים לי שלהתאבד זה נחמד, אבל לדור אחד, הם לא רואים את עצמם עובדים כל כך קשה. הילדים שלי גדלו להיות ילדי מחשבים, אבל יש ילדים אחרים ואני מגדל דורות של ילדים אחרים ואני בטוח שיצמחו ילדים מעולים. אני חושב שהחקלאות היא משימה שהיא לא מותנית דווקא בהורשה המשפחתית, אלא צריך כל אחד שבאמת מתאים לו ומוכן למשימה הכל כך תובענית הזאת. של לילות, ימים, שבתות, חגים, הכול בלי לפקפק בזה. מי שמוכן למשימה הזאת הוא זה שימשיך אותנו. הילדים שלי במקרה הזה הם נפגשו יותר עם עולם המחשבים".
"התגשמות של חלום"
נוי הדס שמגדלת תותים אמנם מגיעה ממשפחה של חקלאים אבל לדבריה, "אני לא ירשתי שדה והתחלתי לעבוד אותו. אני הקמתי את החקלאות של עצמי, התחלתי לגדל תות שדה, שזו חקלאות שהתחלתי לבד. היום יש לי 160 דונם. מבחינתי זה התגשמות של חלום. זה כל בוקר לקום ולדעת שאני עושה משהו שהוא מעבר לעצמי, אלא באמת משהו ציוני, משהו שיישאר פה, ואני מקווה שלפחות אחד הילדים שלי יבחר להמשיך את זה, ושזה לא ייקטע כאן, כי החקלאות זה הדבר שהכי הכי חשוב לדעתי במדינת ישראל".
הדס התייחסה גם לביקורת על המחירים המופרזים של הפירות והירקות בישראל: "אנחנו באמת משתדלים שהמחיר יהיה הכי נגיש ושגם אנחנו כחקלאים נוכל להרוויח ולהמשיך לעבוד את השדה בשנה הבאה. התות למשל זה פרי שעלות הגידול שלו היא גבוהה, זמן המדף שלו מאוד נמוך וצריך לדעת איך לתפעל אותו. אלה דברים שמתבטאים בסוף במחיר. אבל אי אפשר לנתק את התות מכל מה שקרה במדינה, התות הוא לא הדבר היחיד שהתייקר, הכל פה התייקר, גם החקלאות, לצערי, עם העובדים הזרים שעולים המון כסף, עם ישראלים שלא מוכנים לעבוד את השדה, עם המים, עם הכול, כל התשומות היקרות, ואנחנו עושים הכול כדי באמת שזה יהיה הכי נגיש".
איתמר יקיר מגדל בחוות תילתן שבבעלותו בפרדס חנה סלק, גזר, צנונית קישואים ועגבניות - וכל זה ללא ריסוס. "אני גאה להציג את עצמי כחקלאי אבל יחד עם זה עולות תהיות בעיקר סביב הכלכלה של זה", הוא אומר. "כשהלכנו על המהלך של החווה הזו, הצטמצמנו במשכורות בזמן שכל החברים כבר מתקדמים למשכורות בהייטק. אבל זו דרך שאנחנו מאמינים בה".
גולני הוסיף כי הוא ימשיך במשק "עד שאני אמות. אין אופציה אחרת. אני אוהב את זה, אני מאמין בזה, אני חי את זה. זה החיים שלי, אין לי חיים אחרים, אין לי תחביבים, אני לא יודע לעשות שום דבר אחר, אני פשוט עושה את זה ועושה את זה הכי טוב שאני יכול, עם הכי הרבה אמונה, כן. וזה מה שנראה לי מנצח בסוף".
גם הדס אומרת ש"תמשיך בזה לנצח. אני רואה אותי ואת בעלי, בגיל 85 יושבים עם הקפה בשדה באבן יהודה ומסתכלים על העבר שלנו, ועדיין ממשיכים לעבוד את השדה שלנו. מבחינתי זה חלום".
יש לכם מסר למקבלי ההחלטות?
יקיר: "אני משתדל בעיקר לא לפזול לכיוונים האלו ובאמת שנהיה תלויים בנו ובאיכות שלנו, אבל תמיד טוב לקבל נראות גם מלמעלה ולהבין את החשיבות של החקלאות".
