הקבינט החברתי-כלכלי כמעט שלא התכנס בשנים האחרונות, כולל בימי המלחמה, לא קיבל החלטות משמעותיות והיה למעשה חסר כל חשיבות ויכולת להשפיע על המשק. במשרד האוצר לא התקיים מ-2016 אפילו תרגיל אחד למקרה שיהיה צורך לתקצב מלחמה. שר האוצר הבטיח ולא קיים לקצץ במידה ניכרת את הכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה ובשלב מסוים אף הגדיל את הכספים הקואליציוניים בניגוד מוחלט להבטחתו לקצץ בהם. החשב הכללי קבע כי יש 30 מיליארד שקל ברזרבה למלחמה ואגף התקציבים הבהיר כי הסכום היה אפס.
כך עולה מדוח מיוחד חדש, השישי במספר, של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על מלחמת "חרבות ברזל". הדוח קובע כי נרשמה ירידה חדה של 90% במספר החלטות הקבינט החברתי-כלכלי לאורך 20 שנה. השתתפות השרים בדיוני הקבינט הייתה חלקית ובחלק מהמקרים מצומצמת. המשמעות: השרים לא מייחסים ברובם שום משמעות לקבינט הזה.
במסגרת בחינת פעולתו של הקבינט טרם המלחמה העלתה הביקורת שיושבי ראש הקבינט החברתי-כלכלי – שר האוצר בממשלה ה-36 אביגדור ליברמן וראש הממשלה ה-37 בנימין נתניהו – לא עסקו כלל בנושא ההיערכות לשעת חירום, בניגוד להמלצות מבקר המדינה וגורמי המקצוע לעשות כן.
בזמן המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ, שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח – לא מימש את סמכויותיו.
נוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, קובע מבקר המדינה כי היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא, כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה, "אך זאת לא נעשה".
מבקר המדינה קובע כי "אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי, בין היתר, בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד.
מבקר המדינה מציין בדוח החדש על מלחמת חרבות ברזל שלל נתונים, חלקם חמורים, על (אי) ניהול הקבינט החברתי-כלכלי:
נרשמה ירידה של 90% במספר ההחלטות הממוצע לשנה של הקבינט החברתי-כלכלי בין הממשלה ה-30 שכיהנה בשנים 2003 עד 2006 (שר האוצר עד 2005 היה בנימין נתניהו) לבין הממשלה ה-37 שכיהנה מדצמבר 2022 ועד פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, כאשר נרשמו 5 החלטות בלבד בחישוב שנתי של הקבינט (בתקופת שר האוצר בצלאל סמוטריץ).
במהלך תשעת חודשי הכהונה הראשונים של הממשלה ה-37, עד פרוץ המלחמה, קיים הקבינט דיון אחד בלבד. בתקופת הממשלות ה-36 וה-37 קיבל הקבינט 18 החלטות, כאשר 17 מהן היו נקודתיות מחויבות על פי חוק ורק החלטה אחת בממשלה ה-36 (ממשלת בנט-לפיד) הייתה יוזמה לקידום מדיניות.
חמור במיוחד, כפי שעולה מדוח המבקר, הוא שהקבינט בימי הממשלה ה-37 לא קיים אפילו דיון אחד בנושאי הליבה בתחום הכלכלי – פריון העבודה, היערכות להזדקנות האוכלוסייה, דירוג האשראי, יוקר המחיה והיערכות כלכלית לחירום.
לאחר פרוץ המלחמה אגף החשב הכללי במשרד האוצר ערך בנובמבר 2023 מיפוי ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה הייתה כ-30 מיליארד שקל. אולם, אגף התקציבים מסר כי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס, כלומר, בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה
שנה שלמה, מדצמבר 2023 ועד דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל. פרק הזמן שבו פעל מרכז השליטה האזרחי (המשל"ט) שהקימה הממשלה לצורך ריכוז עבודת הקבינט במלחמה, מנובמבר 2023 עד סוף ינואר 2024, הסתיים בהתפטרות ראש המשל"ט ובמקומו לא מונה כלל מחליף.
על הניהול הכלכלי במלחמה מתח המבקר ביקורת חריפה וקבע כי "משרד האוצר לא תקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום".
עוד קובע המבקר כי לאחר פרוץ המלחמה אגף החשב הכללי במשרד האוצר ערך בנובמבר 2023 מיפוי ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה הייתה כ-30 מיליארד שקל. אולם, אגף התקציבים מסר כי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס, כלומר, בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים. המבקר אף מציין בדוח את היחסים הלא טובים ששררו בין החשב הכללי לראש אגף התקציבים.
המבקר מציין בדוח נתונים כלכליים על תקופת מלחמת "חרבות ברזל":
העלות הצבאית והאזרחית הכוללת למלחמה, לפי אומדן לא מעודכן עדיין, בשנים 2023 עד 2025, הייתה רבע טריליון שקל. סך התוספת התקציבית שנוספה בעקבות המלחמה לעומת התקציב המקורי הסתכמה ב-2024 ב-107 מיליארד שקל, כאשר תקציב הביטחון הוגדל בשיעור שיא של 85 מיליארד שקל.
המבקר מציין כי בפעם הראשונה אי פעם הופחת דירוג האשראי של ישראל וזאת אף חמש פעמים בשנת 2024. הפגיעה הכוללת בתוצר בישראל הסתכמה בשנה הראשונה למלחמה ב-90 מיליארד שקל והפגיעה בתוצר הסתכמה ב-3.6%. הגידול הצפוי בתשלומי הריבית ובהחזרי הקרן לביטוח לאומי בשנים 2025-2027 יסתכם בסכום גבוה של 27.1 מיליארד שקל.
ביקורת מיוחדת של המבקר נוגעת לכך שתרחיש החירום של רח"ל (רשות החירום הלאומית) למתאר מלחמה לשנים 2021-2025 התייחס לתקופת לחימה רב זירתית של כחודש ימים, לעומת התמשכותה של מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכה שנתיים וטרם הסתיימה.
עוד מבקר מתניהו אנגלמן את העובדה שהשנה האחרונה שבה התקיים תרגיל היערכות פנימי למלחמה במשרד האוצר הייתה 2016, שבע שנים לפני פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר.
המבקר גם מותח ביקורת קשה על כך שמשך הזמן שחלף מהשבעה באוקטובר ועד לאישור התקציב הנוסף המיוחד למלחמה לשנת 2023 היה ממושך – עד ל-14 בדצמבר, יותר מחודשיים אחרי פרוץ המלחמה "מבלי שהיה מנגנון תקציבי שאפשר העברת תקציב סדורה".
עוד מבקר אנגלמן את העובדה שלמרות החלטת שר האוצר סמוטריץ ב-9 בנובמבר 2023 להסב 1.6 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים לצרכי המלחמה – בפועל הוסבו רק 869 מיליון שקל "ובכך קטנו היקף המקורות בתוכניות שר האוצר בכ-740 מיליון שקל ללא הגדרת מקורות חלופיים אחרים לסכום שלא הוסב בסופו של דבר".
המבקר תקף גם את העובדה כי על אף הצהרת שר האוצר שתקציבים שאינם נוגעים לפעילות הליבה של המשרדים ושמטרתם אינה חיונית למאמצי המלחמה או לחוסן הלאומי של העורף יוסטו לטובת צרכי המלחמה – "כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה".
עוד תקף המבקר את העובדה שלא התקיים כלל דיון בממשלה או בקבינט החברתי-כלכלי לגבי ההשלכות של הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל ולכן לא הייתה שום היערכות להשלכות של ההורדות.
