הקושי בגיוס עובדים, שפקד בעקבות משבר הקורונה את המגזר העסקי, מתחיל להטריד גם את המגזר הציבורי. הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, קובע בדו"ח השנתי ה-21 על הוצאות השכר בשירות הציבורי לשנים 2020-2021, כי הקושי בגיוס עובדים קיים בעיקר במקצועות המצריכים מיומנויות גבוהות כמהנדסים, אנשי מערכות מידע וכלכלנים, אולם גם בחלק מהמקצועות בעלי שכר נמוך. כמו כן קיים לאחרונה קושי מיוחד בקליטת עובדים צעירים במגזר הציבורי.
הדו"ח מגלה כי לראשונה מזה עשור הצטמצם מספר המשרות במשרדי הממשלה ב-0.8%. זאת, בעקבות משבר הקורונה בשל צמצום התקציב, בעיקר לאחר שלא היה תקציב מאושר בישראל במשך כשנתיים. כך נוצר מצב שהוביל להקפאה של הוספת תקנים ולהאטה בתהליך קליטת העובדים במשרדי הממשלה, בעוד שהעזיבות והפרישות נמשכו.
בנוסף מדגיש הממונה על השכר בדו"ח נתון לא מעודד, והוא שמגפת הקורונה הביאה עמה תופעה לא מבורכת - בלימה של מגמת השיפור באיכות השירות הממשלתי. יחד עם זאת, המשבר העצים את תפקידם של אתרי האינטרנט כמקור פנייה מרכזי למשרדי הממשלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמה מרוויחים במשרדי הממשלה?
שכר עובדי משרדי הממשלה נמוך בהרבה מאשר במערכות הביטחון והבריאות, שם מצויים עובדים בכירים שבדו"חות קודמים פורסם כי שכרם הגיע ל-80-100 אלף שקל ברוטו בחודש. יחד עם זאת, 74% מכלל העובדים במשרדי הממשלה השתכרו שכר גבוה מ-12,000 שקל ברוטו בחודש בממוצע. 6% השתכרו ב-6,000 ל-9,000 שקל וכ-20% השתכרו בין 9,000 ל-12,000 שקל. רוב העובדים בעשירון התחתון של מקבלי השכר במשרדי הממשלה הם עובדים חדשים יחסית, בשל חשיבות הוותק בקביעת השכר.
בתוך כך מציין הממונה על השכר כי הוותק החציוני במשרדי הממשלה עומד כיום על 12 שנים, ומזכיר כי השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה עולה בעיקר עם הגיל והוותק, ללא קשר ישיר לרמה של העובד או למיומנות שלו. הממונה מדגיש כי מבנה השכר במגזר הציבורי שמתגמל בעיקר ותק במקום ביצועים, אינו מותאם למגמה של תחלופת עובדים גבוהה בקרב העובדים הצעירים. "עובד צעיר, המחליף עבודות תדיר, אינו מושפע מתשואה מוותק ארוך טווח. מבנה השכר הנוכחי אינו מאפשר לתגמל באופן משמעותי את העובדים המצטיינים".
בין כלל העובדים במשרדי הממשלה (ללא העובדים הבכירים ביותר), מובילים בטבלת השכר עובדי המחקר עם שכר חודשי ברוטו של 34,288 שקל, לפני שליחי המדינה בחו"ל עם שכר ממוצע של 32,810 שקל. סניגורים ציבוריים השתכרו בשנת 2021 בממוצע 26,676 שקל, פרקליטים הביאו הביתה 24,754 שקל ועובדי שירות החוץ השתכרו 23,592 שקל, לפני המומחים עם שכר של 22,919 שקל ברוטו לחודש.
סוגרים את הרשימה במשרדי הממשלה קלדני השופטים עם שכר של 10,546 שקל, כאשר לפניהם עובדי מעברי הגבול עם 12,407 שקל ובהפרש גדול מעליה עובדים מנהליים עם 14,029 שקל, אקדמאים עם חוזים מיוחדים - 14,405 שקל ועובדי הוראה בתפקידי מטה (לא מורים) שהביאו הביתה ב-2021 14,455 שקל ברוטו בחודש.
