בצל המשך תופעת הפרוטקשן והפרסום מוקדם יותר היום (ב') לפיו המדינה הטילה על הקבלנים אחריות אישית על כל פגיעה שתיגרם על ידי גורמי פשיעה במכרז להקמת תשתיות ביישוב טורעאן, שוחחנו ב"כסף חדש" עם שירי בכר מסאמי, סמנכ"לית ומנהלת אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ועם שירה תם, מנהלת חטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
בכר מסאמי מהתאחדות הקבלנים אמרה ב"כסף חדש" כי "המדינה החליטה שהיא לא מסוגלת להתמודד והיא הפריטה למעשה את ההתמודדות עם הפשיעה לקבלן. עכשיו הקבלן צריך להתמודד עם הפשיעה לבד". עוד אמרה כי "זה לא רגיל ובוודאי שלא במרכז, המציאות עולה על כל דמיון. זה לא סתם שהמדינה מגלגלת את האחריות, היא עוד כותבת שחור על גבי לבן שסירוב של הקבלן לפעול, זאת אומרת להעסיק על חשבונו את שירותי האבטחה הכי יעילים או לקחת לפי הצורך אבטחה או ליווי משטרתי - זו הפרה יסודית מצד הקבלן.
"זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בזה, שקבלן מביא לתשומת ליבנו שפורסם מכרז שהמדינה מעבירה בו בעצם לקבלן את האחריות להתמודד מול ארגונים פליליים, וכשקיבלנו את המכתב הזה פנינו באופן מיידי לרגולטור, אנחנו מחכים עדיין לתגובתו ואנחנו שוקלים איך נמשיך לפעול בנושא". לריאיונות המלאים האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
בפנייה לרשות מקרקעי ישראל אמרה בכר מסאמי כי "המסר העיקרי זה קודם כל מה שביקשנו במכתב הפנייה שלנו, שזה למחוק את הדבר הזה. צריך לפעול לתיקון כל ההוראות שקשורות בנושא הזה. האחריות לטיפול והעלויות בטיפול בפשיעה כלכלית צריכים להיות לפתחה של המדינה. לא יישמע דבר כזה שרמ"י מוציאה מכרז שבו היא מעבירה את האחריות לטיפול בגורמי פשיעה לקבלן".
לא קיבלתם שום הסברים כרגע מרמ"י?
"לא. ואני חייבת להגיד שמאז המכרז הזה (בטורעאן) העבירו לי מכרז נוסף שאותה חברה פרסמה עבור רמ"י בערבה, גם כן עם אותו סעיף שאני מטילה ספק בחוקיות שלו, ולא יכול להיות שהמדינה מוציאה מכרז שהיא מעבירה אותו לחברה מנהלת שקובעת שבן אדם פרטי יתמודד מול הפשיעה".
בנוגע לעלות של נזקי הפרוטקשן, שמתגלגלת בסופו של דבר למחיר שהציבור משלם לקבלנים, אמרה כי "זה נכון שקבלנים צריכים לספוג עלויות כבדות של פגיעה בציוד או כשהם צריכים לשלם דמי חסות - וזה בסופו של דבר חייב להיות מגולם איכשהו אז זה מגולם בהצעה לצרכן".
"אנחנו מדברים פה על סיטואציה שאין איזון, יש כאן המדינה שהרימה ידיים ואמרה - תקשיבו אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם הפשיעה, אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה אז בואו נעשה את הדבר הכי קל, ניקח את הגורם הכי חלש במערכת שזה הקבלן ונטיל את כל האשמה עליו. העניין עם המכרז הספציפי הזה הוא שכבר קבלן אחד נכנס למכרז, זכה בו ובעקבות איומים עליו יצא מהמכרז - זה כתוב במכרז עצמו. זאת אומרת, במדינה יודעים שיש שם גורמי פשיעה, ובמקום להפעיל משטרה נגד גורמי הפשיעה, הם הוציאו את המכרז מחדש".
