מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת אסולין ממושב הזורעים.
בצילום: אורי (37), מיכל (36), מעין (שנתיים וחצי) ועומר (3 חודשים).
הבית? אורי: "אנחנו גרים בבית סוכנות קטן במשק שההורים קנו מחקלאי יוצא גרמניה. הוא היה ישן בחדר אחד ובחדר השני היה לול עם אפרוחים. ההורים שלי גרו פה עד שהם בנו את הבית שלהם ליד. למזלנו אנחנו לא צריכים לשלם שכירות או משכנתה".
קטן? אורי: "זה כבר צפוף מאוד. החלום שלי זה בית כפרי גלילי. הבעיה שהמחירים כל הזמן עולים ושטח פה זה כבר יותר מ-800 אלף שקל בלי העלות של הבית. למרות שההורים עוזרים ולא משלמים שכירות, עדיין זה פשוט בלתי אפשרי. מצד שני אני מסתכל מסביב ואנשים בונים ומצליחים אז כנראה שגם אני אצליח".
הזורעים: אורי: "זה מושב דתי לאומי של חקלאים מהדור הישן. יש להורים משק גדול של עגלים למאכל. נולדתי וגדלתי פה".
איך הכרתם? מיכל: "אני משדה אליעזר שזה גם מושב בגליל. הכיר בינינו חבר משותף שאמר לאורי שאני זה הוא בבת. אנחנו עדיין מנסים להבין מה זה אומר". אורי: "התחתנו בקורונה ובאותה תקופה לא היה איפה לעשות חתונות, אז הפכנו את המשק לגן אירועים קטן בין העגלים. בני הדודים שלי קלטו את הפוטנציאל וגם התחתנו במשק. שבוע הבא יש לנו עוד חתונה פה של אחי הקטן, ואנחנו בדיוק מקימים במה לחופה ותולים את הגרילנדה עם המנורות".
מה עושים? אורי: "אני עובד בשותפויות רוטשילד, זו קרן שפועלת לצמצום פערים בחברה ומריצה תוכניות מנהיגות. בין התוכניות יש את 'שגרירי רוטשילד', לסטודנטים לתואר ראשון. אני מנהל את היחידה של תל חי. כל שנה מתקבלים 20-15 סטודנטים שאנחנו מזהים בהם פוטנציאל מנהיגות, או כאלה שיכולים להשפיע על החברה והם מקבלים מלגה של 20 אלף שקל לשנה ומתעסקים במורכבות של החברה, פיתוח יוזמות חברתיות ופרויקטים. הרעיון שישתלבו בעמדות מפתח בכל זירות ההשפעה בחברה".
צמצום פערים? אורי: "חשוב שנראה שיש ערך במגוון של אנשים. אנחנו חברה מגוונת והגיוון הזה יכול רק להוסיף. על רקע הקיטוב והפילוג זה נראה אולי כמו טיפה בים ונכון שזה מתסכל אבל אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. אפשר לשבת בבית ולא לעשות, ואפשר לנסות להשפיע בתקווה שהאדוות של הפרויקט הזה יגיעו רחוק. בתקשורת המצב שלנו נראה לא טוב אבל אחרי שלושה סבבי מילואים אני יכול להגיד שאנחנו הרבה יותר קרובים ממה שנראה ויש המון מהמשותף. יש פער עצום בין נבחרי העם והאנשים. במילואים כולם מדברים אחד לשני, גם לאלה שלא חושבים כמוהם, בצורה מכבדת וראויה, ופועלים יחד, לעומת הנבחרים שלנו שזה פשוט נורא".
מילואים? אורי: "עשיתי יותר מ-180 ימים". מיכל: "זה לא פשוט. למזלי הייתה לי הרבה עזרה, אחרת לא יודעת איך הייתי שורדת. הייתה תקופה שהוא היה בגולן אז הוא היה יותר נגיש אבל כשהוא ירד לעזה זה היה קשה".
ציונות דתית? מיכל: "אני לא אוהבת את ההגדרות, שכיסוי הראש לא יבלבל אותך. אורי ואני בגשר בין מגזרים וההגדרות שלנו קצת יותר פלואידיות. אני יודעת מה אני לא - אני לא בקצוות ונגד קיצוניות". אורי: "כשאני בסביבה חילונית אני נחשב 'הדתי' וכשאני בין חבר'ה דתיים אני 'החילוני', הליברל שלמד תקשורת וקולנוע. זה סיפור חיי. בעבר זה נורא הציק לי אבל היום אני שלם עם זה שאני יהודי ושומר שבת וחשוב לי ערכי המשפחה". מיכל: "חשוב לנו אורח חיים יהודי אבל כשאומרים 'ציונות דתית' זה לא תמיד הגדרה שאני מתחברת אליה, לפעמים אני אומרת כן, לפעמים אני מגמגמת. זה לא תמיד ברור. המילה 'דתי' משייכת אותנו, ואין מה לעשות, אבל יותר חשוב לי המורשת ואנחנו רוצים שיהדות תהיה חלק מהחיים שלנו. אני לא מיתממת מול הקרע בחברה אבל לדעתי רוב האנשים יכולים להסכים על מכנה משותף".
מה את עושה? מיכל: "רוב השנים עבדתי בארגונים חברתיים שמתעסקים בזהות ישראלית ויהודית. הארגון העיקרי נקרא 'מבוע', שמציע תוכניות שמחברות בין דתיים לחילוניים. חוץ מזה הייתי שותפה להקים פה יקב במושב".
יקב? מיכל: "משפחת הלל התחילה לייצר יין לפני כמה שנים והם רצו להקים מקום שבו יוכלו לארח עם אוכל ויין. תמיד היה לי חלום למקום כזה וזה פגש את החלום שלהם והקמנו את יקב הזורעים. זה מקום מקסים עם אוכל טעים ויין".
איפה מבלים? מיכל: "אנחנו אוהבים לצאת מהמושב. לקפה אנחנו הולכים ל'זוזה', פטיסרי מהמם בקיבוץ כנרת. ממש פריז. אם רוצים משהו פשוט לארוחת ערב אז יש את שיכון ד' בטבריה שיש שם כמה מסעדות נחמדות. טבריה זו העיר שלנו. שם אנחנו עושים קניות".
מצב כלכלי? מיכל: "טוב. אם הסטטוס נשאר ככה אנחנו בסדר כי אין לנו הוצאה על דירה כרגע. ברגע שייכנס הפרויקט של הבית שאנחנו חולמים עליו אני מניחה שנצטרך לחיות אחרת".
חקלאות? אורי: "יש מחשבות. לא יודע אם חקלאות מסורתית אבל אולי משק תיירותי. במלחמה התחלתי לייצר בירה ויש חלום לפתוח איזה מבשלה". מיכל: "בא לי מקום שמארח אבל שיהיה בו גם תוכן כמו סדנאות לקבוצות שיעסוק בחיבורים. אנשים צמאים למקומות שמציעים גם תוכן".
הכנרת? מיכל: "לא מנצלים אותה מספיק. אנחנו לא נוסעים בשבת".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