עם זאת, בדירוגים הבכירים מובילים את רשימת מקבלי השכר במשרדי הממשלה מי ששכרם מוקבל לשופטים - ויש 53 עובדים כאלה, ביניהם היועמ"ש, פרקליט המדינה, המשנים שלהם ועוד - שהביאו הביתה בשנת 2021 שכר גבוה של 60,777 שקל ברוטו בחודש. השכר הגבוה ביותר שולם בשנה החולפת למספר מועט של מוקבלי שופטים, שהביאו הביתה 77,439 שקל ברוטו בחודש.
אחריהם: 46 רשמים עם שכר ממוצע של 42,954 שקל, 52 מנכ"לי משרדי הממשלה ומוקבליהם (למשל חשב כללי במשרד האוצר) שהשתכרו 41,681 שקל. 50 יועצים משפטיים השתכרו 41,597 שקל ו-51 עובדים בכירים עם חוזים מיוחדים הביאו הביתה בשנה החולפת 34,264 שקל ברוטו בחודש.
מהדו"ח מתברר כי כמחצית מכלל העובדים במשרדי הממשלה מצויים במצב של סכסוך עבודה, ורובם המוחלט של סכסוכים אלו פתוח כבר יותר משלוש שנים. למרות השיעור הגבוה, הממונה מציין כי הגדרת סכסוך עבודה כ"פעיל" לעיתים לא משקפת נכונה את את יחסי העבודה בשטח, וזאת בשל הוראות ייחודיות שחלות על המגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי. אגב כך מתברר ששליחי משרד החוץ הם ממקבלי השכר הגבוה ביותר במשרדי הממשלה, בעוד שהעובדים מנהלים מאבק ממושך על תנאי עבודתם.
בין השאר מציין הממונה על השכר, במעין התקפה על עובדי משרד החוץ השובתים בשנים האחרונות פעם אחר פעם וכן שליחים של משרדים אחרים, כי 71% מהשליחים לחו"ל מקבלים השתתפות בשכר הדירה ו-85% מקבלים דמי ייצוג. שליחים באסיה מקבלים בחודש 35,552 שקל, באירופה 31,807 שקל, בצפון אמריקה 31,749 שקל, באוסטרליה ובניו-זילנד 29,254 שקל, באפריקה 33,951 שקל ובדרום אמריקה 31,642 שקל.
רוב משרדי הממשלה לא עומדים ביעד לייצוג הולם
בנוסף מציין הדו"ח את העובדה שלראשונה מזה עשור נעצרה מגמת צמצום פערי השכר בגין גברים לנשים במשרדי הממשלה. נשים מרוויחות בממוצע כ-83% משכר הגברים, פער המתבטא ב-3,271 שקל. השכר המשולב ללא עבודה נוספת של נשים הוא בממוצע כ-84% מזה של הגברים. שכר הנשים עבור עבודה נוספת הוא 76% מזה של הגברים.
הממונה מדגיש את הפערים בין גברים לנשים בשכר עבור עבודה נוספת אשר נחשב לגורם משמעותי ביצירת פערי השכר בין גברים לנשים. ב-2021 עמד הפער על 24%, בשנת 2020 על 27% ובשנת 2019 היה הפער 31%. לכן בין השנים 2019 ל-2021 הצטמצם הפער המגדרי ברכיב העבודה הנוספת ב-23%. בשונה מרכיב העבודה הנוספת, הפערים המגדריים בשכר המשולב נותרו דומים באופן יחסי בשנים 2019-2021.