לסיכום אמרה בכר מסאמי כי "כרגע אנחנו ממתינים לתגובה של המדינה, אני כולי תקווה שהרגולטור שזה משרד הבינוי והשיכון לא שם לב לשינוי שהיה בהוראות המרכז שיצא, והם יושבים ומתקנים כרגע את המרכז וחושבים ומסתכלים איך לפעול. אז אני תקווה שככה המצב ובמידה שלא אנחנו נשקול איך ממשיכים הלאה".
"מצפים מהקבלנים לדעת למה הם נכנסים"
מנגד, תם מרשות מקרקעי ישראל אמרה ב"כסף חדש" כי "לא מדובר באיזשהו נוסח סטנדרטי עכשיו של כל מכרזי רמ"י, זה פורסם בגלל הרקע של האירוע הספציפי שבאתר הזה כבר היה קבלן שהפסיק את העבודות באמצע".
בריאיון הקודם עם נציגת הקבלנים שמענו כבר על פרויקט נוסף שהוכנסה בו הדרישה הזאת.
"מדובר באירוע דומה אבל זה מאוד נקודתי, מתוך מאות מכרזים שאנחנו מפרסמים אז היו כאן אירועים נקודתיים של קבלנים שעזבו את העבודה באמצע, ולכן בעצם היה צריך לשקף להם את המצב העובדתי כהווייתו".
זאת אומרת שיכול להיות שיהיו עוד מקרים נקודתיים כאלו שאתם תחליטו שפה יש סיכוי גבוה לפשיעה ולכן תעבירו את האחריות הזאת לקבלנים?
"תראה, בסוף ההתמודדות עם הסוגייה של הפרוטקשן וגביית דמי חסות זו באמת התמודדות כאובה שצריך התגייסות של כל גופי הממשלה, בראשם כמובן משטרת ישראל, הפרקליטות, בתי המשפט, תיקוני חקיקה ועוד כדי לטפל בסוגייה הזאת. אנחנו לא מעבירים את האחריות לאף אחד ואחננו גם נרתמים, וחלק מהמאמץ משותף כדי למנוע מהמקרים האלו לקרות.
"אבל גם הקבלנים סובלים מאותה אלימות ולנו מאוד חשוב שהם יגישו תלונות במשטרה. אחת מהבעיות שאנחנו מתמודדים איתם שבסוף לא מוגשות תלונות, וברגע שלא מוגשת תלונה ולא נפתחת חקירה זו בעיה".
את יודעת שבסוף העלויות האלה של הטיפול בפרוטקשן מגולגלות לצרכנים, הם אלה שישלמו את המחיר.
"קבלן שזוכה במכרז יודע שאנחנו מלווים אותו בתהליך, מה שמצופה ממנו זה להתגייס כדי להילחם איתנו בתופעה הזאת ובסוף צריך שיתוף פעולה, ואם הקבלן לא יגיש תונה במשטרה ולא יסייע לנו לבוא ולקדם תהליך נגד אותם עבריינים - ואני לגמרי מבינה שזו התמודדות לא פשוטה מול גורמים עבריינים. הקבלן דואג למשפחה שלו, דואג ליום שאחרי, הוא עומד בפרונט - אבל זה אחד הדברים הראשונים שצריך כדי להניע את כל התהליך הזה. אנחנו יודעים שיש כאן עלויות אבל עד שלא יהיה טיפול כוללני ורוחבי אין פתרון קסם".
כן אבל כשמאיימים על הילדים של הקבלן לדוגמא כנראה שדי ברור שהוא לא יגיש תלונה.
"אני אומרת לך בכנות, הייתי מגישה תלונה. אני עדיין מאמינה שמשטרת ישראל מסוגלת ויכולה, והיא עושה את הפעולות כדי לבוא ולהגן גם על מי שמתלונן ובסוף גם הקבלנים הם שחקנים חוזרים, והיום הם לא מגישים ומחר הם מתמודדים עם אותה תופעה, וזה פחות או יותר אותן משפחות. אז כן, אנחנו מצפים פה להתגייסות של הקבלנים למענם וגם למעננו, אם אנחנו רוצים לטפל מהשורש בתופעה הזאת צריך התגייסות של כל הגורמים, וזה ללא קשר לתנאי מרכז כאלו או אחרים.
