בנק ישראל הודיע היום (רביעי) כי הוא מותיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הפחתות רצופות. ההחלטה תאמה את רוב הערכות הכלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות. ריבית הפריים תישאר ברמה של 4.75%. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-23 בנובמבר.
ההחלטה לעצור את רצף ההפחתות התקבלה אף שסביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה. מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.6% – מתחת למרכז יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, שעומד על 1% עד 3%.
בנק ישראל. העדיפו להמתין נוכח אי הוודאות
(צילום: שלו שלום)
עם זאת, ערב ההחלטה העריכו רוב הכלכלנים כי בבנק ישראל יעדיפו הפעם להמתין. בין הסיבות שנמנו לכך: אי-הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות בשבוע הבא ועד להקמת ממשלה חדשה, הוצאות הביטחון הגבוהות, המתיחות המחודשת מול איראן והתחזקות הדולר, שהפחתת ריבית נוספת עלולה לתמוך בהמשך שלה.
במסיבת עיתונאים לאחר פרסום החלטת הריבית התייחס הנגיד גם לשימוש במזומן: "ביטול שטר ה-200 שקל פשוט לא יקרה. יחד עם זאת אנחנו בוחנים כמובן את כל נושא התשלום במזומנים. גם אם היינו חושבים לבצע בעתיד שינוי בשטרות, ואין לנו שום כוונה כזאת כעת, לא הייתי מגלה זאת כמובן מראש". עוד אמר הנגיד כי אמנם רואים בהרבה כלכלות יוזמות של הבנק המרכזי בנושא צמצום המזומנים, כמו בשבדיה, אולם לפי שעה אין ביטולים של המזומן.
בהתייחסו לתחזית שפרסם בנק ישראל היום כי צפוי שהאבטלה דווקא תפחת בשנה הבאה, הדגיש הנגיד כי כולם בעולם בוחנים כעת את ההשפעה העתידית של הבינה המלאכותית. "זה אחד הנושאים הכי חמים וכולם בוחנים כיצד תהיה ההשפעה. חלק סבורים שהאבטלה תגבר וחלק אומרים שתהיה ירידה כי ייווצרו עוד עבודות".
בתשובה לשאלת ynet אם העובדה שיהיו בשבוע הבא בחירות השפיעה על החלטת הריבית הפעם אמר הנגיד כי "אנחנו עובדים אך ורק על פי הנתונים, ללא שום קשר לבחירות".
תחזית בנק ישראל: הגירעון בתקציב המדינה יעלה ל-4.6%
בנק ישראל גם פרסם את התחזית העדכנית שלו, ולפיה הוא מתכנן הורדת ריבית אחת בלבד בשנה הקרובה, ל-3%. התחזית מתבססת על הנחה שעצימות הלחימה תישאר נמוכה, בדומה לרמתה הנוכחית, ושהסביבה הגיאופוליטית תישאר מתוחה. היא אינה כוללת התייחסות להשפעות האפשריות של תוצאות הבחירות הקרובות על המשק. בבנק מזהירים מאי ודאות גדולה בנוגע לפרמטרים רבים שעשויים להשפיע על הכלכלה.
הבנק צופה כי האינפלציה תעמוד על 2% עד הרבעון השלישי של 2027, כאשר קודם לכן היא תרד ל-1.5% בסוף השנה הנוכחית, בין השאר בגלל ההתערבות במחיר הדלק עם הפחתת מס הבלו. התחזית של חטיבת המחקר לאינפלציה ולריבית דומה לציפיות בשווקים הפיננסיים ולממוצע תחזיות החזאים הפרטיים.
הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.4% מהתוצר ב-2026, ירידה של 0.5 נקודות אחוז לעומת תחזית יולי, בעיקר בגלל עדכון כלפי מעלה של תחזית ההכנסות. ב-2027 הוא צפוי לעלות ל-4.6%, בגלל הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 68.0% ב-2026 ועל 66.5% ב-2027, נמוך מהתחזית הקודמת.
התוצר ללא ייצור בחו"ל יצמח ב-3.4% ב-2026 וב-5.1% ב-2027. בבנק ישראל מתמקדים הפעם בתוצר ללא ייצור בחו"ל, שלדבריהם משקף טוב יותר את הפעילות במשק. הייצור בחו"ל, כלומר ייצור של חברות ישראליות ובעיקר של חברות רב-לאומיות בבעלות זרה, שנמכר בחו"ל בלי לעבור בגבולות המדינה, עלה מ-1.7% מהתוצר ב-2023 ל-3.5% ב-2025, ולכמעט 6% ברבעון השני של 2026. לפי הבנק, הוא אינו דורש הון מקומי או כוח עבודה ישראלי, ורווחיו זורמים ברובם לבעלי מניות זרים. התוצר הכולל, שכולל ייצור בחו"ל, צפוי לצמוח ב-5.6% השנה וב-7.5% ב-2027.
פורסם לראשונה: 16:00, 21.10.26