למרות שפערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו לאורך העשור האחרון, הממונה על השכר מציין כי בעקבות התפרצות מגפת הקורונה חלה האטה בקצב הצמצום. נשים השתכרו ב-2012 רק 77% משכר הגברים, ב-2014 80%, ב-2019 82%, ב-2020 83% וב-2021 גם כן 83%. בכל מקרה, במרבית הדירוגים בקרב בעלי שכר גבוה יש אחוז גבוה יותר של גברים מנשים. עוד מציין הדו"ח כי חלקם של בני המיעוטים בתפקידים השונים במשרדי הממשלה עודנו נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה 20% ורק במיעוט מהדירוגים במשרדי הממשלה עומדים ביעד הממשלתי שנוגדר לייצוג הולם עבור בני מיעוטים – 10%. במוקבלי שופטים הם מהווים רק 3%, במנכ"לים רק 2% ומבין העובדים הבכירים בעלי חוזים מיוחדים בני המיעוטים הם רק 1%.
עוד מציין הממונה על השכר כי בשנתיים האחרונות הגידול בשיעור העבודה מהבית גדל באופן משמעותי. "אנו נדרשים לוודא שהשייכות הארגונית אינה נפגעת ומשתמרת על ידי עבודה פנים אל פנים בתוך המשרד", ציין.
קבוצת הגיל הנפוצה ביותר במגזר הציבורי: 40-44
במשרדי הממשלה עובדים בסך הכל 35,918 נשים וגברים. שכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. מתברר שהשכר במשרדי הממשלה עלה בשנת 2021 רק ב-1.3% לעומת שנת הקורונה הראשונה, 2020, פחות באופן ניכר מהאינפלציה שהגיעה לכ-3%.
יחד עם זאת, בין השנים 1996 ל-2019, השכר במגזר הציבורי עלה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי ובסך הכל הוא עלה בשיעור גבוה של 119% נומינלית וב-34% במונחים ריאליים. במגזר הממשלתי גדל השכר ב-116% נומינלית וב-32% במונחים ריאליים. השכר במגזר הפרטי עלה, לעומת זאת, בשנים הללו ב-106% נומינלית וב-26% ריאלית.
מהדו"ח עולה כי 226 מיליארד שקל - כמחצית מתקציב המדינה - הוא הסכום שמוציאה המדינה ישירות על שכר המשולם במגזר הציבורי. השכר הישיר המשולם ישירות לעובדי משרדי הממשלה מהווה 49% מסכום זה. השכר העקיף, למשל של עובדי ההוראה במגזר הציבורי העובדים בגופים שאינם מועסקים ישירות על ידי משרד החינוך או מתוקצבים על ידו, מהווה 18% מתקציב ההוצאות. עוד 33% הם הוצאות בסעיף מושפעי שכר - רכיבים הצמודים לשכר ומושפעים ממנו, כמו סל הבריאות והשתתפות בגביית דמי ביטוח לאומי.
הדו"ח מגלה, כי הגיל הממוצע בכלל המגזר הציבורי גבוה מזה שבמגזר הפרטי. בישראל קבוצת הגיל הנפוצה במגזר הציבורי היא גילאי 40-44, לעומת גילאי 25-29 במגזר הפרטי. במשרד הממשלה הגיל הממוצע הוא 42.5, במגזר הפרטי 41.2.
עוד מתברר, כי בחמש השנים האחרונות חל גידול מצטבר של 7% במספר המשרות במשרדי הממשלה לעומת גידול של 10% בכלל האוכלוסייה. בתקופה זו מספר המשרות במשרדי הממשלה עלה רק ב-1.4% בממוצע לשנה, שהם רק 469 משרות בשנה. זאת, לעומת גידול ממוצע באוכלוסייה של 1.9% בשנה. כאמור, בשנת 2021 חל לראשונה מזה עשור קיטון של 0.8% במספר המשרות במשרדי הממשלה. כזכור, הצהיר לא אחת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו על הצורך בהקטנת המגזר הציבורי ומספר עובדי משרדי הממשלה, אולם זה דווקא גדל בעשור האחרון עד ל-2021.
קובי בר נתן, הממונה על השכר אמר היום עם פרסום הדו"ח השנתי, כי "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".