"אני בקשר עם גורמים במשטרת ישראל, ביקשתי גם מכמה חברות קבלניות שנפגשנו איתן להעביר אלי את התלונות ושנדע להפנות אותן לגורמים המתאימים כדי שיטפלו בתלונה, וזה עדיין דבר שלא קורה, שלא מחלחל, ואולי זה המסר שיש לי להעביר לחברות הקבלנים".
בנוגע למכרז הספציפי שבגינו נשלחה הפנייה של הקבלנים לרמ"י, אמרה תם כי "אנחנו לא רוצים שיקרה לנו אותו אירוע של קבלן שיעזוב באמצע ובסוף מי שיישא בנזק זה הציבור, כי בסוף חלק מהמגרשים כבר שווקו ואנחנו רוצים שיעשו את עבודות הפיתוח שם ושאנשים יוכלו להתחיל לבנות, וכשקבלן נכנס לאירוע כזה צריך לקחת בחשבון את כל השיקולים, וזה אחד השיקולים שצריך לקחת בחשבון.
"זה לא אומר שאנחנו לא נסייע ואם חלילה יקרה מקרה כזה אנחנו נהיה בתמונה. ככל שהקבלן יגיש תלונה אנחנו נלווה אותו באופן אישי ונגרום לתלונה הזאת לעבור לידיים הנכונות במשטרה, להיחקר וגם לקבל את הטיפול הראוי. המשמעות היא לא שנעזוב את האירוע אלא שלאור האירוע הספציפי שקרה כבר במכרז הזה בטורעאן אנחנו צריכים קבלן שיודע למה הוא נכנס, וכן מצופה ממנו דברים שאולי הם קצת אחרים מבמקום אחר".
הבנקים נגד מהגרים מרוסיה-אוקראינה
כמעט שנה וחצי לתוך מלחמת רוסיה-אוקראינה, שוחחנו בתוכנית עם סופיה טופולוב לוז, מנכ"לית יוזמת ריבוט סטאראפ ניישן, אשר הציגה נתונים לפיהם הבנקים בישראל עדיין מערימים קשיים על מהגרים ופליטי מלחמה בפתיחת חשבונות בנק בארץ. "כרגע לבנקים בישראל אין כלים לשרת את העולים שהגיעו, כי הם שומעים את המילה "סנקציות" ונותנים תשובות לעולים כמו 'אנחנו לא יכולים לשרת אתכם בגלל הסיכון הפנימי של הבנק'", סיפרה טופולוב לוז.
"אין סיבות אמיתיות שהבנקים נותנים לעולים, הם פשוט אומרים שמדובר בניהול סיכונים והם לא יכולים להיכנס לעומק של הנושא הזה ולהבין שאנשים מנסים להעביר משכורות מחו"ל כשהם עובדים מרחוק. אותם אנשים מכרו דירות, מכוניות, הם רוצים להעביר את הכסף הזה. זה לא הרבה כסף זה הכסף שהם צריכים כדי להתחיל את החיים שלהם מחדש". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: אתמול שוחחנו עם פרופ' צביקה אקשטיין, משנה לנגיד בנק ישראל לשעבר שכיום מכהן כדיקאן ביה"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, שהתייחס לדברים הקשים שאמר שר המורשת עמיחי אליהו נגד נגיד בנק ישראל. לדברי אקשטיין, "זו עוד אמירה שמראה על חוסר הבנה כולל בקרב שרים רבים על תפקידו של בנק ישראל ועל מעמדו בעולם. התבטאויות מהסוג הזה על ידי שר פוגעות במעמד של ממשלת ישראל, ופוגעות בסה"כ בראייה של העולם על הממשלה. כיוון שכאשר שר מתבטא בצורה כזו אז זה מרבית הציבור מבין שמי שמתנהל פה בצורה לא אחראית לאומית זה השר עצמו". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא >>
