מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים ‏במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת בכר, מקיבוץ אילות.
בצילום: דבורה (42), מאור (44), מיכאלה (8), איה (11), אביב (5).
1 צפייה בגלריה
משפחת בכר מקיבוץ אילות
משפחת בכר מקיבוץ אילות
משפחת בכר מקיבוץ אילות
(צילום: אסי חיים)
הבית? שתי דירות מחוברות בקיבוץ בשכירות. מאור: "עם החינוך לבנות שאנחנו מחויבים לו - משלמים 13,500 שקל. זה לא זול, אבל אנשים עומדים בתור לגור פה״.
קיבוץ אילות? מאור: ״לפני ארבע שנים עזבנו את הרצליה ועברנו לערבה״. דבורה: ״אני נולדתי בטהרן והגעתי לארץ בגיל 7. עשור אחרי המהפכה. המוסד הבריח אותנו. אבא לא עזב כשחומייני עלה כי היו לו המון עסקים ונכסים והוא לא האמין שהכל יתהפך עליו. מה ששינה את המצב הייתה מלחמת איראן-עיראק. חומייני הורה על גיוס כל הבנים מגיל 13 לצבא ואבא לא רצה שייקחו את אחי״.
יהודים באיראן? דבורה: ״זה היה נורא ואיום. כשחומייני עלה לשלטון הוא סגר את כל בתי הספר היהודיים וחיסל את תור הזהב של יהדות איראן. כשהחלטנו לעזוב ארבע פעמים נסענו לשדה התעופה, ורק בפעם הרביעית הצלחנו לעלות על מטוס עם דרכונים מזויפים. הרגשנו שניצלנו. 60 אלף דולר, זה מה שאבא שלי הצליח להביא, והשאיר אחריו נכסים במיליוני דולרים. הגענו לבאר שבע ובגיל 18 התגייסתי לצבא, וזה היה סוג של נס בתוך הבית הפרסי הקצת פרימיטיבי שלי, ושינה לי את החיים״.
צבא? דבורה: ״ההורים החרימו אותי. הייתי מגיעה הביתה ואף אחד לא דיבר איתי. להתחתן בשידוך כפוי - לא הייתי מוכנה. הייתי קצינה וכשהשתחררתי התגייסתי ליחידה המבצעית של השב״כ ואחרי 4 שנים עברתי למשרד ראש הממשלה להתעסק בזירה האיראנית, ועברנו לגור בהרצליה, קרוב למשרד״.
משרד רה״מ? דבורה: ניהלתי צוותים מודיעיניים והשפעתי בארגון ככל יכולתי. בנקודה שבה הרגשתי שאני לא מצליחה להתקדם יותר החלטתי שאני ממשיכה הלאה להשפיע על השירות הציבורי בשדות אחרים. אני בטוחה שמערכת הביטחון תפיק את כל הלקחים אחרי הפספוס המודיעני של השביעי באוקטובר".
מאור? ״אני למדתי רפואה בהונגריה כי בארץ זה בלתי אפשרי להתקבל. עשיתי מסלול של רופא ילדים ועבדתי כרופא ילדים בקהילה בהרצליה ורמת אביב ג׳. מאוד אהבנו את הרצליה וקנינו בית שם. השינוי מבחינתנו היה בקורונה כי כולם היו בבית ושנינו עבדנו כמו משוגעים. לא ראינו אחד את השני והחלטנו שאי-אפשר להמשיך ככה יותר. דבורה בדיוק עזבה את השירות והחלטנו לעזוב הכל ולעבור לאילת״.
אילת? מאור: ״קיבלתי הצעה ממנהלת בית החולים יוספטל לנהל את מרכז בריאות הילד. בהתחלה דבורה לא רצתה לשמוע״. דבורה: ״אמרתי לו ׳מה אילת עכשיו. זה סוף העולם׳, אבל מאור אמר לי שאני מפספסת. הילדות יגדלו בקיבוץ אילות, וזה יותר מתאים לסט הערכים שלנו, ולא כמו בהרצליה, שהילדים מתחרים ביניהם למי יש אייפון יותר יקר. הבעיה הייתה מה אני אעשה, ואז מאור אמר לי ׳תעשי חינוך, זה מה שרצית כל החיים׳״.
חינוך? דבורה: "החלטתי להפוך את המקצוע שלי ל-5 יחידות בבית ספר. פיקדתי שנים על צוותים של אנליסטים שעושים מודיעין למבצעים. תוציא את הסודי מהמשוואה ובסוף זה מיומנויות. קבעתי פגישה עם ראש עיריית אילת שהיה צריך את מאור פה כרופא ילדים והראיתי לו את העובדות. ליחידות המודיעין מגיעים בני נוער מרעננה, הוד השרון והרצליה, שנקודת הפתיחה שלהם הרבה יותר גבוהה. אין בני נוער מדימונה ואין מאילת. בכל מחזור יש 18 נערים מהרצליה ב-8200 ואולי במקרה הטוב אילתי אחד. אמרתי לו שאני רוצה לפתוח תוכנית לימודים למודיעין והוא הלך על זה.
"הבאתי את הצבא, הבאתי את אוניברסיטת רייכמן שמאמצת אותנו, גייסתי כסף, קניתי לכל ילד לפטופ והטסתי אותם 3 פעמים בשנה לתל אביב. השנה הסתיים המחזור הראשון ו-4 הגיעו ליחידות המודיעין המבוקשות, אחת הלכה לעתודה וארבעה הלכו למכינות קדם-צבאיות, שהסיכוי להתקבל לשם הוא קלוש. היום יש לי בתוכנית כבר 70 תלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה גבוהה ופרסית, הם עוברים סדנאות הכנה לצו ראשון כי שם הצבא קובע את גורלם. אם אתה לא מכין נוער מבית חלש - אין מי שילמד אותו איך לדבר ואיך להציג את עצמו. אני הפכתי את זה למשמעות של חיי רק כדי לתת לילדים האלה הזדמנות, ובאמת במחזור של י"ב הנוכחי 10 כבר התקבלו ל-8200 ו-9900, שזה מדהים, 8 התקבלו למכינות ו-2 התקבלו לקורס טיס. התלמידים של אילת הם חלק מהאירוע. מאור משלים אותי כי הוא משפר פה את הרפואה״.
רפואה? מאור: "אנחנו פה 3 רופאים על 9,000 ילדים. רופאים לא רוצים להגיע כי לא משלמים להם. הצלחתי להביא 15 מתגברים שעושים סבבים והם נותנים לי אוויר ורפואה יותר נגישה לילדים כי העומס מטורף״.
מצב כלכלי? דבורה: ״כאן זה אפשרי לחסוך. הפריפריה לא זולה אבל יש פחות פיתויים, בטח אם בוחרים באורח חיים כפרי כמו שלנו״.
הבילוי שלכם? מאור: ״שישי אחרי הצהריים, יורדים לים, פורסים מחצלת והולכים לאכול אחרי. זמן משפחה״.
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il